שו"ת מהרש"ם חלק ב ס״דTeshuvot Maharsham Volume II 64
א׳להרב וכו' מו"ה נפתלי שרייבער נ"י מו"ץ דק' קליינווארדיין בארץ הגר:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק העגונה מ' חנה שנשאת זה ג"ש לר' יודא מארקאויטש בעיר הו"ו והלכו משם לגור בעיר טשאטא סמוך לפעסט וביום ג' ער"ח תמוז תרנ"ז הלך בעלה ר"י עם אחיו ועוד ערל בעאמטער מהבאהן לעת ערב לרחוץ בהנהר הסמוך לשם ונטבעו ר"י ואחיו והבעאמטר הי' ג"כ בסכ"נ ובקישוי גדול ניצול ועל ידו נודע שנטבעו הם ולמחרתו נמצא אחיו וביום ה' ב' דר"ח בבקר מצאו גם את ר"י ובעודו במים הכירוהו יודעיו ומכיריו וגם דודתה של האשה חנה הנ"ל היתה שם והכירתו בטב"ע גמור ושלח הגב"ע מהב"ד של ג' שנעשה שם במקום המעשה ביום א' נצבים ו' תרנ"ח ותו"ד הגב"ע שהעיד רא"י כי בהיתו דר שם סמוך להנהר וביום ג' ביה"ש שמע קול רעש שנטבע ר"י מארקאוויטש ורץ גם הוא אל הנהר מרחוק והלכו ערלים לחפשו ומחמת חשכת הלילה לא יכלו לחפש היטב וכן ביום ד' חפשו ולא נמצא וביום ה' בבקר בשעה 8 או 9 נעשה רעש שנמצא ורץ להנהר ובבואו לשם כבר שלפוהו מהנהר ועוד במים על שפתו ואמר בזה"ל בין איך הין געלאפען זאפארט בין אבער שאהן געקאממען וויא מאן האט איהן גיצויגען אויס דען וואסר ער וואר אבער נאך אין דען וואססער אונד וואהר נאך ניכט אויף דען בארט מען האט איהן ניכט געפינדען אויף דען פלאטץ וויא ער איזט ערטרענקט זאנדערן אונגעפער 120-150 שריטט ביי' דער איבער פאהר ובבואי לשם הי' שם הרבה ערלים וראינוהו היטב והכרנוהו כי הוא ר"י מארקאוויטש ואז סייעתי ג"כ להוציאו מן המים והונח בשפת המים ומיד באו עוד יהודים ולקחנוהו במטה ונשאוהו לבית השו"ב וטהרנוהו ולא הי' שום שינוי בפניו וכל גופו רק כמדומה שהבטן הי' מעט נפוח ואח"כ קברנוהו וכפי ששמעתי אמרו כי כחצי שעה אחר שהלך לרחוץ שם נעשה הרעש שנטבע והשמועה באה ע"י ערלים ואני לא הלכתי לשפת הנהר ממש לחפשו בלילה יען שהוא לילה וחושך ועמדתי מרחוק כי כבר עבר כשעה ביני וביני וגם שמעתי אז מאנשים כי האדון שרחץ עמהם המתין שם עד ששיער בנפשו שלא יצאו עוד ע"י טביעתם, עכת"ד. ועוד העיד ר' קלונימוס שו"ב דשם כי בהיותו אז על נישואין בליל א' דר"ח נשמע הרעש כי ר"י מארקאוויטש מן קליינווארדיין נטבע והלכתי מיד לבית דירתו וראיתי כי אשתו נחלשה וחמותו בוכה וספרו לי שם כי לעת ערב הלך לרחוץ ואשתו מיחתה בו ולא שמע לקולה ואח"ז שמענו מערלים שנטבע ר"י ואחיו וכי האדון הי' ג"כ בסכנה ובטורח גדול ניצול ושמעתי שערלים חפשוהו בלילה ולא נמצא עד יום ב' דר"ח בבקר בהיותי בבית התפלה נשמע קול רעש שנמצא ר"י והלכתי תיכף במרוצה אל הנהר וכבר הי' מונח בשפת הנהר ועוד חציו במים וכפי ששמעתי אז לא עבר יותר מן רבע שעה מעת שהוציאו מן המים ועמדו שם כמה יהודים וערלים וכולם הכירוהו וגם אני ראיתיו היטב והכרתיו בט"ע גמור כי הוא ר"י מארקאוויטש בלא שום ספק ואח"ז הביאוהו לביתו והי' מונח עד הערב שאר סימנים לא ידעתי ולא הי' בכל גופו שום שינוי כלל רק הבטן הי' נפוח קצת ואח"ז נקבצו הרבה יהודים מכל הגליל וכולם הכירוהו וגם הדאקטר הי' שם ולא עלה שום צד ספק לשום אדם כי הוא הוא עכת"ד. ואח"ז העיד ר"מ ברייער ששמע מן הטוחן בריחים (מילנער) שהזהיר להם שלא ירחצו בנהר במקום ההוא כי עמוק הוא ואינו זוכר אם סיפר לי מעצמו או שאלתיו וגם סיפר שראה מרחוק שנפלו לעומק המים ונעלמו שם ומחמת חשכת הלילה לא ניסה לילך לשם בספינה להציל כ"ז שמע מן המילנער. עכ"ד הגב"ע:
2
ג׳הנה לא נתבאר בהגב"ע של העד הראשון אם בבואו אל הנהר ביום ה' בבקר שהי' עוד בהמים על שפתו אם הי' כולו תוך המים עד שצפו המים ע"ג פניו בשעת ראייתו אותו או שכבר הי' פניו חוץ למים ואם כבר הי' פניו חוץ למים כבר הביא בפת"ש ס"ק קי"ז מדברי כמה מחברים שאין להקל וגם בעל פ"מ לא ערב לבו להקל למעשה ואני מצאתי בתשו' ב"ח החדשות סוס"י ס"ג בתשו' הגאון מהר"א עפשטיין שהביא בשם ח"א שפקפק גם בצף ע"פ המים שמא הי' מונח בפנים מגולים למעלה ואימור נשתנה והוא חולק עליו דאין לחוש לכך וסיים דאפשר דכל שהוא צפוי במים מסתמא גם פניו מכוסין במים וגם אם קצת פניו מגולה י"ל דקים להו לחז"ל דגם במקצת פנים בהמים מיצמת צמית שהרי להרמב"ם אפי' אישתהי קצת ביבשה עד שעה אחת אינו מיתפח ומכ"ש בכה"ג ע"ש ומוכח דאם אינו צף במים והי' כל פניו מגולים שפיר יש לחוש שמא איתפח וא"כ ה"נ בנ"ד אך דכפי שהגיד שבא בעוד ששלפוהו מהמים א"כ בודאי לא שהה הדבר הרבה ונודע דדעת הר"ן ומ"מ דעד שעה אין לחוש וגם אם סגי בשיעור מיל כבר כתב הח"ס דבעינן עכ"פ כ"ב מינוטין ובנ"ד בודאי לא שהה כן שהרי העד השני בא אח"כ ואמר ששמע שלא שהה לכל היותר רק רבע שעה וכשבא עד הראשון לשם הרי לא הי' שם יותר שום יהודי ושהה פחות הרבה מרבע שעה א"כ הוי כמצאו תוך המים אך בדברי העד השני יש לפקפק כיון שהגיד רק ששמע שלא שהה רק רבע שעה ומי יודע איך שמע ואם אולי היתה שמיעתו מפי עכו"ם ע"י שאלה שאינו מועיל כלום והוא כבר מצאו מונח קצתו חוץ למים אך דיש כמה דיעות דבשני עדים אפי' שהה הרבה מהני עדותן דבשני עדים לא חיישי' בדדמי כמ"ש בתשו' עבוה"ג סי' ע"א דלשי' המקילים בשני עדים גם בשהה אחר שהוציאוהו מן המים מהני עדותן ואין לחוש לדעת הרי"ף דהעיקר כדעת החולקים עליו וגם מכח חומרת הרא"ש שבהג"ה סכ"ח מבואר בכנה"ג ובאה"ט בשם תשו' ר"ב אשכנזי דבשני עדים אין לחוש לכך ועוד דבנ"ד גם לשי' הרי"ף מהני כיון שאמרו שקברוהו וכן חומרת הרא"ש מפני ששמעו מהטביעה אף דלשי' כמ"פ הוי כראו הטביעה מ"מ מבואר בריב"ש סי' שע"ח דבאמר קברתיו יש להקל ובפרט שאמרו שהי' שם עוד כמה יהודים וכולם הכירוהו בלא, ספק שהוא ר"י מערקאוויטש לכ"ע מהני כמ"ש הח"ס ח"ב סי' קל"ז וקמ"ב וגם כבר צידד השי"צ שהובא גם בפת"ש קכ"ו דבהסתכלות ועיון רב יש להקל:
3
ד׳וגם כבר נודע דמת ר"ת דאם אין שום חבלה בפניו אפי' שהה כמה ימים מהני טב"ע ובתשו' ח"ס החזיק לסמוך ע"ד ר"ת ע"פ דבריו שבסהי"ש כמ"ש בפת"ש ס"ק קכ"ה ואני מצאתי בא"ז הל' עגונה סי' תרצ"ב שהעתיק דברי ר"ת להלכה ושפסקו כן ר"ת ורשב"ם למעשה והתירו אשת אחיו של רש"י ומבואר שם דגם אחר יב"ח יש להתיר בכה"ג שהכירוהו מחיים ואח"כ הכירוהו בטב"ע גמור ואפי' לאחר כמה שנים והרה"ק ר"ש כשהגיד עליו בעל החלום לאחר חצי שנה ניכר כאלו הוא חי ע"ש באורך וגם בדעת זקנים עה"ת פ' שופטים בשם הרב בכור שור מבואר כעין דברי ר"ת וכן מצאתי בפענח רזא סו"פ שופטים בשם הג"ן בשם רבינו בכור שור שכ"כ ולכן הגם שבתשו' המיוחסות להרמב"ן סי' קכ"ח מבואר דבשהה גם ב' עדים אינם נאמנים הרשב"א לשי' אזיל שחולק ע"ד ר"ת הנ"ל אבל לשי' ר"ת וסייעתו יש להקל וגם בתשו' רא"מ סי' ל"ט מבואר שסמך ע"ד ר"ת והביא מהא"ז בזה וע' מהרי"ט חא"ע סי' ל"ה מ"ש בזה. ועוד דבנ"ד שהעידו העדים שהבטן הי' נפוח קצת אבל פניו ושאר גופו ל"ה בו שום ניפוח י"ל דלכ"ע מהני דאף די"ל שאין בקיאין, להכיר בניפוח היינו אם לא הכירו שום ניפוח משא"כ בהבחינו לחלק בין מקום הבטן לשאר גופו נקל יותר להבחין כמ"ש התוס' שבת (דף ט"ז) ובמחה"ש או"ח סי' ט' ובמהרמ"ש גיטין (דף נ"ז) ובע"כ שדקדקו יפה ואין לחוש לנתפח וגם יש לצרף סברת קצת פוסקים דבלא עברו ג"י משנפל למים אין לחוש שמא נתפח כמ"ש בנו"ב מ"ת סי' מ"ו וסי' ס"ד וכני"ח סי' נ"א ובקו"ע סי' רע"ח בשם ראנ"ח וע' תשו' ב"ש א"ע סוס"י ל"ז וע' תשו' מהר"ם זיסקונד סי' כ"ג שפסק להתיר ע"י ב' עדים כשרים מעידים גם אחר ג"י כדעת ר"ת והביא מרשד"ם סי' ס"ט ור"מ מלובלין סי' קל"ב קל"ז ותשו' רמ"א סי' קמ"א ע"ש ובתשו' רשד"ם א"ע סי' נ"ד הביא ד' ר"ת והביא מתשו' מהר"ם שהביא ג"כ ד' ר"ת ושכ"כ בה"ג ושגם רי"ו נתיב כ"ג פסק כן לכן אף שיש לחוש לש"פ החולקים עליו מ"מ היכי דאפשר לצדד דגם ש"פ מודים אפי' אם הוא ע"צ הדוחק קצת בודאי נוכל לסמוך להתיר ואין ראוי לבקש צדדים להחמיר ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד:
4
ה׳ובדבר מה שהעד הראשון לא ידע מאיזה עיר הוא וגם לא הזכיר שם אביו הנה כבר כתב הרשד"ם וב"ש סקנ"ח דשם משפחה דמי לשם אביו ובנ"ד הרי הי' מיושבי אותו מקום ולא הי' שם איש אחר ששמו כזה. ומכל הלין טעמי הנני מסכים להתיר את האשה חנה מכבלי העיגון. והנלע"ד כתבתי:
5