שו"ת מהרש"ם חלק ב קמ״טTeshuvot Maharsham Volume II 149
א׳להרב וכו' מו"ה יהושע העליר נ"י מו"ץ דק' סטריא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעיר שעשו בצד א' פורענטשיס שהם עמודים ונקובים בתוכם וסובב הולך מסביב לרוחב ג"כ כעין משקיף אבל מלמעלה בולטים ראשי העמודים יותר בגובה מכפי גובה המשקוף ויש חשש צוה"פ שעשאה מן הצד והביא מדברי מש"ז ומק"ח והביא בשם אחרונים שהעירו במ"ש המק"ח דמה שבולט למעלה כמאן דפסיק דמיא והקשו מש"ס דב"ב (דף ק"ב) בהא דכרם הנטוע בפחות מדע"ד דרואין האמצעים כאילו אינם וכו' ופריך משכונת קברות ומשני שאני הכא כיון דמינוויל לא מקרי קבר הכא מימר אמר וכו' ודלא שפיר להוי לציבי ומבואר דלרבנן דקיי"ל כוותייהו לא אמרי' רואין אלא במה שדעתו לעקור משם כמ"ש באס"ז שם וא"כ ה"נ כיון שאין דעתו לחתוך מה שבולט למעלה לא אמרי' רואין:
2
ג׳הנה בד"ז כבר הארכתי בתשו' לדינוב ואח"ז בתשו' לבאטישאן ח"א סי' קכ"ט] והעליתי להתיר ותוכן ראייתי מדברי סהי"ש לר"ת סי' רפ"ו והעלה דבמשכן הי' הכלונסות כדין צה"פ ודלא כהתוס' עירובין (דף ב') וזבחים (דף ס') דס"ל דהוי מן הצד ובע"כ דטעם ר"ת משום שהווין קבועין ותקועים בהעמודים כמ"ש רש"י סו"פ תרומה אין זה מן הצד אף שלמעלה העמודים בולטים יותר וביארתי שגם התוס' י"ל דמודים לדינא אלא דהתם הכלונסות היו על הווין הקבועים בעמודים מבחוץ וי"ל של"ה תקועין אלא הווין הי' תקועים והכלונסות הי' מונחים על הווין ואכמ"ל:
3
ד׳ולא באתי אלא בשביל מ"ש רו"מ בשם אחרונים להוכיח מש"ס דב"ב להיפוך ואני תמה שהרי הדבר מבואר בש"ס דעירובין (דף י"ד) א' דאליבא דר"י בר"י רואין את העקומה כאלו היא פשיטה ועליונה כאלו היא למטה ותחתונה כאלו היא עליונה ושם מימרא דר"ז היא בתוך המבוי ועקמימותה חוץ למבוי והיא בתוך עשרים ועקמימותה למעלה מעשרים הוא למעלה מעשרה ועקמימותה למטה וכו' רואין כל שאלו ינטל העקמומית ואין בין זל"ז שלשה וכו' וברא"ש סי' י"ח בשם רשב"א דקורה המשוכה למטה מי"ט פסולה דנפקא מתורת קורה ומחיצה אין כאן והרא"ש חולק ובליקוטי דינים שבמהרי"ל הבין דהיינו משום דהויא סתימה טפי אבל ברא"ש לא נזכר טעם זה ועכ"פ מבואר דגבי קורה אמרי' רואין אף במקום שאינו עומד להנטל שהרי מה שרואין אלו ינטל העקמומית אין בין זל"ז ג' היינו מפני שרואין כאלו אינו דהא אם יש דבר ממשיי בינתים לא אמרי' לבוד כמ"ש הח"צ סי' נ"ט וע' במש"ז רס"י שס"ג וכ"ה במג"א סי' תרכ"ו סק"ו ובע"כ דאמרי' רואין כאלו אינו אף שאין סופו להנטל ובע"כ שאין לדמות דין מחיצות בעירובין לדין כלאים ושכונת קברים ואף דלפמ"ש התוס' זבחים (דף ע"ג) לחלק לענין רואים אם הדם כמים בין אי חזי להקרבה או לא י"ל דגם בנ"ד דוקא אם המקום א"ר להיות לצוה"פ אמרי' בי' רואין כההוא עיקום היוצא משא"כ בנ"ד אבל אין הנושאים שוים כמובן וגם כתבתי בתשו' שם דלפי מה שעושים בזה"ז חלונות ע"ג הדלת (שקורין אויבער לעכט) י"ל דלכ"ע מקרי צוה"פ גם כשבולט מהקנים מהצדדים למעלה מהמשקוף אפ"ה מקרי צוה"פ וע' מנחות (דף צ"ח ע"א) רבי אומר רואין את העליונה כאלו אינה וכו' וע' בכ"מ פ"ה מתו"מ ה"ב:
4
ה׳ומ"ש רו"מ מדברי הירושלמי שהובא במג"א סי' תר"ל סק"ב זה לא נעשה לשם כך והביא מתשו' מהר"י אשכנזי סי' כ"ו שפי' דדוקא אם בתחלתן נעשה הסכך שיניח על הקנים שיהי' שוכבים זע"ז משא"כ אם נעשה להיות בפ"ע ואח"כ העמיד הקנים ע"ש ורו"מ הביא מש"ס סוכה (דף י"ט ע"א) ע"כ לא, אמר רב התם אלא דמחיצות לאכסדרה עבידי אבל הכא דלאו להכי עבידי ופירש"י דלא אגמור גוד אחית אלא במחיצה העשוי' לחלל שבה ולא לחוצה לה וה"נ לענין צה"פ ביותר מעשר אבל לענ"ד אינו כן דהא מבואר ברש"י שם דדוקא לענין גוד אחית אמרי' כן ולא במחיצה גמורה וכן לגבי לבוד והרי מבואר בתוס' עירובין (ד' ו' ע"א) ד"ה רב ושם (ד' כ"ב ע"א) ד"ה והא אר"י וכו' דנה"פ מחיצה גמורה הוא ובפרט שהרי מבואר ברא"ש שם סי' ל"ד דהא דמחיצות לגוואי עבידן ולא לבראי הוא רק חומרא דרבנן א"כ הבו דלא לוסיף עלה ובעירובין (דף כ"ה ע"ב) הנך מחיצות לגואי עבידן לבראי לא עבידן משמע דגם במחיצות אמרי' כן אבל מבואר ברש"י שם דהיינו לענין היקף לדירה ביותר מב"ס ל"מ בכה"ג אבל מ"מ הוי כסתום וע"ש בריטב"א וכה"ג כתבו התוס' שם (ד' מ"ג ע"א) ד"ה כי פליגי וכו' לענין מחיצות דספינה דלהבריח מים עשויין וע"ש (ד' צ' ע"ב) ורש"י וגם בתשו' א' לק' ראזדאל כתבתי דבלא"ה אין ראי' מהירושלמי שהובא במג"א חדא שהרי מבואר בא"ר שם דהגירסא הוא זה נעשה לכאן וע"ש בפ"מ ועוד דהירושלמי שם מחמיר עוד בכמה דברים דצה"פ ל"מ רק לרוח א' ול"מ לפתח רחב יותר מעשר ולא קיי"ל כותי' כמ"ש הב"י סי' שס"ב בשם הפוסקים א"כ י"ל דגם בזה לא קיי"ל כוותי' כמ"ש כה"ג הרא"ש פע"פ סי' ה' בהא דאין קידוש אלא במ"ס וע"ש בק"נ סק"כ ועתו"ס קידושין (דף ט"ו ע"א) ד"ה ואידך ובס' נ"ז להגאון מהרש"ק ז"ל ח"ב בקונט' יוס"ד סי' כ"ו העיר השואל בסברת רו"מ והמחבר דחה דבריו בשתי ידים ע"ש וע' שו"מ מהד"ק ח"ב ס פ"ח בזה ולכן יש להקל בזה בשעה"ד בדא"א לתקן בע"א:
5
ו׳ומה שהקשה רו"מ בסוגיא דמנחות (דף צ"ה ע"ב) דפריך אהא דשתה"ל ולחה"פ אפייתן בפנים ואינן דוחות את השבת דהא איפסלא בלינה והקשה לפמ"ש בנ"ז ח"ב בקונ' יוס"ד דכמו שלב"ז אינו מקדש ה"נ שלא במקומו דשלא במקומו דמי לשלב"ז לענין מצ"כ א"כ לפמ"ש התוס' סוף חגיגה דהלחם הי' בתנור כל הלילה עד זמן עריכת הלחם ע"ג השלחן לשמור חומו ובתוס' יומא (דף כ') מבואר דעיקר פסול לינה הוא בעמוד השחר א"כ יוכלו ללקחו קודם עלות השחר מהתנור ורדיית הפת רק מדרבנן ואשבמ"ק ולפ"ש התוס' במנחות (דף נ"א ע"א) ד"ה אפי לה לחד תי' דלחה"פ לאחר אפיי' נותנים בקערות זהב והי' שם בלילה ונפסל בלינה דלילה אינו מחוסר זמן והוי כבזמנו א"כ אם הי' שלא במקומן דהוי כשלא בזמנן לא יופסלו בלינה. לא ידענא מהו דהא כיון שנתקדש כבר בהיותו בתנור הרי נפסל בלינה גם אם ירד אח"כ מהתנור קודם עלות השחר והרי בנתקדש במזבח אדרבא נפסל יותר בלינה למטה מן המזבח דבמונח על המזבח אדרבא איכא מ"ד דאינו נפסל בלינה ורק בירד למטה מן המזבח נפסל בלינה וה"נ בזה ועתו"ס יומא (דף כ"ט ע"ב) ד"ה ניהדרי' ותוי"ש שם דמפורש ג"כ כן ועוד דלפמ"ש רו"מ בעצמו מהתוס' חגיגה שהלחם הי' בתנור כל הלילה כדי שישמור חומו א"כ לא הי' באפשר להוציאו מהתנור קודם עלות השחר כדי שלא יתקרר מחומו ולפ"ז הי' מקום ליישב דברי רש"י מנחות שם ד"ה במקום זריזים וכו' שלא יחמיץ וכדבר נודע קו' הא"ח ונו"ב דאכתי תיקשי בשתה"ל שהי' באים חמץ ולפמ"ש י"ל דהתם הי' אפשר להוציאו מהתנור קודם עה"ש אך באמת כבר כתבתי דגם בכה"ג נפסל בלינה. והנלע"ד כתבתי:
6