שו"ת מהרש"ם חלק ב קמ״דTeshuvot Maharsham Volume II 144
א׳להרב הנ"ל ובדבר שימוש הנרות של תפלה שבביתו שיש מנין קבוע אם מותר להשתמש לצורך לימודו כבר כ' הא"ר סי' קנ"ד סקי"ג דל"ש לומר לב ב"ד מתנין אלא בדבר שהוא מנהג מבורר וכל שאינו מנהג ברור לא אמרי' כן א"כ גם בנהגו כן בקלויז של רבים אין להנהיג כן בשל יחיד ומלבד זה הרי דעת תוס' במנחות (דף ט"ו ע"ב) ומעילה (דף י"ד ע"א) דבשל יחיד ל"ש לומר לב ב"ד מתנה והגם דלא קיי"ל כן כדמוכח מדברי הרמ"א סי' קנ"ד ובמק"א הבאתי מהא דפ"ז דדמאי מ"ג ותוספתא פ"ג דתרומות ור"ש פ"ה דמעשרות מ"ד וביד מלאכי כללי דינים אות ל' הביא מסוף טב"י ועוד מכמ"ק אבל עכ"פ הבו דלא לוסיף עלה וגם הרי מבואר בפמ"ג דדוקא בדבר שא"א ליזהר אמרי' לבדימ משא"כ בדאפשר ליזהר ע"ש א"כ ה"נ בנ"ד אך די"ל דכיון דבכל נדר מותר לשנותו למצוה יותר גדולה א"כ הרי גם ת"ת דיחיד עדיף מתפלה בציבור כמ"ש בתר"י ברכות ובב"י סי' צ' א"כ מותר לשנותו ועמג"א סי' קנ"ג סק"כ בשם רשב"א וש"ך יו"ד סי' רנ"ט סוס"ק י"א בשם מהרי"ק וב"י בזה וגם כיון שהמנין בביתו נותנים על דעתו. כנלע"ד:
1