שו"ת מהרש"ם חלק ב ע״אTeshuvot Maharsham Volume II 71
א׳ב"ה ג' וירא תרנ"ט להרב וכו' מו"ה צבי יצחק ראטה נ"י מו"ץ דק' מאשציסק:
1
ב׳מכתבו הגיעני ואם אמנם קשה בעיני להזדקק להשיב נגד פסק ב"ד ולא הודיעני מי הם בכ"ז מרוב הפצרתו יען שנוגע ח"ו לקיפוח פרנסתו נמצאתי להשיבו חוו"ד ע"ד הדו"ד בראובן שבא לפני רו"מ ובידו כתב הודאה ששלחה לו אחותו לחתום עליו שאין לו עלי' יותר טו"מ בעסק הבית שנשאר בעזבון מאביהם ושהיא מחויבת ליתן לו כ"ה ר"כ ושעבדה לו בעד זה החדר שבין דירתה ובין בית המזיגה ומסרה לו החדר להשגחתו ומעתה אין חיוב עלי' ליתן הסך כ"ה ר"כ וכן אין לו עלי' חוב בעסק החלוקה שהי' ביניהם אחר מיתת אמם ואין לשנות מן הפשר ובסוף כתב בזה"ל כ"ז נעשה בכל אוהיו"מ לדחז"ל בביטול כל מודעות כדרך שמבטלין בגי"נ בענין שא"ב אסמכתא עכ"ל וגם הראה לרו"מ מכתב מאחותו הנ"ל שאם לא יחתום הכתב הנ"ל תעשה עמו רעות ושאל לרו"מ אם יוכל לעשות ע"י מכתבה הנ"ל מסירת מודעא קודם שיחתום לה הכתב והסכים רו"מ שיוכל לעשות וכן עשה ומסר מודעה בפני ב' עדים וחתמו לו כי כפי שראו המכתב והי' אנוס מסר מודעה לפניהם שמוכרח לחתום כתב הודאה הנ"ל והאמת שלא התפשר עמה מעולם וגם אינו מסכים לזה וגם לא נעשה באוהיו"מ כי לא הי' שום קנין ע"ז ומ"ש שם בביטול כל מודעות הוא מבטל גם זאת כי הכל באונס וחתמו המודעה טרם חתם כתב ההודאה ורו"מ נתן מכתב להב"ד כי על פיו עשה המודעה וחתם הכתב הודאה ואף שהיא ציתת דינא מ"מ מהני המודעה וראובן סמך על דבריו ועי"ז אתה לה ההודאה ונסע לעיר אחותו וירדו שם לדין והב"ד נתנו פסק כי כתב ההודאה בתקפו והמודעה בטלה מפני שכתב שחתם בביטול כל המודעות כדרך שמבטלין בגי"נ ולישנא יתירא לאטפויי אתי שהמודעה עד סוף כל המודעות ופשרה דינה כמכר ומכ"ש בדין מסופק כנד"ד שאולי הי' בא לידי שבועות וגם י"ל דכיון דבגיטין פוסלים עידי מודעה לכן גם מ"ש כדרך שמבטלין בגי"נ הכונה כן עכת"ד:
2
ג׳והנה רו"מ השיג ע"ז דראובן מוחזק דגוף הבית שלו ולהוציא ממון לא אמרי' לטפויי אתי כמ"ש הרדב"ז ונ"ב הובאו בפת"ש סי' מ"ב וגם לשי' כח"פ גם בכתבו דלא כאסמכתא יד בעהש"ט עה"ת גם הביא דברי באה"ט בשם הג' מ' עוזר דבכל פשר אי ידעי' באונסו א"צ מודעה וגם לפ"ד הח"ש שבפת"ש סי' ר"ה סק"ד גם בנ"ד לא הוציאה מידו שום דבר ועוד שהרי חתם רק ע"פ דברי רו"מ וגם אם טעה עכ"פ הוי הודאה בטעות ועוד האריך בזה. והנה מ"ש דהוי בטעות הלא רו"מ רק עד א' וא"א לבטל הכתב שחתם בעדים וחת"י ניכרת עפ"ד עד א' וגם מ"ש מדברי הח"ש ליתא דהתם בנתן שט"ח עדיין לא נתן כלום אבל בנ"ד שהוא שטר מחילה על מה שבידה הוי כנתן לה לידה אך לפמ"ש רו"מ שגוף הבית שלו והיא יושבת רק בשכירות והבעלים מוחזקים נגד השוכר י"ל כדברי רו"מ וגם בחיבורי לחו"מ הבאתי בשם פחד יצחק בשם הכהן דבלא בא ליד האנס לא אמרי' דאגב אונסי' גמר ומקני וגם בנה"מ כתב אי לאו דמסתפינא הו"א דבאונס א"צ למודעה ובס' תוסי"ר סי' י"ב הביא מתשו' סם חיים סי' כ"ה שפסק כדברי הג' מ' עוזר והן אמת שדעת רוב המחברים לחלק בין פשר שי"ב ספק מי יזכה ובין פשר שמוותר בבירור שכ"ה גם במבי"ט ומהרי"ט ומהרמ"ל כמ"ש בחיבורי שם וכ"ה בתשו' לחם רב סי' מ"ז וסי' קע"ט ובפרט ברשד"ם א"ע סי' כ"ה וחח"מ סי' תי"ט פסק דבכל פשרה דינו כמכר וע' תשו' ב"א החדשות (דף כ' ע"ב ודף כ"א כ"ב כ"ג) אבל בכ"ז הרי גם בביטל כל המודעות לדעת המחבר המודעה קיימת וגם בפיסול עד"מ דעת הר"ן דהמכר בטל והמהרי"ט ופמ"א פסקו כן כמ"ש בחיבורי ומצאתי בתשו' ר"מ, אלשיך סי' ל"ה וסי' ע"א פסק כן ודוקא בגיטין מהני ולא במכר א"כ מה בכך שכתב כדרך שמבטלין בגי"נ הרי גם בביטל בפירוש בדרך זה ל"מ הכא א"כ בצירוף דעת הגר"ע וסם חיים הנ"ל המוחזק יוכל לומר קים לי ובפרט אם העידו עדים כדברי רו"מ שאמר אז לראובן שיועיל המודעה פשי' דהוי הודאה בטעות. אבל גם מבלעדי כ"ז הרי בנ"ד לא ביטל בפיו המודעות ולא אמר כדרך שמבטלין בגי"נ אלא שחתם על הכתב א"כ גם אי נימא דמהני מדין הודאה הרי מבואר בב"י וב"ח דבהודה שלא מסר מודעה ל"מ כלום כיון שהי' אנוס בדבר ודוקא בהודה שלא ע"פ אונס מהני ובפרישה וב"ח פי' כן דעת רמ"ה ע"ש א"כ בנ"ד שהי' אנוס בשעת חתימתו על הכתב הודאה אין בהודאה ממש ויקוב הדין ביניהם. והנלע"ד כתבתי:
3