שו"ת מהרש"ם חלק ב י״חTeshuvot Maharsham Volume II 18
א׳להרב המאוה"ג וכו' מו"ה שמואל רוטונבערג נ"י מו"ץ דק' ראווני. ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני ובדבר מה ששאל בשנים שנתחייבו זל"ז שלא לעשות דבר א' בלא הסכמת חבירו במשך כמה שנים ונעשה בקגא"ס ובאיסור נדר ושבועה ועבר א' ועשה הדבר הזה ומיד התחרט ואומר שלא יוסיף לעשות כן יותר אם כבר נתבטל עי"ז שטר ההתחייבות ורו"מ הביא מהא דיו"ד סוס"י רל"ו ומתשו' ר"מ פדאוה סי' ס"ו במ"ש בטעם הזקן שנחלק עם הרא"ש דשמא ישוב בתשובה אבל בש"ע סתם כדעת הרא"ש ובאמת שהש"ך סי' רל"ו סוסק"ח הביא מתשו' רמ"פ הנ"ל ובסי' רכ"ח סמ"ג בהד"ה מבואר דתליא אם כבר התרו ב"ד קודם שחזר בתשובה ובמח"א הל' נדרים סי' ל"ט הביא מתשו' מהר"ם בנבשת סי' נ"ד דאם חזר בתשובה חוזר האיסור למקומו והביא מהא דסי' רכ"ח ותי' דשא"ה שהח' של שידוכין הוא ע"ד ב"ד לכן כשהתירו ב"ד אזל לי' הח' משא"כ בעלמא והעיר שם מהא דחולין (דף ט"ז) ע"ש מ"ש בזה אבל באמת אין לו דמיון לנ"ד דהתם דתליא בקלקול מעשים וכדומה לכן י"ל דבעשה תשובה ניתקן הדבר אבל בתנאי שב"א לחבירו או באומדנא וגי"ד דהוי כתנאי כיון שעבר פעם א' נתבטל הדבר ואפי' מחילה ל"מ כמ"ש בתשו' ח"צ סי' מ"א באמצע התשו' והביא סיוע מהא דזבחים (דף כ"ט) אחר שהוכשר יחזור ויופסל ובחיבורי לחו"מ סי' ק"צ סט"ז הבאתי מאס"ז בשם הרי"ף כה"ג לענין עייל ונפיק אזוזי ורמזתי לתשו' צ"צ סי' ט"ז שהביא מש"ס דברכות (ד' נ') בהא דפקע זימון ועוד ראיות דבכה"ג שבטל שעה א' אין החיוב חוזר וא"כ בנ"ד דחיוב בשוא"ת ל"מ כמ"ש בתשו' פרח מ"א ח"ב סי' ד' ודלא כמ"ש רו"מ בשמו להיפוך ועמ"ש במשפט שלום סי' ר"ט בזה ואח"כ מצאתי בתשו' מהר"ח א"ז סי' רנ"א דמפורש כן וד"ז נעלם מהאחרונים אך דמ"מ מכח השבועה חל ההתקשרות אבל כיון שעבר א' והותר באותה שעה אינו חוזר ונאסר:
2
ג׳ומ"ש רו"מ מדין שותף ששינה יעוין בתשו' מהרשד"ם יו"ד סי' פ"ח שביאר היטב דדוקא היכא דההתקשרות הי' על כמה פרטים גם בעבר על פרט א' לא נתבטל השאר משא"כ אם כל ההתקשרות בשבועה הי' רק על פרט א' אם האחד ביטל גם השני מותר יעו"ש באורך וה"נ בזה וגם בשותפות אם שינה בפסידא דלא הדר יוכל לבטל השותפות כמ"ש בנה"מ סי' קע"ו ואני הבאתי ראי' לזה מרש"י חולין (דף ל"ט ע"ב) ד"ה ואי לא וכו' מסלק לי' וכו' דא"ל לא לעוותי שתפתיך וכו' ע"ש ותבין וא"כ בנ"ד תליא בזה אם הי' ההתקשרות עוד על כמה פרטים לא נתבטל עי"ז ואם רק על דבר זה לבד נתבטל ההתחייבות:
3
ד׳ומה ששאל בדין אם כל האומנים עשו ביניהם קשר כזה ועבר א' ומתחרט מיד דבודאי לא נתבטל הקשר ובזה פי' דברי רמ"א סוס"י רל"ו שכתב בתחלה דאם הם ג' או יותר הנשארים צריכים לקיים דמשמע דגם אם תלוים זב"ז דינא הכי:
4
ה׳הנה המעיין בתשו' מהרמ"פ שממנו מקור הדין ימצא מפורש להיפוך וז"ל ועוד מטעם אחר אינו דומה כי כל. אלה מדבר כאשר נתקשרו זל"ז וכרתו ברית יחד וכו' אז שייך לומר אם עבר האחד וכו' ע"מ כן נשבעו אבל אם חבורת ב"א נתקשרו יחד שלא לדבר עם פ' וכו' שאינו שייך בינם לבינם רק חוץ מהם וכו' ל"ש לומר שאם יעבור א' שהנשארים הותרו וכו' ושם לעיל כ' וז"ל ועוד טעם אחר וכו' מאחר כי ג' הם ונשארו שנים א"כ באיסורם קיימי כי נתקשרו זל"ז גם הם ולא דמי לזה שהי' ב' לבד שאם יצא האחד אין עליו עוד שבועה וקשר עכ"ל. והיינו בדבר שאפשר שיתקיים הקשר בין ב' הנשארים ואינו הלוי בהשלישי וכ"ה בתשו' רמ"א סי' פ"ג באמצע התשו' אחר שכתב דבתקנת קהל מהני התרת קצת גם לכולן והביא מדברי הגמר' בשם ר"ש בשנים שנשבעו זל"ז וסיים דזה דוקא בקשר שעשו ב' קהלות זע"ז והותרו צד א' ושאלו על נדרם אבל אם רק קצת מהם נתחרטו נשאר הקשר בין האחרים ורמז ג"כ להריב"ש ומהרמ"פ והיינו ג"כ בקשר שאינו מתבטל לגבי הנשארים ע"י מקצתן שאין מקיימין. משא"כ בנ"ד שתלוים זב"ז ומ"מ בכה"ג שחוזר בו ורוצה לקיים מהיום והלאה י"ל דתליא בדעת רובם שאם הרוב אין מקפידים בזה ורוצים שיתקיים הקשר לא נתבטל הדבר דבכל קשר של רבים תלוי בדעת הרוב וע' בנדרי זריזין בהשמטות לסי' רל"ו שפסק דאם ג' אנשים יש להם מו"מ בעיר ונשבעו זל"ז למכור במקח א' אם עבר א' פטורים כולם דאומדנא דמוכח שלא נשבע רק באופן שיקיימו כולם וזהו כמש"ל אך די"ל דהיינו ג"כ בעובר ואינו חוזר בו משא"כ בנ"ד. והנלע"ד כתבתי:
5