שו"ת מהרש"ם חלק ב קנ״בTeshuvot Maharsham Volume II 152
א׳להרב הנ"ל ומה ששאל באיזו סך סגי בתק"כ ועד כמה סגי בקב"ח ובאיזו סך משביעין הנה כבר ראו עיניו בפת"ש סי' פ"ח סק"ה מ"ש בשם עט"צ ומ"ש עליו ובאמת שאין בזה דבר קצוב ומנהג פשוט והכל לפי המקום ולפי האיש ובשו"ת מהר"ם זיסקינד סי' י"א כתב שנהגו הדיינים דבממון מועט משביעין לפעמים רק בקב"ח והכל לפי הענין ובעיר ביטשאטש המנהג רק לקב"ח ולא לישבע כלל וכשהבע"ד מתעצם דוקא להשביע נוסעים למק"א ואני נוהג עד עשרה ר"כ לחייב רק תק"כ וביותר מזה הכל לפי האיש לפעמים אני מטיל קב"ח ובערך חמשים ר"כ אני מחייב שבועה אכל אין בזה גבול חצוב לכל המקומות ולכל האנשים ואם הוא מוחזק בכשרות גמור אני מיקל עליו:
1