שו"ת מהרש"ם חלק ב רמ״אTeshuvot Maharsham Volume II 241
א׳להרב מו"ה מנחם מענדל דמשק נ"י מקראקא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בכלי שאינו של בשר ולא של חלב (הנקרא פארוו"ע) וזב תחתיו חלב אם מותר לחזור ולהגעילו שיהי' כפי שהי' לא של בשר ולא של חלב אי דמי להא דמבואר במג"א סי' תק"ט שאין מגעילין מבשר לחלב וכן להיפוך והנה רו"מ הביא ראי' מדברי הט"ז יו"ד רס"י צ"ז גבי מדוכה של תבלין דמותר להגעילה וכבר הרגיש בעצמו דשא"ה שבלא הגעלה ס"ל להט"ז דאסורה בין לבשר בין לחלב ומ"ש רו"מ שהרי יוכל לעשות סימן להכשיר שהוא של חלב או להיפוך יש לפקפק דמ"מ השתא קודם שיעשה הסימן אסורה לכל דבר לכן מותר ומה"ט כ' הפמ"ג בא"א סי' תק"ט שם דנוהגין להטריף מקודם הכלי ואז מותר להגעיל מבשר לחלב וסי' תנ"א סק"ל כתב דלצורך פסח מותר דאיכא היכרא ובלחה"פ סי' קכ"א הביא בשם קיצור של"ה דאם מוכר הכלי לאחר מותר להגעיל מבשר לחלב הרי דבהיכר כל דהו הקילו וגם בגוף טעמו של המג"א שכ' בשם מהרמ"י דדלמא אתי למיטעי יש לעיין דהא יוכל לעשות רושם לסימן וע' ברמ"א סוס"י פ"ט ויותר נראה כדעת שעה"מ פ"ד מיו"ט ה"ח דטעמא שמא יגעיל כלי ב"י וכיון דאפשר בלא"ה שאין בו שום הפסד החמירו בזה ולכן ללבן מותר גם מבשר לחלב ע"ש ולפי טעם זה בודאי יש להקל בנ"ד שהרי גם כשיגעיל בי' יהי' נ"ט בר נ"ט וליכא חששא אבל גם לפי טעם המג"א כיון שאינו מן הדין כמ"ש בשעה"מ בשם סמ"ק שפסק להדיא להתיר והוא רק מנהג בעלמא אין להוסיף חומרא כדאי' כה"ג בירושלמי פ"ב דשביעית ה"ד אין מחדשין על הגזירה ואין מוסיפין על הגזירה ומה"ט נ"ל דאם הגעיל מבשר לחלב ונשתמש בו אין חשש איסור בדיעבד כמ"ש כה"ג הט"ז סי' ס"ד סקי"ב בדין ניקור יתפ"כ דבמה שאסרו משום דאתי למיטעי אין לאסור בדיעבד ועמג"א סי' פ"ט סק"ג שכתב לחלק דבאתי למיטעי בטעות מצוי יש להחמיר גם בדיעבד מה שאין כן בטעות שאינו מצוי וע"ע בט"ז סי' י"ג סק"ד ובנ"ד ודאי הוא טעות שאינו מצוי. ובהיותי בק' בוטשאטש באו לידי כתבי הגה"צ אב"ד דשם בעהמ"ח דע"ק ז"ל ומצאתי שכ' דלהגעיל מבשר לשימוש שאינו לא בשר ולא חלב מותר ואין בזה מנהג לאסור ואם אחר זמן ירצה לייחדו לתשמיש חלב ג"כ מותר וגם מבשר לחלב אם עברו יב"ח שלא שימש בו כלל ג"כ יש להקל עכ"ד. הרי כדברי:
2