שו"ת מהרש"ם חלק ב קס״זTeshuvot Maharsham Volume II 167
א׳עוד להרב הנ"ל ואשר דרש טעמם של הגדולים שבתשו' כנ"י סי' ע"ב דאם סידר קידושין מי שאינו יודע בטיב קידושין הקידושין בטלים הנה עד שהוא דורש טעמם אני שואל אם נאמר שם כן ולא נזכר שם אלא שיש להחרימו ולנדותו ובתשו' שב"י ח"ג סי' קכ"א (ובפת"ש נרשם בטעות) נדפס תשו' ע"ז וגם נדפס תשו' בעל כנ"י ככל הנאמר בתשו' כנ"י וקצת הוספה וגם שם לא נזכר לבטל הקידושין בדיעבד והרי גם בגיטין וחליצות מבואר ביו"ד סי' רמ"ב סיו"ד בהג"ה שני דיעות וגם לשי' רד"ך המחמיר הרי כתב רק שיש לחוש והמעיין בתשו' רד"ך עצמו בית י"ח חדר ו' ימצא שכתב רק כי לבו נוקפו על גיטין שינתנו ע"י מי שאינו מומחה לרבים לפי שיש כמה דינים התלוים בשערה וע' בד"מ יו"ד שם אות י"ד שהביא מכמ"ק בזה וגם יעוין בב"י א"ע סוס"י ק"כ בשם רא"ש וריב"ש בענין זה וברמ"א ריש סדר הגט רמז ליו"ד שם ובתשו' פ"י חא"ע סוס"י ב' מבואר דגם בסדרו גט בפני דיינים ע"ה אם הי' לפניהם סדר הגט שבש"ע אין לחוש בדיעבד וסיים שהמעגן האשה עתיד ליתן את הדין ע"ש ובתשו' שו"מ תנינא ח"ג סי' ק"כ כתב בפשי' להיפוך ובמחכ"ת נעלם ממנו כל הנ"ל ומכ"ש בסידור קידושין שדעת הט"ז להתיר אפי' לכתחלה עכ"פ א"א לבטל הקידושין בדיעבד אם גוף הקידושין הי' כדין:
1
ב׳והנה חזר השואל והשיב וזה אשר השבתי לו שנית הנה אמת שהחשש שהובא ברמ"א הוא ע"י שסידר בלא נטילת רשות אבל בד"מ יו"ד סי' רמ"ב אות י"ד שרמזתי לעיל הביא בשם מהרי"ו דאם לא נטל רשות ונתן גיטין אפי' בדיעבד לא הוי גט ולא אמרי' בזה סתם ספרי מיגמר גמירי ע"ש והד"מ סיים ולכ"ע אם ידוע שהוא גמיר אלא שלא נט"ר גיטיו כשרים ומבואר דדוקא בלא ידוע שהוא גמיר בזה ס"ל למהרי"ו דגם דיעבד לא הוי גט ואין הטעם משום דאעל"מ דא"כ גם בגמיר ולא נט"ר יתבטל הגט כיון שעשה שלא כדין ואין זה דומה לגירש בע"כ שרגמ"ה החרים ע"ז ונתקבל החרם אבל בקידושין הגם שהכנ"י הזכיר מחרם ר"ת אבל לא נתקבל בעולם כדמוכח מהט"ז ומעשים בכל יום יוכיחו:
2
ג׳ואולם יש לדון לפי המבואר בא"ח סי' תקי"ז ס"ב דבדבר האסור לכתחלה ורגיל בכך אפי' דיעבד אסור ומקורו מתשו' הרא"ש וכ"ה בד"מ יו"ד סי' ע"ו אות ה' בשם מהרי"ק א"כ ה"נ אם רגיל בכך י"ל דלכ"ע גם דיעבד בטל אבל באמת זהו רק להחמיר ולאסור עליו אבל להקל עי"ז ולבטל הקידושין לא יתכן עי"ז ועוד שאם ההדיוט רגיל בכך לא מפני שהוא עשה האיסור יהי' נידון המגרש כרגיל והרי הוא עשה רק פעם א' ובשוגג שאומר מותר וכה"ג כתבו התוס' יבמות (דף צ' ע"א) ד"ה אזיל כהן וכו' וא"ת מאי מדקדק מקידושין דלמא היינו משום דהבד"ה כדאמר לעיל ואור"י דהכא אין שייך לומר כן דמה פשע כהן שיש לנו להפקיר ממונו עכ"ל. ובתוס' כתובות (דף נ"ז ע"ב) ד"ה אי וכו' דאטו משום שאין האב רוצה נקנוס את הקטנה ע"ש ואולם בודאי יש לחוש לקדושין שלא כדת ומכשולות רבים המתהוים בעדים פסולים וקרבת עריות וחפץ הקידושין ובפרט אם אם המסדר ע"ה וקל במעשיו בלי ספק שמכשיל את הרבים בכל אלה ולפעמים הוא עצמו עד ופוסל כל העדות ועבירה גוררת עבירה וכל אשר בשם ישראל יכונה ישמור נפשו ונפש זרעו בדבר שהוא שרש קדושת ישראל לבל יתגאלו בקידושין כאלו ולמשמע, אזן דאבה נפשי ומדוע אתם מחשים ומהראוי שכל הרבנים היראים יתאספו ויאגדו אגודה אחת לגדור הפרצה אבל לא נוכל לסמוך ע"ז להקל ולהתיר הנשים בלא גט ובעוה"ר בכמה מדינות רוב קידושין הם ע"י רבנים כאלה היעלה עה"ד להתיר הנשים לעלמא ולהתיר הגרושות לכהנים הס כי לא להזכיר:
3
ד׳אולם בדין כהן שגירש אשתו ואירע קלקול בהגט שכתב רק שם א' משמותיו שנקרא שמשון זומל מעריסה ויש קורין אותו זימל לבד ויש קורין אותו בשניהם ובעיר מולדתו מקצת קורין אותו שמשון ומקצת שמשון זימל וכתבו בגט שם זימל לבד ובעלה כהן ורוצה להחזירה וצידד רב א' דכיון שהקידושין הי' ע"י איש שאינו ראוי לסדר קידושין ע"ה וקל הדעת ומחלל ש"ק ואולי גם העדים היו כמוהו א"כ איכא ס"ס שמא אינם קידושין כלל ושמא הגט כשר ובצירוף שכהני זה"ז הם רק ספק לכן יש להקל הנה גם לפי דעתו הרי בס"ס בענין שיוולדו ב' הספיקות כאחד ובנ"ד כבר הוחזקו ספק הקדום שהיא בחזקת א"א ולכאורה יש לדון דדוקא היכי דספק א' אסור מה"ת אזי אמרי' דכיון שכבר נאסר מדאורייתא והוחזק כאלו הי' ודאי איסור אין מועיל ספק ב' שנולד אח"כ אבל הכא דאיכא חזקת פנוי' ומצד ספק קידושין מדאורייתא מוקמינן לה בחזקת פנוי' אם כן אף שלא נולדו ביחד הוי ס"ס ויש סמוכין לזה מדברי הכ"מ פ"ט ממעה"ק הי"ג שדבריו תמוהין דהספק נולד בדאוריית' ונתגלגל לדרבנן וצ"ל דלשי' רמב"ם דכל סד"א רק מדרבנן להחמיר גם בכה"ג שרי וכמ"ש בס' ב"א ח"א חדר י"א בביאור דברי הכ"מ וה"נ בנ"ד אבל מלבד דלשי' הפ"י גיטין (דף כ"ח) ומהרי"ט בחי' לפ"ק דקידושין דגם בכל ספק בקידושין כיון דאיתרע חזקת פנוי' מדאורייתא להחמיר ועוד דגם בדאיכא ספק בקידושין שקידשה מ"מ כיון שיושב ודר עמה ביחד בתוך קהל ועדה אי נימא דהמקדש כמזיד דמי שיודע שיש חשש בקידושין כאלו בועל אותה אח"כ לשם קידושין כדאי' בסי' כ"ח סט"ז ובתשו' מהר"ם ב"ב הישנות סי' תק"ט פסק בפשי' דגם היכי דל"ה קידושין מדינא מ"מ אם בעל אותה אח"כ א"צ לקדשה שנית וע' תשו' מיו' להל' אישות סי' י"ח י"ט ותשו' מהר"ם ב"ב החדשות סי' תק"ד ובתשו' רדב"ז ח"א סי' שע"ב ומהר"ם מינץ סי' מ"ח מ"ט נ' ועוד בכמ"ק ואי נימא דבנ"ד עבידי דטעי א"כ אפס מקום לדון משום דאעל"מ דכבר כתב בתשו' פמ"א ח"א סי' ל"ד דלא נתבטלו מעשה הלוקח העושה בהיתר משום איסורא דעביד המוכר וגם בשוגג קיי"ל דאעל"מ כמ"ש בחיבורי משפט שלום לחו"מ סי' ר"ח וחוץ מכל הנ"ל הרי מבואר בתשו' הרשב"א ח"א סי' תק"נ שהובא באה"ע סי' ו' ס"א בהג"ה דאפי' היכי שהדבר ברור שלא הי' קידושין רק מצד חומרא בעלמא מ"מ אם נתגרשה פסולה לכהן משום ריח הגט ובגוף התשו' מבואר דגם אם הי' תקנה וחרם שלא לקדש אלא בעשרה והש"ץ מ"מ שמא לא ידע המקדש מהתקנה ועוד אפי' כן אין הכל יודעים ואיכא דשמע בגיטא ולא שמע בביטול הקידושין ואתה מצריכה כרוז כדאי' רפ"ד דיבמות והביא עוד ראי' לדבר ע"ש וגם מבואר בש"ס דגיטין (דף פ"ד ע"ב) ורש"י ד"ה שאני הכא וכו' דגם בגירש חוץ לפלוני דהגט פסול לרבנן דר"א אפ"ה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה משום דקנאתו בנתינה ליפסל לכהונה ע"ש הרי דגם בגט פסול ריח הגט יש בו אך בזה י"ל דשא"ה דילפי' מקרא דאפי' גרושה רק מאישה פסולה לכהונה אבל הרי גם במגרש ואמר שאינה מותרת לשום אדם איכא ריח, הגט כדאי' ביבמות (דף נ"ב ע"א) ובש"ע שם ובגט מעושה בישראל שלא כדין ובעכו"ם אפי' כדין הגט פסול ומ"מ פוסל לכהונה ולכן אין מקום להתיר שיחזרנה בעלה הכהן:
4
ה׳ומ"ש מהא דכהני זה"ז אינם כהנים אלא מטעם חזקה הנה גם בימי הרמ"א הי' כן ולא עלה בדעת שום אחרון להקל לענין לכתחלה וגם השב"י לא צירף ד"ז אלא לענין כפיי' להוציא וגם בזה חולקים עליו הכנ"י ושאר אחרונים והנלע"ד כתבתי:
5