שו"ת מהרש"ם חלק ב צ״וTeshuvot Maharsham Volume II 96
א׳ב"ה ה' יתרו תרנ"ט ברעזן להרב וכו' מו"ה חיים רוטענבורג נ"י מו"ץ דק' ראדיוויל:
1
ב׳מכתבו הגיעני והנני בזה כי הדבר ברור ופשיט שאין רשות לדחות את הרב רמ"ח נ"י דגם במי שהחזיק כבר ברבנות הרי מבואר ברמ"א יו"ד סוס"י רמ"ה שיוכל אחר לבא אפי' לקפח קצת שכר רבנות כמ"ש מהרא"י בפסקיו וש"ך שם ואף שהח"ס סי' ר"ל פסק דבזה"ז אסור לקפח כלל הרי טעמו מפני שעוקר דירתו ובא לשם ונשכר להם כפועל אזי השני יורד לאומנתו אבל הכא בנ"ד שבא רמ"ח קודם להשני גם אי נימא דאיכא להרה"ל חזקת מגידות היינו לכתחלה ולא לבטל מה שכבר נעשה דלא חמור מדין עני המהפך בחררה ובא אחר ונוטלה דאין מוציאין מידו ועמ"ש בתשו' שמש צדקה תחו"מ בהשמטות לסי' ל"ה סי' ה' דבכל תקנה בסתם אם עבר ועשה אין לבטל בדיעבד וגם בעיקר חזקת מגידות לא עדיף מדינו של הרמ"א שאין בו משום הש"ג דבזה ל"ש טעמו של הח"ס כמובן ובפרט בנ"ד שהי' הצדיק עוד קטן בעת מיתת אביו הרה"צ ז"ל וכבר נודע דעת אשל אברהם או"ח סי' נ"ג והגם שהארכתי בחיבורי דע"ת סי' א' סקכ"ב פ"ג לדחות דבריו היינו בחזקה שהוא מדינא, משא"כ בחזקת מגידות דהוא רק מצד מנהגא במדינתכם והרי העליתי שם דבמה שהוא רק מנהג ל"ש ד"ז ובפרט דבכה"ג ליכא מנהג דהוי דבר שאינו מצוי כמ"ש בח"מ סוס"י ל"ז ומקורו מדברי רמב"ם לכן הדבר ברור כי הוראת הרב רח"מ הוא בהיתר ומצוה לרחם עליו ולהחזיק בידו ומי נדחה מפני מי עלוב ושאינו עלוב וכו' כמ"ש חז"ל במגלה (דף כ"ט ע"א). והנלע"ד כתבתי:
2