שו"ת מהרש"ם חלק ב קס״הTeshuvot Maharsham Volume II 165
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה אלי' תאומים פרענקיל נ"י בפשענדזיל:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה שלקחה כף חלב ב"י ותחבה לקדירת בשר להסיר הזוהמא ואין בקדרה ס' נגד כל הכף והאשה אומרת ברי שתחבה רק קצה א' מהכף באופן שיש ס' נגד המוקצת ואין הרושם ניכר כי הדיחתו תיכף ורו"מ הביא מדברי הפמ"ג בהנהגת או"ה ושאר אחרונים שהובאו בפת"ש רס"י צ"ד וגם הביא מדברי פר"ת רס"י צ"ד דיש לחוש דחם מקצתו ח"כ הוא גם להפליט בליעתו:
2
ג׳הנה בדין חמכ"ח אין לי עסק בזה כי כבר נמנו האחרונים וגמרו ופשטה הוראה לשער רק נגד מקצת התחוב ברוטב כמ"ש הח"ס יו"ד סס"י פ"ב ואולם בדין אם האשה נאמנת בזה משום מלתא דלא רמיא כבר הארכתי בחיבורי דע"ת סי' ח"י סקט"ו והבאתי מכמה מקומות והשגתי ע"ד קסל"א שהביא רו"מ והבאתי מהמש"ז סי' צ"ו אבל בעיקר חילוקו של החסל"א בין היכי דטרוד או לא נראה כן ממ"ש בתוי"ט פ"ז דאהלות מ"ה בשם מהר"ם וע"ע ברא"פ סי' ל"ו ס"ק רכ"ז שהביא ג"כ דברי יש"ש ומש"ז סי' צ"ו הנ"ל וע"ש מ"ש בזה ובדע"ת הבאתי עוד מכמ"ק ואכמ"ל במה שכבר נדפס וע"ש סקי"ד בדין אם גם בדרבנן אמרי' הכי ואחר צאת חיבורי מצאתי בפרישה סי' קכ"א בד"ה ונ"ל דוקא כשנשתמש בכולו וכו' וז"ל או אפשר לומר דאף בכאן איירי בנאסר מקצתו שהוא אומר שנאסר מקצתו דאמרי' דלמא טעה דמלתא דלא רמיא עלי' דאינש לאו אדעתי' ולכן חיישי' שמא כולו נאסר אבל אם ידוע לאחרים שלא נאסר אלא מקצתו נכשר נמי מקצתו וכו' ע"ש ומבואר דבכה"ג הוי מלתא דלא רמיא ולעומת זה מצאתי בתשו' תשב"ץ ח"ד טור א' בתשו' הר"ש דוראן סי' ל"ו וסי' מ"ד באשה שתחבה כף ב"י של חלב בתוך קדירת בשר שהועבר מן האש ועמדה על הארץ איזו זמן ואמרה שלא הי' יס"ב בתבשיל והוכיח דהאשה נאמנת באיסורין ולכן אף שהוציאה התבשיל בהכף מהקדירה לקערות ואח"כ נודע שהכף של חלב הכל מותר ע"ש ומוכח דאע"ג דהוי לא רמיא עלה אפ"ה נאמנת ומצאתי בחמ"ד הל' כ"ר סי' ה' שכתב כמה צדדי קולא להקל בספק כמה תחבו ואף שיש לפקפק בדבריו מ"מ עכ"פ באומרת ברי שלא תחבה רק מעט יש להקל דע"פ רוב אין שוהה כלל בשאובת הזוהמא וברגע א' י"ל דאינו פולט דלשי' הר"ש שהובא בתוס' חולין (דף ק"ח ע"ב) ד"ה שנפל וכו' אין הכלי פולט ברותחין עד זמן ששבע מלבלוע ואף דלא קיי"ל כן מ"מ יש לצרף לסניף:
3
ד׳ומ"ש בשם הגהת י"ש סי' ק"ט שנשאל לשי' הפר"ת סי', נ"ט ורס"י ק"ט דחד בחד לשי' רמב"ם דסד"א מה"ת לקולא הוה רק אסור מדרבנן מהא דנדרים (ד' ס"ח ע"א) דבנדרה מב' זתים ושמע ארוס והפר ואכלה לתרוייהו לקי י"ל לפמ"ש הש"ש ש"א פ"ד להוכיח דרבא סובר סד"א לחומרא מה"ת א"כ לדידי' מודה הפר"ת דאסור מה"ת ובנדרים שם אזלא כל הסוגיא לרבא לפי גי' הילקוט שהובא בהגהת רי"ב אך דבאמת לכ"ע קשה דאי הוי ספיקא אין לוקה גם להסוברים דסד"א לחומרא מה"ת אבל באמת לק"מ דהפר"ת מיירי באוכל כל חתיכה בפ"ע הו"ל ספיקא אבל באוכל שתיהן יחד פשי' דעובר על איסור ודאי ובכריתות (ד' י"ד) מבואר דבית הבליעה מחזיק ב' זיתים כדרך אכילה כמ"ש בתוס' שם וע' נו"ב מה"ק האו"ח סי' ל"ה ובנדרים שם מיירי באכל שתיהן יחד לכן שפיר לוקה, והנלע"ד כתבתי:
4