שו"ת מהרש"ם חלק ב ה׳Teshuvot Maharsham Volume II 5
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה ארי' שלמה נאויימיאסט נ"י דומו"ץ קאמאראווע הסמוך לטאמאשאב. ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בבחור סומא בא' מעיניו והרופאים מווארשא העמידו לו עין של זכוכית מזוקק כמראה עין ממש ותחבוהו בתוך מושב העין ובתחלה תחבו עין קטן הרבה ממדת עינו עד שנתקשה הבשר מסביב עד שהורגל בו ותחבו לו כעת עין גדולה עד שאין מרגישים הרואים שהוא עין תותבת עד שמסתכלים בה הרבה ואחר שיורגל בזה כמה שנים יושיבו שם עין מתכות מזוקק שאפי' יפול לארץ לא ישבר משא"כ העין של זכוכית ונסתפק רו"מ אם מותר לצאת בו לרה"ר בשבת:
2
ג׳והנה רו"מ האריך בביאור השיטות בטעם דשן של זהב שאין אשה יוצאת ובשל כסף יוצאת דלשי' רש"י בשם רבותיו ומאירי שם הטעם דבשל זהב שמשונה במראה מחייכי עלה ושקלה לי' וכ"ה בש"ע סי' ש"ג סי"ב והביא מדברי הרשב"א והר"ן ודעת הירושלמי דהחשש דלמא נפיל משם והאריך בביאור שי' הרמב"ם וע' בראש יוסף לשבת (ד' ס"ה) מ"ש בזה. והנה בגוף החשש דלמא שליף לאחווי' יש לי לדין לפמ"ש הר"ן במגלה בטעמא דבמילה לא חיישי' שמא יעבירנו שהאחרים יזכירוהו כיון שהם אינם טרודים וע' שעה"מ פ"ב משופר וצל"ח פסחים (ד' ס"ה) א"כ אמאי ניחוש שמא אתי לאחויי או דמחכי עלי' ויעביר ד"א ברה"ר הרי האחרים יזכירוהו וצ"ל דדוקא לגבי מצוה סמכי' ע"ז כדי שלא לבטל המצוה כשחל בשבת אבל בדבר הרשות לא סמכי' ע"ז גם יש לדון עוד לפי המבואר בש"ס דמגלה וטוש"ע א"ח סי' קכ"ח גבי כהן שיש לו מומין או סומא בעיניו וכדומה דאם דש בעירו ל' יום שוב אין לחוש שמא יסתכלו בו א"כ ה"נ בזה והעיקר כיון שהוא קבוע במושב העין היטב אין לחדש גזירה בדבר שאינו מצוי כלל וגם איננו בזיון דליחכי עלי' לכן יש להתיר לצאת בשבת עם העין של זכוכית או של מתכת. והנלע"ד כתבתי:
3