שו"ת מהרש"ם חלק ב ע׳Teshuvot Maharsham Volume II 70
א׳ב"ח נ' וירא תרנ"ט להרב המאה"ג וכו' מו"ה עזרא קאלישער נ"י אבד"ק טשערניוויטץ. רוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק התבערה שהי' בק' בליל ש"ק ויום א' של וכל החניות והבתים ערך חמשים שהי' כמבצר חזק באמצע העיר נשרפו ונהרסו עד היסוד שחללו היהודים בכיבוי הדליקה ומחמרים אחר בהמתם בהולכת מים ואחר שנשקט האש מעט רצו היהודים לעמוד מלהתעסק וקצפו האדונים וציווי גם להעכו"ם שלא יכבו והי' חשש שידלקו גם שאר בתי העיר וגם חללו ש"ק בהוצאת ממונם טלטול מוקצה וכדומה ורו"מ התיר להם ועתה רוצים לקבל תשובה כדת של תורה:
2
ג׳הנה בגוף הדבר אם עברו על איסור תורה או רק דרבנן יש לדון באיסור מחמר לפמ"ש מהרש"א פסחים (ד' ס"ו) דמחמר ל"ש אלא ברה"ר ולא בכרמלית א"כ בזה"ז דליכא רה"ר ליכא איסור תורה עכ"פ אבל זהו נגד הפוסקים אולם עוד יש לדון לפמ"ש התוס' בשבת (דף ק"ו ע"א) ד"ה מה לי וכו' דאי לאו שרפה עצמה חשוב תיקון משום בישול פתולה לא הוי אסורה אע"פ שמתקנת בכך כיון שאינה אלא משום שרפה ל"ה חשוב תיקון ולא מיחייב וכן מוציא מרא לחפור לקבור בו מת לר"ש וכו' ע"ש וה"נ בנ"ד כיון שגוף הכיבוי הוא משאצל"ג גם מה שעשו מלאכת מחמר וכדומה בהסוסים לא מיחייבו כיון שכל המעשה הי' רק לצורך הכיבוי שהוא משאצל"ג אבל בתוס' סנהדרין (ד' ל"ה ע"א) ד"ה אין רציחה דו"ש וכו' מוכח להיפוך וגם ברשב"א שבת שם מבואר כהתוס' סנהדרין הנ"ל אבל הנה מה שעשו לצורך כיבוי הרי ידוע שבזה"ז שכיחי סכ"נ בדליקה גדולה כזו ובפרט אם הי' נדלקים שאר בתי העיר א"כ הרי גם באיסור תורה שרי לחלל ש"ק דאף דמלשון הרמ"א ומג"א סיס"י של"ד סקל"א נראה דרק איסור משאצ"ל התירו אבל כבר כתב בתשו' ח"ס יו"ד סוס"י קל"א להוכיח מעירובין (ד' מ"ד) דגם איסור תורה התירו ובתשו' בש"ר סי' קצ"ד פסק דגם מחשש נזק הגוף לבד בלא סכ"נ שרי לכבות ע"ש אבל היינו במשאצ"ל אבל בחשש סכ"נ שרי גם באיסור תורה וא"צ כפרה כלל כמ"ש המג"א סקל"ב ובמחה"ש בשם חו"י רק במה שחללו לצורך ממונם צריכים לקבל תשובה ונודע דעת או"ה שהביאו הא"ר ופמ"ג וח"א כלל מ"ה מ"ו וגם בגוף דין הרמ"א בשם פסקי מהרא"י להתענות מ' יום כבר הביא במלבושי יו"ט בשם דרשות מהר"ש דסגי ביום א' ואני מצאתי בתשו' מהר"ם ב"ב החדשות סי' תל"א דהמחלל שבת בשוגג טוב שיתענה בה"ב ובנ"ד י"ל דאומר מותר כשוגג וגם כבר כתבתי בהגהותי לאו"ח שנדפסו בארץ הגר דבזה"ז שמותר לכבות הדליקה במקום דאיכא חשש סכ"נ ל"ש גזירת אדם בהול ואתי לכבויי ומותר להוציא דברים המותרים ולחד דיעה גם דברים המוקצים לכן לענ"ד בדור הזה שהחולשה רבה די שיתענו בה"ב וגם יפדו א"ע מחיוב חטאת כפי המבואר בש"ע ואנשים החלושים יפדו א"ע גם התעניות ועכ"פ יאמרו בציבור כל ה' ספרי תהלים בכל יום התענית או הפדיון ומי שידו משגת בעושר יפדה א"ע מיותר תעניות. והשם הטוב יכפר:
3