שו"ת מהרש"ם חלק ב קפ״דTeshuvot Maharsham Volume II 184
א׳להרה"מ וכו' מו"ה אברהם דוב זעלציר נ"י מקראקא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אם מותר להשכיר ביתו ליהודי ספר שמגלח ביום ש"ק בפרהסיא אם עובר משום מסייע לדבר עבירה דגם בדלא קאי בתרי עברי דנהרא איסורא מיהו איכא והביא מדברי הש"ך ודג"מ יו"ד סי' קנ"א ועוד מכמ"ק:
2
ג׳הנה עד שהוא שואל להשכיר לספר הרי בכל השכרת בית ליהודים מחללי ש"ק בבישול ואפיי' ורחיצת הרצפה וכדומה יהי' איסור בזה ופוק חזי מה עמא דבר וכבר האריך בתשו' כתב סופר יו"ד סי' פ"ג בענין זה והעלה דליכא איסור אא"כ בשעת סיועו עושה האיסור מיד אבל באינו עושה האיסור מיד שרי וכ"ה בשו"ת בנין ציון סי' ט"ו ובאמת שכה"ג כתבו הב"ח ומג"א סי' קס"ט סק"ו לענין לפ"ע ובתשו' מהר"י אסאד סי' קס"ד הקשה מש"ס דע"ז (דף כ"ב) דפריך גבי לא ישכיר אדם מרחצו לכותי וכו' ותיפוק לי' משום לפ"ע והרי התם משכירו לו בחול קודם שיגיע השבת ואפ"ה אסור אבל נראה דגבי לפ"ע ממש בכל גווני אסור אבל בדליכא לפ"ע אלא משום מסייע לעוברי עבירה י"ל דבכה"ג ליכא משום מסייע וע' כה"ג במג"א סי' רס"ו סק"ח דלשי' הרמב"ם והה"מ ליכא בכה"ג משום מאכיל בידים לקטן וע"ש בא"א ומחה"ש מ"ש בזה ועוד נראה דבכל גווני דאיכא משום מסייע היינו דוקא אם בגוף הדבר שנותן לחבירו יעשה בו האיסור אבל הכא הרי לא יעשה האיסור אלא באויר שבתוך הבית והרי גם למ"ד דאדם מצוה על שביתת כלים במוגמר וגפרית דלא קעביד הכלי שום מעשה אלא מונח על הארץ והן בתוכו שרי ומכ"ש בזה [ועמש"ל סי' צ"ג]:
3
ד׳גם יש לצדד דכיון דלשמא ימות חיישי' ולזמן ב' או ג"י חיישי' שמא ימות כדמוכח בש"ס דמ"ק (דף י"ח ע"ב) בהא דכותבים במועד דהוו דבר האבד שמא ימות הנותן או העדים או הב"ד וגם ביום את של חה"מ שרי וכן י"ל שמא יעשה תשובה ואף דמוכח בנדרים (דף ה ע"א) ושם (דף ע"ב) ובר"ן דעשיית תשובה הוי נולד מ"מ י"ל דתרי מיעוטא דשמא ימות ושמא יעשה תשובה מצטרפין להקל לענין חשש מסייע לע"ע ואף דלענין לפ"ע מוכח מהש"ס דע"ז (דף כ"ב) הנ"ל דאין לתלות להקל מטעם זה מ"מ בנ"ד שיש לו בית אחר בעיר וליכא אלא משום מסייע והוא משכיר לו גם שאר חדרים שאין מחללין בהם ש"ק ועיקרו לימי החול וי"ל דדמי למ"ש בנה"מ סי' צ"ז דבעסקא פ"מ ופ"פ מותר לתפוס והביא מהא דב"מ (דף ל') שטחה לצרכו ולצרכה דאי לאו גזיה"כ מותר במכוין יחד לדבר המותר ולהאסור ובמק"א הבאתי מדברי הרשב"א והר"ן שבת סו"פ האורג ומהש"ס דמנחות (דף ס"ד) וגם מדברי הפ"י פסחים (דף כ"ו) שחילק בין עושה מעשה בידים ובין אם אינו עושה מעשה אלא דמטי לי' הנאה ממילא וגם כי בש"ס דב"מ לא איפשטא הבעיא קיי"ל לחומרא ואכמ"ל ועכ"פ נראה לי דבנד"ד מותר להשכיר והנלע"ד כתבתי:
4