שו"ת מהרש"ם חלק ב כ״דTeshuvot Maharsham Volume II 24
א׳ב"ה ר"ח סיון תרנ"ח להרב וכו' מו"ה אפרים איש הורוויץ נ"י אבד"ק אוסציא:
1
ב׳מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו אודות השו"ב מקהלתכם אשר יצא קול שאין להם הרגשת הסכין וגם ההלכות אינם שגורים בפיהם ומשמיטים א"ע מלעמוד על המבחן וגם אחר שהזמינם רב א' שיעמדו שם על הנסיון הקשו ערפם לבלתי שמוע:
2
ג׳הנה הדבר פשוט דכל כה"ג אם מונעים מזה יש מזה ראי' שהקול אמת וכמ"ש הרמב"ם פ"ג מהל' סוטה ה"ב דאם אמרה איני שותה יוצאה בלא כתובה ובכ"מ שם כתב וז"ל ומשמע לרבינו דכל שאמרו אינו שותה אע"פ שלא אמרה בפירוש טמאה אני מפסדת כתובתה דכיון שפחדה מלשתות מוכחא מלתא ודאי שהיא טמאה שאלו היתה טהורה לא היתה נמנעת מלשתות והכי אמרי' בירושלמי וכו' כלום אנו צריכין אלא לבודקה והלא בדוקה ועומדת עכ"ל הרי מפורש כמ"ש וגדולה מזו מבואר באברבנאל פ' נשא דאם אינה רוצה לומר אמן לדעת י"א תיחנק בב"ד וגם הוא מסכים כן וכבר כתבתי בחיבורי דע"ת סי' א' סקי"ב י"ג דגם בשו"ב שכבר יש לו קבלה אם יש איזו חשש צריך לחזור ולעמוד על המבחן ואחרי שכבר הוזמנו השו"ב הנ"ל לעמוד על המבחן והם מונעים בזה הדבר פשיט שאסור לאכול משחיטתם כל זמן שלא יבררו הבחינה כדת בפני שו"ב מובהקים ולפני רב הנבחר מהקהל. והנלע"ד כתבתי:
3