שו"ת מהרש"ם חלק ב קע״דTeshuvot Maharsham Volume II 174
א׳ב"ה ג' מקץ ב' דחנוכה תר"ס להרב וכ' מו"ה מרדכי גולקיע נ"י מטאמאשפאל. רוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באיש א' ממדינת ליטא דר עם אשתו כמה שנים והוחזק שמו ושם אביו צבי בר' משה וכן הי' עלייתו לתורה ואח"ז נתן לה גט בעיר הסמוכה לשם יען כי בעירם אין מסדרין גיטין ג"כ כפי שמות הנ"ל והאשה כבר נשאת לאיש והי"ל בנים ועתה בא האיש הנ"ל ואמר את חטאי אני מזכיר במה שגרשתי אשתי בשם צבי בן משה ובאמת הי' שמי שבתי בר' יעקב זעליג ומפני שנרדפתי מהמלוכה שניתי שמי ושם אבי מחשש סכ"נ והנני מוכן לגרש אשתי שנית עכת"ד השאלה. ורו"מ כתב כי ננעלו שערי ההיתרים כי הגם שהי' בידו לשנות את שמו כיון שהוחזק בשם זה במדינה זו זמן רב ולשי' האחרונים סגי בהוחזק ל' יום אבל שם אביו בודאי א"י לשנות וכבר הסכימו כל האחרונים דשינה שם האב פסול וגם הוחזק ל"מ בזה רק לדעת הי"א שהוא תשו' רש"י והמחבר סתם כדיעה א' וגם הלא רש"י מיירי בכתב וכל שום משא"כ בנ"ד הנה כבר ישב על מדוכה זו בשו"ת נודע בשערים מהגאבד"ק לובלין מ"ת חאה"ע סי' מ"ח והאריך בדברי הא"ח בשם תשו' רש"י שהובא בב"י וביאר דגם בתשו' הרא"ש שהחמיר לא הזכיר דפסול גם בנשאת דשמא לא החמיר אלא שלא תנשא בגט זה וגם בזה הביא שיש שהכשירו הגט בשינוי שם האב כשהוחזק בהשינוי וגם הביא מתשו' הב"י דיני גיטין סי' ט' שהסכים להתיר הגט לכתחלה והתשו' נכתבה אחר שכבר חיבר הב"י ואף שהמהריב"ל החמיר וכתב דאין להקל בדבר ערוה החמורה ע"פ תשובה א' שלא נודע בבירור אם הוא תשו' רש"י אבל יש לתמוה דודאי אין הגט פסול אלא מדרבנן משום לעז ובדרבנן הלכה כהמיקל וגם בהגהות מהריק"ש הביא בשם מהרא"ל להכשיר בהוחזק בשינוי שם האב וגם בתשו' מבי"ט ח"ב סי' נ"ב הסכים להמתירים והוסיף עוד דבתשו' הרא"ש מיירי שהי' ידוע גם במקום שהוחזק בהשינוי את שמו האמיתי אלא שהוא שינהו מפני שהי' מומר אבל היכי שבמקום הגט לא נודע כלל שם האמיתי גם הרא"ש מודה להקל וסיים להתיר להאשה להנשא אם א"א בגט אחר ע"ש וא"כ מכ"ש בנשאת כבר וילדה בנים דאין להחמיר עליו:
2
ג׳ועוד יש לצדד בנ"ד עפמ"ש בפסקי מהרא"י סוס"י קל"ח דהיכי שהמגרש שינה שם האב מפני שלא ידע איך שמו י"ל דהרא"ש מודה שיכול להחזיק לשנות שם אביו דדוקא בנידון הרא"ש שהי' יכול לכתוב שם אביו המומר כפי שהוא באמת אלא שלא רצה בו לכן איכא חשש הרואים שיאמרו אחר הוא אבל הכא גם הרואים יאמרו שמפני רוב הזמן נשכח מלבו שם אביו לכן שינהו ע"ש ואף שסיים שכ"כ רק כדי שלא לערער על המיקל אבל הוא לא הסכים להצטרף בההיתר מ"מ הרי הוא לא מיירי בנשאת כבר וגם י"ל דהתם לא נודע לכל ששכח שם אביו אבל בנ"ד י"ל דכיון שהי' מוכרח לשנות מפני אימת המלכות ולא מרצונו עשה וגם כי במדינתו נודע שברח מפני יראה ודרך הבורחים לשנות שמותיהם כמ"ש הרא"ש פ"ד דגיטין א"כ שפיר י"ל דגם הרא"ש מודה להקל וגם לפמ"ש בשו"ת תא"ש סי' ד' דטעמא דאין ביד הבן לשנות שם אביו משום דמסתמא לא ניחא לאביו בזה ואין בידו לשנותו בע"כ שלא מרצונו ע"ש א"כ בנ"ד שעשה כן מפני היראה ואונס בודאי ניחא לי' לאביו ושפיר מהני השינוי שהוחזק בו וע' תשו' מהר"ם ב"ב הישנות סי' ק"ג באמצע התשו' במ"ש דיכולים לשנות שם של הגר אביו של זה הנתפס דדרך ב' לשנות שמות ע"ש לענין שבועה והא א"א לשנות שלא מדעתו ובע"כ משום דמסתמא ניחא לי' בכך אבל י"ל דשא"ה לענין שבועה ע"ש ותבין:
3
ד׳אבל בעיקר השאלה כיון שבנ"ד ליכא עדים אלא שהבעל אומר כן בודאי אינו נאמן כלל כמ"ש בתשו' רמ"א סי' צ"א להוכיח בראיות דגם לכתחלה תנשא ומכ"ש בנ"ד שכבר נשאת וילדה בנים הרי מפורש בירושלמי פ"א דגיטין ה"ב הכל מודים שאם בא וערער ערעורו בטל עד כדין בערער משנשאת וכו' לא שניא וכו' וכ"ה בתשו' הר"ן סי' מ"ג וע"ע בתשו' רח"כ סי' ס"ג ותשו' ברכת יוסף סי' נ"ח וסי' ס"ג ס"ד וכ"ה בתשו' מהר"ם מלובלין סי' ס"ד ותשו' שא"י סי' ל"א ותשו' כתר כהונה סי' נ"ז לכן אין בידינו לאסור אשה לבעלה. והנלע"ד כתבתי:
4