שו"ת מהרש"ם חלק ב ר׳Teshuvot Maharsham Volume II 200
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה שבתי ליפשיטץ מו"צ דק' יולניצא בארץ הגר:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בישראל שהי"ל חוב אצל גוי זמן רב ולא יכול לגבותו ובא אליו העכו"ם וא"ל שאם ילונו עוד יתן לו כתב וישעבד לו החזיר שלו במשכון שאם לא ישלם עד זמן פלוני את הכל יוחלט בידו החזיר:
2
ג׳והנה מ"ש רו"מ בעיקר הפלוגתא אם איסור סחורה מה"ת אין לי עסק בזה ועמ"ש בדע"ת סי' ס' סק"ו וראיתי לאחרונים שכתבו דמהרשב"א משמע דהוי מדרבנן מדכתב טעמא שמא יבא לאכלו ואינו ראיי' דגם בבל יראה ד' הרשב"ץ דטעמא שמא יבא לאכלו ולישנא דקרא דלא יאכל כתיב יהי' משמע דהוא משום איסור אכילה אבל באמת מפורש כן בתשו' רשב"א ח"ג סי' רכ"ג דהוי רק מדבריהם. ובכ"ז אין בידינו להכריע במחלוקת ראשוני'. ומ"ש רו"מ מדהתירו נזדמנו לק"מ דכיון דחילקה תורה בזה בין לכתחלה לדיעבד בכה"ג שנזדמנו הוי כדיעבד. ומ"ש רו"מ מהא דבשביעית התירו משום מס כבר הבאתי בדע"ח? שם בשם הא"ז דבבכור ושביעית הוא באמת רק מדרבנן ורק בשאר איסורים כנבלה וטרפה הוי מה"ת וא"כ לק"מ:
3
ד׳אבל בעיקר דין הלואה על חזיר כבר כ' בתה"ד די"ל דאין זה בכלל סחורה דדלמא לא יבא כלל לידי מכירה דשמא יפרע לו העכו"ם ותלי לה בפלוגתת ר"ת ורשב"ם בדין איסור עשיית שותפות עם העכו"ם אי חמיר טפי לכתחלה מדיעבד דלשי' רשב"ם י"ל דלהלווח שרי אלא שסיים דמ"מ מכוער הדבר. וא"כ לכ"ע אין בזה איסור תורה כלל ואפילו איסור דרבנן ותדע שהרי לשון כמ"פ שבב"י ח"מ סי' קפ"ב גם איסור עשיית שותפות הוא רק זהירות ומדת חסידות וראייתם מדנקט תיתי לי דלא עבדית שותפות עם העכו"ם. וה"נ בזה הוא רק משום הרחק מן הכיעור ואף שמצינו בש"ס דב"ב (דף נ"ז ע"ב) ורשב"ם ד"ה רשע הוא דמשום הרחק מכיעור נקרא רשע היינו משום דהתם יוכל לבא עי"ז להסתכלות ועבירה גמורה ובנ"ד שא"א להציל חובו אף שמוסיף עתה מעות כיון דבעד חוב הקודם שרי גם בכה"ג שרי וכמ"ש כה"ג בתוס' זבחים (דף ע"ז ע"ב) ד"ה ובדם וכו' דכיון דדם כשר מעורב בו ואין עיקר זריקתו לשם הפסול אלא לשם כשר שרי ע"ש וה"נ בזה. וגם בש"ס דב"מ (דף ל') שטחו לצרכו ולצרכה מאי והוי בעיא דלא איפשטא ולחומרא כמ"ש בח"מ סי' רס"ז סי"ח והרי קיי"ל דבעיא דלא איפשטא בדרבנן להקל וה"נ בזה. אך בזה יש לפקפק לפמ"ש הב"י בא"ח סי' תקנ"ד בדין רב אצל תלמיד מאי וכו' דאם הבעיא בשל תורה יש להחמיר גם בדרבנן וע' במרה"פ על הירושלמי רפ"ד דמעשרות מ"ש בזה וע' במש"ז א"ח סי' קס"ב סק"ה דס"ל דבלא חיקו הוי ספק ח"ח אבל מהב"י הנ"ל מוכח להיפוך אך בנ"ד שהוא רק משום כיעור י"ל דלכ"ע בכה"ג ליכא משום כיעור וע' בנה"מ רס"י צ"ז מ"ש בזה. ומ"ש רו"מ שהח"ס סותר א"ע מסי' ק"ד לסי' ק"ח לק"מ דבסי' ק"ח מיירי בהלואה ולכן שרי בכה"ג שהוא בבית העכו"ם אבל בסי' ק"ד גבי סחורה אסור גם בכה"ג:
4
ה׳ומה שהקשה רו"מ בהא דדריש ריה"ג קרא דחלב יעשה לכל מלאכה והא בפ' ויקרא כתיב כל חלב וכל דם ל"ת ודם מותר בהנאה לק"מ דנהי דהך לא תאכלו משמע רק אכילה דומיא דדם מ"מ כיון דכתיב בפ' צו שנית כל חלב וכו' ל"ת ויש לפרש דהכא אתי לרבות גם הנאה לכן אצטריך יעשה לכל מלאכה להתיר בהנאה:
5
ו׳ומ"ש עמ"ש בדע"ת סי' טו"ב לענין עגל אי מיקרי גסה לענין פרכוס והביא מזבחים (דף ע' ע"ב) ורש"י ותוס' ד"ה אבל עז וכו' לא אדע מהו דודאי לא יעלה עה"ד דעגל מין דקה שהרי כשיגדיל יהי' גסה ושור בן יומא קרוי שור אבל עיקר הספק הי' לענין פרכוס ואולי מפני שאיננו כבד בטבע דינו בפרכוס כדין דקה וע"ז הבאתי ראי' מהש"ס דמ"מ דינו כגסה:
6
ז׳ומ"ש שם מתשו' מהרמ"ל הוא רק מפני שכתב שלא נמצא בשום מקום וכו' ועיקר ראייתו מהש"ס דע"ז הוא ראי' ברורה בס"ד:
7