שו"ת מהרש"ם חלק ב מ״דTeshuvot Maharsham Volume II 44
א׳כ"ה ה' שוע י' תמוז תרנ"ח ברעזן להרב המאה"ג וכו' מו"ה יהודא אונגער נ"י אבד"ק סאקאלוב הסמוך לרישא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בבהמה שהי' הבשר שע"ג הירך נתקלקל ובחיי' לא היתה יכולה לילך ועצם הירך הי' שבור סמוך למקום האסותא ממש אלא שהאסותא הי' שלם והבוכנא מחוברת בו ומונח בתוכו וגיד הקטן שבראש הבוכנא הי' שלם אבל היתרת שסביב לעצם הי' נראה מעוכל אבל לא נבדק היטב ונאבד:
2
ג׳הנה מ"ש רו"מ בדין הניבין איזו מהן העיקר והביא מדברי הל"ש ושאר אחרונים יעוין בחיבורי דע"ת סי' נ"ה סק"ו שהוכחתי שגם הרמב"ם סובר כרש"י דהעיקר הוא גיד הדק והוכחתי כן מדברי הת"ח כלל פ"ו ד"ו ועוד כמה ראיות ושגם הר"ן והא"ז והמרדכי ורי"ו ואו"ה פסקו כרש"י ושכ"ה דעת בה"ג ואחר צאת חיבורי כתבו לי שגם בשו"ת מים חיים סי' כ' העלה כן להלכה למעשה וכמ"ש בהשמטות לקורא אות מ"ו ודלא כלה"ש שכתב להיפוך ובדע"ת סקט"ז דחיתי באורך דברי הטטו"ד מה' סי' ר"ד ובתשו' חסל"א סי' ב"ו פסק להיפוך מהטטו"ד ושם הבאתי מכמ"ק וע"ש סקי"ד ואין לחוש לשמוטה אם רואין שלא נשמט כלל. אך עיקר החשש בנ"ד ע"י שנשבר עצם הירך ורו"מ הביא מהדע"ק סי' נ"ה סק"ח דיש לחוש אם סמוך לאסותא לעיכול הניבין והאריך בזה ואני תמה שהרי מבואר ברש"י חולין (דף כ"א ע"א) ד"ה ניטל ובר"ן סופ"ק דחולין דבניטל עצם הירך עם קצת בשר הפנימי ונשאר בשר העליון עד חצי הירך או שלישותו וחופה המכה טרפה מדין בהמה שנחתכה רגלי' מן הארכובה ולמעלה ובניטל גם הבשר עד שנראית גומא של חתך כעין חלל הויא נבלה וירך היינו העצם שלמעלה מעצם הקולית כמ"ש ברש"י חולין (דף צ"א ע"א) וגם הרי ברש"י ור"ן כתבו דניטל הירך ממקום חיבורו בבוקא דאטמא וכו' והרי ראש הקוליא הוא בוקא דאטמא כמ"ש רש"י חולין (דף נ"ד) והרי קיי"ל דבכל מקום שנחתך רגל' טרפה ה"ה בנשבר ואין עובח"ר א"כ בנ"ד שהי' הבשר מקולקל ע"ג מקום השבר שבעצם הירך בלא"ה טרפה והד"ק שם מיירי במקום דליכא משום שבירת עצם כשעובח"ר או שהעו"ב שלם או בנקשר שאשי"י בזה קמ"ל דמ"מ איכא חשש ניבין בסמוך לאסותא אבל בנ"ד שהעור ובשר מקולקל בלא"ה טרפה מדין נחתך למעלה מארכובא כמפורש ברש"י ובר"ן הנ"ל ושוב מצאתי בתשו' הרשב"א ח"א סי' רכ"ו וז"ל שאלת עצם הירך שנשבר ונטל ממנו קורט וכו' כבר ידעתם שהעצם שנשבר אם עובח"ר כשר וזה לפי שהעובח"ר אלא שניטלו ממנו קורטין וכו' עכ"ל, והובא בב"י ובש"ע ס"ו הועתק בעצם קולית ואינו כן ברשב"א אלא מיירי בירך וי"ל דקרי לעצם קוליא ירך וע' בכורות (דף מ' ע"א) שנשמטה ירכו אבל י"ל דבנשמט הקוליא מהאסותא ממילא נשמט ג"כ הירך מהקוליא לכן נקט ירך:
3
ד׳הו"ז מה שפלפל בדין נאמנות העכו"ם עמ"ש בדע"ת סי' ל"ב סקט"ו באורך מכמ"ק בזה וע"ש סי' ט"ז סקט"ז עוד בזה והנלע"ד כתבתי:
4