שו"ת מהרש"ם חלק ב קע״חTeshuvot Maharsham Volume II 178
א׳להרב וכו' מו"ה צבי הירש פרידמאן נ"י בהרה"ג מו"ה מנשה שמחה פ"מ אבד"ק סאבראנץ. בארץ הגר:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה שזה כמה שנים שאין רצונה לטבול ואומרת שתשאר כן כל ימי' מחמת רשעות אם מותר לבעלה להתייחד עמה אי דמי לאשה שאסורה לבעלה שאסור להתייחד עמה כמ"ש הס"ט סי' קצ"ה סק"ב או דלמא כיון דאפשר שתחזור בה ותתרצה לטבול מותר:
2
ג׳הנה לענ"ד הדבר פשוט דאסור להתייחד עמה שהרי מבואר בתשו' ושב הכהן סי' ל' בהא דסוס"י קפ"ז באשה שיש לה פצעים בגופה דאסור להתייחד עמה דדמי לרמ"ת דסעי' י"ב שם ואף דהכא אפשר שתתרפא הרי גם רמ"ת אפשר שתתרפא ואפ"ה אסור ע"ש וגם נראה ראי' מהא דכתובות (דף ס"ג ע"ב) בהא דמורדת פוחתין לה מכתובתה אפי' היא נדה דגבי נדה יש לו פת בסלו אחרי ימי נדתה משא"כ במורדת אין לו פת בסלו והרי אפשר שתחזור בה ואפ"ה מקרי אין לו פת בסלו ועתו"ס יומא (דף י"ח ע"ב) ד"ה יהודי וכו' והגהת הב"ח שם וא"כ ה"נ דוקא בנדה התירה תורה שיש היתר לאיסורה אחר ימי נדה כמ"ש התוס' סנהדרין (דף ל"ז ע"א) ד"ה התורה וכו' אבל נדה סופה ליטהר וכו' ע"ש והיינו משום דמקרי יש לו פת בסלו אבל הכא במורדת דאין לו פת בסלו אע"ג דאפשר שתחזור בה מ"מ מקרי אין לו פת בסלו ואסור להתייחד עמה אלא בעדים. והנלע"ד כתבתי:
3