שו"ת מהרש"ם חלק ב קפ״הTeshuvot Maharsham Volume II 185
א׳ב"ה א' תצוה תר"ס ברעזן להרב וכו' מו"ה משה אפטער נ"י מו"ץ דק' טארנא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד בראובן שתבע את ש' סך מסוים ע"פ פנקסו שנכתב בו כל הסחורות שלקח ש' מראובן במשך כמה שנים וכן סך המעות שנתן לאחדים ונתקבץ מכל שנה קצת חוב ועלה לסך ת"ק ר"כ וש' השיב שאינו חושד את ר' שהעלים במזיד מלכתוב בפנקס קבלת מעות אלא אולי שכח לכתוב איזה סך ומסופק אולי אינו חייב לו וראובן טען שדרכו לכתוב בכל יום מיד בפנקסו וגם עושה קאססע שלום וע"פ רוב מכוונים בדקדוק ואם קרה פעם או פעמים שאין הקאסע עולה יפה אחר יום או יומים נמצא ונתוודע רק אם פעם או פעמים קרה במשך זמן רב שלא עלה שוה כפי החשבון ולא נתוודע הוא רק מיעוטא דמיעוטא עכת"ד ורו"מ הביא מהש"ך סי' צ"א סקכ"ה בשם תשו' הרא"ש ומהריב"ל ולפ"ז בנ"ד הוה טענת ראובן ע"פ פנקסו טענת ברי ואף דלפעמים במיעוטא קרה שלא נכתב בדקדוק הרי אין ריעותא בספק של התובע ודמי למ"ש הרשב"א שבקצה"ח סי' ע"ה סק"ו וסי' ש"מ ונימוק"י שבש"ך סי' רצ"א סקמ"ג דגם בכה"ג חייב באיא"פ וגם לדעת רש"ל דגם בלא הו"ל לתובע למידע כיון שאינו טוען ברי פטור הנתבע באיא"פ מ"מ מודה במיעוטא דמיעוטא כמ"ש בהגמ"ר כתובות ובגו"ר כלל ל"ט דברוב גמור הולכין בממון אחה"ר ובפרט ברוב וחזקה כמ"ש הבעה"מ רפ"ב דכתובות וגם המלחמות שם חולק רק משום דחזקת פנוי' אינוי חזקה ובנ"ד דאיכא חזקת חיוב וגם רוב גמור פשיטא דחייב לשלם עכ"ד:
2
ג׳הנה לענ"ד יש לפקפק בזה דהא הכא לפי הודאת ראובן הי' פ"א או ב"פ שלא עלה חשבון הקאסע שוה עם חשבון הפנקס וא"כ הרי ידוע לנו ששכח אז לכתוב איזו קבלת מעות בפנקס והוחזק המיעוט לפנינו בבירור אלא שלא נודע בשל מי הי' הטעות א"כ יוכל ש' לומר אולי הי' הטעות בחשבונו וע' כה"ג בפ"ה דטהרות מ"ז מי שישב ברה"ר ובא א' ודרס על בגדי' וכו' הולכים אחר הרוב ישן ברה"ר ועמד כליו טמאים מדרס דברי ר"מ וכתב הרע"ב דאע"ג דבישב ובא אחר ודרס הולכין אחר הרוב ישן שאני דחיישי' שמא רוב בנ"א דרסו על בגדיו ואחד מהם זב או זבה וחכמים מטהרים דהוה ס"ט ברה"ר ושמא לא דרס כלל ע"ש הרי דלר"מ גם מספק חיישי' גם למיעוט דזב וזבה כיון דיש לחוש שמא הרוב דרסו שם על בגדיו ויש בתוכם גם המיעוט וטעמא דחכמים משום דהוי ספק שמא לא דרסו כלל אבל אם הי' ידוע שהרוב דרסו שם על בגדיו ויש בתוכם גם המיעוט וטעמא דחכמים משום דהוי ספק שמא לא דרסו כלל אבל אם הי' ידוע שהרוב דרסו שם בודאי חיישי' גם להמיעוט ומכ"ש בזה שנודע לנו בבירור שהי' פ"א או ב"פ טעות ולאחרים לא החזיר טעות א"כ אדרבא יש הוכחה שלזה שייך הטעות וע"ש בתוי"ט פ"ז מ"א ותוס"ח שם ולכן באם שיודע ראובן כמה הי' עולה הטעות בזמן ההוא או שאפשר לברר ינכה סך כזה מהחוב של שמעון והשאר ישלם לו ואם אינו יודע אזי ינכה עד שיוצא הספק מלבו ויאמר כי הוא זה בברי וכיון שהודה ש' שהוא נאמן בעיניו ואינו חושדו אלא בשכחה א"כ מה שיאמר ברי יחויב ש' הטוען איא"פ לשלם לו ויש לדון בזה מהא דסי' ע"ו ס"ג דבלא תבעי לי' דהיינו שטוענים שמא והוא מעצמו אומר א' מכם הלוה לי מנה וא"י איזהו דלדיעה א' פטור אף ביד"ש ולשי' הי"א חייב לצי"ש וע"ש בש"ך וע' תשו' תשואת חן סי' מ מ"ש מהתוספתא פ"ג דב"מ אבל התם מיירי כשהוא מוחזק אבל בנ"ד שהוא תובע מאחרים ונתברר לו שהי' פעם א' או ב"פ יתרון בהקאססע אשר נתהוה בטח ע"י שקיבל מעות מאיזה סוחר ומסופק על איזהו מהם א"כ כשנמצא סוחר א' שטוען אפי' רק מספק מחויב לנכות לו כמה שעלה אז היתרון בהקאסע וכמ"ש והנלע"ד כתבתי:
3