שו"ת מהרש"ם חלק ב קע״גTeshuvot Maharsham Volume II 173
א׳ב"ה ד' וישב תר"ס להרב הגדול וכו' מו"ה ארי' יודא ליבוש הכהן נ"י הרב דק' דאשיב ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק הגט שהי' לפניו בחודש תמוז תרנ"ח והבעל והאשה א"ל שניהם ששם אבי האשה הי' זוסיא ולא ידעו שם הקודש וסידר הגט בשם חיה בת זוסיא ובבואה לעיר ליפיוויץ עתה להנשא עם מי שנשתדך עמה ראה הרב דשם המעשה ב"ד ומצא ב' ריעותות כי הי' צריך לכתוב זיסיא ביו"ד אחר הזיי"ן וגם כי שמו לתורה ולחתימה הי' זיסקינד ובפ"כ נקרא זיסקא וא"כ איכא שינוי בשם האב:
2
ג׳הנה בדבר מ"ש זוסיא בוא"ו גם אם החירק נדגש כשר בדיעבד כמ"ש הט"ג בש"א אות ז' סקי"ג וש"נ אות ק' סקי"ג ואף דבשו"ת ד"ח ח"א סי' נ"ו חולק על הט"ג בזה ופסל הגט וסיים שהולד ממזר אבל בשם זוסיא גם הוא מודה שאין הרגש בדבר וע' בשו"ת ד"ח ח"ב א"ע סי' קי"א בדין כתב זיסא בחירק אחר הזיי"ן דאף שאין החיר"ק נרגש כשר בדיעבד וא"כ ה"נ להיפוך אבל בדבר השינוי מן זוסיא לזיסקא הוא שינוי גדול והנה רו"מ הביא מדברי הט"ג ש"א אות נ' סק"ז בדין שם הירץ מתולדה ואח"כ נקרא בפ"כ הירצקא דא"צ לכתוב רק הירץ ומ"ש הט"ג שהט"ז סותר א"ע דבשם שרה שארקה כתב בעצמו לכתוב שרה ואמאי כתב בשם הירצקא לכתוב גם ההוספה ורו"מ הביא בשם אהלי שם שחילק דאם כותבים שם נפתלי המכונה הירץ ונקרא בפ"כ הירצקא יש לכתוב כפי שנקרא הירצקא אבל בכותב רק שם שרה א"צ לכתוב האריכות שבשם זה בעצמו אף שנקראת שארקה והביא בשם מהר"ם בביאורו לסה"ג שכתב להדיא דאם כתב הירץ במקום הירצקא כשר בדיעבד והנה ראיתי בשו"ת ברכת יוסף חא"ע סי' ע"ט שהביא ג"כ מדברי הט"ג והשיג עליו מדברי רמ"א סוס"י קכ"ט שפסק בכינוי וואלף שקורין אותו במדינות אחרות וואלפא או וואלבליין צריך לכתוב כמו שנקרא במדינה ההוא ומבואר דאף דשם וואלף שמו הקודש זאב יש לכתוב כפי שנקרא והשגתו עולה יפה ע"ד הט"ז דמחלק בין שמות נשים שאין להם שם קודש אחר ובין שמות אנשים שיש להם שה"ק אבל לפי דברי האה"ש אין סתירה משם אך דמ"מ אין מזה ענין לנד"ד ששמו הקודש זיסקינד ובפ"כ נקרא זיסקא א"כ הוא קיצור משם זיסקונד ואין לשם זוסיא שייכות כאן כלל והוא שם אחר ואין הקו"ף אריכות על השם זוסיא כי גם בשם זיסקונד יש קו"ף אלא שמקצרין את השם זיסקונד, ומשמיטים את הנו"ן ודל"ת שבסוף התיבה וא"כ מה ענין שם זוסיא לכאן ובפרט כי בשם זוסיא מדגישין היו"ד בסופו ומשא"כ בשם זיסקא שעכ"פ אין לו שייכות רק לשם זיסא בלא יו"ד אחר הסמ"ך ולא לשם זוסיא:
3
ד׳ואולם הנה גם רו"מ לא סמך ע"ז רק לענין שינוי שם האב שדעת העיטור ועבה"ג להקל בדיעבד ואף שרוב האחרונים חלקו מ"מ י"ל דבנ"ד שיש אנשים ששמם זוסיא ונקראים זוסקא א"כ ליכא לעז ממה שנקרא זיסקא דגם אם כתבו זוסיא וסברו שנקרא בפ"כ זיסקא שהוא הכינוי משם זוסיא והנה בעיקר דין שינה שם האב הארכתי בכמה תשובות והבאתי מתשו' מהר"ם מפאדווה סי' ל"ה בשם מרדכי הארוך דמתיר בשינה שם האב כיון שא"צ לכתבו ושכ"ה דעת ר"נ גאון שברשב"א והגמ"ר פ' המגרש כמ"ש בשו"ת ברכת יוסף א"ע סי' ס"ג אות י"ז ובתשו' נט"ש סי' צ"ב הוכיח מתשו' מהרי"ו סי' ק"צ דס"ל כדעת עה"ג בדעת התוס' גיטין (דף פ') וכמ"ש רו"מ גם מדברי מהרש"א ומהרמ"ש שם במה שלא פירשו כדעת רש"ל שם בשם הרא"ש והבאתי מתשו' מהרא"ן ששון סי' ל' בעובדא ששינה שם העיר ליפאנטו וכתבו לפונט וגם שם אבי האשה הי' יוסף טנס וכתבו בת תאנים והכשירו חכמי העיר והביאו מתשו' ר"י האחרון דמפורש להתיר במקום עיגון גם בשונה שם האב ושם העיר והרא"מ חלק עליהם והרא"ש כתב דהתם משום שלא נותן עדיין הגט ובקל היו יכולים להשיג גט אחר אבל במקום עיגון וכבר בא הגט לידה מותרת לעלמא ע"ש וגם הבאתי משי"ת תפארת צבי להקל בשעה"ד עמש"ל סי' קס"ט] וגם בתשו' רח"כ א"ע סי' נ"ז העלה שגם הצ"צ וכני"ח לא החמירו רק בניתן ע"י שליח משא"כ בנחסר מידו לידה וכ"ה בשו"ת חא"ש סוס"י ג' וסמך עפ"ז להתיר בכתבו עיבר ביו"ד ושמו הי' עבר ובסי' נ"א הכשיר בכתבו שלום דמתקרי מאיר והי' נקרא לס"ת שלום מאיר ובפ"כ רק שלום וסיים דכיון שכבר ניתן הגט זמן רב יש להתיר גם בלא עיגון ובסי' ס"א התיר בכתבו בן דוב בעריש ואח"ז נודע דנקרא לתורה ישכר בעריש וחותם רק בעריש אלא שבהתנאים וכתובה נכתב דוב בעריש אלא שצירף מה שהוחזק כן וגם משום דעבידי למיטעי בין ישכר ובין דוב ע"ש ובסי' קס"א התיר בהחליפו ב' השמות להקדים המאוחר וכתב ג"כ דהצ"צ לא החמיר אלא בניתן ע"י שליח ובסי' קס"ט בהי' שמו פלטיאל ובפ"כ פלטיא והטי"ת בקמ"ץ וכתבו פלטי והתיר דוקא במקום עיגון גדול ובסי' קע"ד וקע"ה התיר בכתבו שם אביו יהודה ליב ושמו לתורה ובפ"כ ארי' ליב דאם הבעל מתרפס ברצי כסף ולא ירצה לגרשה בחנם אחר התראה דיש להתירה להנשא ובהשמטות סי' י"א התיר בכתבו על אבי האשה כהן ולא הי' כהן ובסי' י"ב התיר בכתבו שרגא ושמו הי' אורי שרגא אבל בפ"כ נקרא שרגא ע"ש והן אמת שבהגהות ד"ח לסי' ג' השיג ע"ד החא"ש ורמז לתשו' מהרי"ט ומהרח"ש והוא במהרח"ש סי' ג' והובא שם בשער התשובות ומבואר דגם בשעה"ד לא רצה להתיר להנשא לכתחלה גם בשינוי משם טראנטה לטראנטו שהוא רק כינוי שם האב ולא שמו העצם וגם יש לתלות בט"ס לעיני הרואים בכ"ז לא רצה להקל ודלא כמהרי"ט שצידד שם דאם אין אחר מצוי שם בשם כזה יש להקל ע"ש אבל כבר הבאתי להקת מחברים שהקילו בשינוי קל בשעה"ד וע' בתשו' פ"י ח"ב סי' פ"ב במי ששמו העצם אליעזר ונקרא בפ"כ ליזר ולא נודע שם משם העצם וכתבו אלעזר וצידד דכיון דלא נודע שם משם העצם ליכא חשש לעז וכשר גם בשונה שם האב וע"ע בשד"ח מערכת גט סי' ג' מכמ"ק בזה. אבל כבר הוכיח בהגהת ד"ח על חא"ש סי' קי"ז דגם בדיעבד שכבר גירש ואיכא לעז ב"ד אין זה בכלל שעה"ד ודלא כחא"ש שם וע' בשד"ח מערכת גט סי' ל' מכמ"ק בזה בענין דיעבד ושם סי' כ"ט בענין שעה"ד מכמ"ק דכל שאפשר להשיג גט ע"י השתדלות וטורח וממון כשיעור שאפשר להשיג לא מקרי שעה"ד ולכן גם בנ"ד אם אין רגילים בגלילותיכם שיהי' קורים לנוסיא ניסקא אין רצוני להצטרף. כלל להיתרא רק באופן כשרגילים לקרוא לנוסיא נוסקא אזי יש לצרף דעת הרב ר"ד שהובא בט"ג ש"א אות א' סקל"ו במי שהי' שמו אברהם ומכונה אבוש וכתבו המכונה אבא והגאון מהר"ש פסל הגט דגם בכינוי של האב אף שא"צ להתירה לכתבו מ"ט שינוי פוסל וה"נ מקרי שינוי והרב ר"ד הכשיר וכבר הביא רו"מ מזה וגם הביא בשם הד"ח סקט"ו שדחה דברי הט"ג והחזיק בדעת הרב ר"ד דכשר בדיעבד ובאה"ש סקי"ז חולק על הד"ח כיון שיש שינוי בהנקודה וכתב רו"מ דבנ"ד אין שינוי בנקודה וגם עדיף מהתם שכתבו כן בהמכונה ולא אדע מהו דגם בנ"ד יש שינוי בהנקודה שתחת הסמ"ך שאם שמו נוסיא מנוקדת הסמ"ך בקמץ או בחירק ובשם ניסקא אזי מבטא הסמ"ך בשוא נח ועוד דגם הד"ח ביאר שם הטעם משום דאבוש אינו כינוי לשם אחר מעולם אבל בנ"ד הרי שם ניסקא הוא כינוי גם לשם זיסקונד ומ"מ כיון שהוא רק בשם האב יש לצרף להקל ובכ"ז אם אפשר להשיג גט אחר בודאי יש להשתדל בזה רק באם ירצה הבעל להתרפס ברצי כסף. גם אני אצטרף עמו להתירה להנשא והנלע"ד כתבתי:
4