שו"ת מהרש"ם חלק ב י״זTeshuvot Maharsham Volume II 17
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה מרדכי נ"י אבד"ק קאזין. ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה הזקוקה ליבום ואחי המת הגדול נשוי אשה ושאר האחים אין רוצים לחלוץ אלא האח הקטן נתרצה לחלוץ והוא בחור אבל הוא אטר רגל ועתה נסתפק מי מהם יחלוץ דלשי' הב"ש סוס"י קס"א אם הגדול יש לו אשה יחלוץ הקטן אך בנ"ד שהקטן הוא אטר רגל דלשי' הרמב"ן פסול לחלוץ י"ל שיחלוץ הגדול עכת"ד:
2
ג׳הנה בגוף ד' הב"ש הארכתי בתשו' לק' דינוב [ע"ל, סי' קנ"א] והעליתי דכונתו רק לבקש מהקטן שיחלוץ אבל אין לכופו ודלא כשו"ת שו"מ מהד"ק ח"א סי' ס"ט ומ"ש בתשו' ד"ח ח"ב א"ע סי' קע"ו דיש לחוש דאינו עולה ליבום ע"י החדר"ג לשי' כמ"פ והוי ח"פ ג"ז דחיתי שם ואח"ז מצאתי בתשו' רע"א מ"ת סי' מ"ב שדחה חשש זה דאם עבר ונשאה ודאי קיים מצות יבום ודמי לנודרת הנאה מיבם בחיי בעלה דכיון דהיבום כהוגן אלא ארי' דאיסורא רביע עלי' יכולה לחלוץ ודחה ד' הב"ש סי' קס"ה שחילק בין נדר דאיתא בשאלה ובין חרגמ"ה והביא מפסקי מהרא"י סוס"י רס"ג שכתב להדיא דתקנת ר"ג לא שייכא ליבום ולא דמיא להיכי דאיכא איסורא מצד יבום גופי' והביא עוד ראיות וסיים דכונת הב"ש רק דיש מעליותא בחליצת הקטן אבל אם שניהם א"ר לחלוץ כופין לגדול ע"ש באורך וא"כ בנ"ד דלשי' הרמב"ן החליצה של אטר פסולה ולכן פסק הנו"ב דאם יש אח אחר אפי' קטן יחלוץ הקטן ואני מצאתי בתשו' פ"י ח"ב א"ע סי' ע"ד שהאריך ג"כ להוכיח דאם הגדול איטר רגל יש לחוש להמחמירין מכמה טעמים וגם להמקילים קשה לעשות החליצה כדין בין אם יעשו בב"א ובין אם יעשו בזאח"ז ולכן יש להקטן לחלוץ ואף דבכנה"ג הגה"ט אות ע"ה הביא בשם ראד"ב שעשה מעשה כהב"י וע"ש בהגב"י אות כ' מ"מ מי יערב בלבו להקל נגד הרמב"ן ורשב"א ור"ן והפ"י ונו"ב הנ"ל ולכן לענ"ד מהראוי שיחלוץ הגדול שאין בו חשש פסול עכ"פ ובפרט דכל החשש דכל שאינו עולה ליבום וכו' לאו חליצה פסולה היא אלא דהיכי דאפשר לאמתוני משהינן ובתשו' פ"י שם האריך להוכיח כן בראיות ודלא כהד"ח שכתב דיש בזה חשש ח"פ בדיעבד וז"א כמ"ש וא"כ כיון דאם יחלוץ הגדול ליכא חשש רק לכתחלה ואם יחלוץ האטר יש חשש דיעבד יש לנו לבחור הצד הכשר בדיעבד וכמ"ש כה"ג הר"ן פ' הכותב בהא דלוה ולוה ואח"כ קנה דקיי"ל דיחלוקו מ"מ יתנו לבע"ח ולא לאשה כיון דבדיעבד מה שגבה גבה שוב מגבין לב"ח תחלה מטעמא דיותר ממה שהאיש רוצה לישא וכו' ולאחר גבייתו זכה בהן מן הדין ע"ש וה"נ בנ"ד. (שוב מצאתי בשו"ת דברי חכמים שבשד"ח סי' קכ"ב שהעלה לדינא כמ"ש אלא שלא הביא טעם הנ"ל). והנלע"ד כתבתי:
3
ד׳(ובעיקר הדין אם האח הגדול הוא איטר ויש אח קטן עי' תשו' רע"א מ"ת סי מ"ג שפקפק הרבה ע"ד הב"י והעלה שיחלוץ האיטר בשתי רגליו ואח"כ יחלוץ גם הקטן וצירף גם דברי מהר"ז עמריך שהובא בתשו' ח"ס ופת"ש סקכ"ד ע"ש היטב אבל בתשו' מהר"ם שיק א"ע סי' קמ"ט פסק כהנו"ב שיחלוץ רק הקטן וע' תשו' ברכת יוסף א"ע סי' ק"ה שפסק שהגדול האיטר יחלוץ ובפרט אם צריך להמתין על הקטן עד שיביא שערות גם הנו"ב מודה לזה ע"ש באורך):
4