שו"ת מהרש"ם חלק ג ק״חTeshuvot Maharsham Volume III 108
א׳לחתני הרב המאה"ג חו"פ מו"ה שלום ראבינשטיין נ"י אבד"ק לאנטשין
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד מה שנשאל מאחד שיש לו בת יחידה ולה בנים ובנות ורצונו ליסע לאה"ק והניח ביד הה"צ מוויזניצא ביכלעך על ששה אלף ר"כ שהעסקא ישלחו לו כל ימי חיי' לשם ואחר מותו ינתן הכל לחתנו ובתו רק חמשה מאות ר"כ יקחו מזה עבור עניי אה"ק ועתה חוזר בו ורוצה לשנות שיהי' הכל לחחנו ובתו ובהשלישות שנתן לו הה"צ כתוב שאין בידו לשנות זולת אם יהי' לו מכתב מן המצוה הנ"ל שרוצה איזו שינוי
2
ג׳הנה בכל מצוה מח"מ הדין פשוט דבעמד חוזר אפילו במתנת בריא בלא קנין ואם הי' קנוי יש מחלוקת ראשונים עיין בב"י חו"מ סי' ר"נ מחודש ט"ו וד"מ סקי"ט וסוסי' רנ"ז ובכה"ג דנ"ד ודאי יוכל לחזור מהצוואה שצוה לחתנו ובתו והיכי שצוה ליתן כל נכסי' מבואר שם ס"ג בהג"ה דגם בהקדש חוזר וה"נ בנ"ד הצוואה לכל נכסי' ועיי' ב"א יו"ד סי' נ"ה באורך ומצאתי במרדכי ב"ב פרק מי שמת סי' תרכ"ד תשו' הר"מ כמעט מפורש ד"ז אלא דהתם לא נמסר ליד גבאי אבל לענ"ד אין חילוק כיון דהצואה לאחר מותו ועי' במרדכי שם סי' תרכ"ט וסי' תר"ל וסי' תרל"א ותמצא כמ"ש וגם מבואר בתשו' רמ"א סי' מ"ח דהיכי דכלל להדיוט וצדקה כיון דחוזר מהדיוט חוזר גם מהצדקה אבל בד"ז יש סתירות בתשו' רמ"פ ומל"מ ואכמ"ל אבל בנ"ד א"צ לכ"ז אחרי שבכתב שלישות נאמר שאין ביד השליש לשנות רק אם יהי' לו מכתב מהאיש הנ"ל שרוצה איזו שינוי א"כ הוי כהתנה בפירוש שיהי' ביד האיש לשנות ואף די"ל דהשליש כתב כן כן מדעת מ"מ הרי כל זמן שלא נמסר לשליש בוודאי בידו לשנות וגם מ"ש לצדקה אין בו לשון נדר שלא קיבל על עצמו כלום אלא שאמר שאחר מותו יקחו וכ"ה להדיא במרדכי שם דלשון כזה אינו בכלל נדר כלל א"כ פשיטא דבידו לשנות וכל הספק רק מפני שבא ליד השליש והרי הוא קיבל רק באופן שאם האיש בעצמו יכתוב איזו שינוי אז ישנה א"כ לא זכה רק באופן זה ולכ"ע בידו לשנות ומלבד זה י"ל דכיון שהוא קיבל כתב השלישות הוי כהסכים על אופן זה והגם דבב"י חו"מ סי' רכ"א בשם תשו' רשב"א מבואר דמה שקיבל ליקח השטר בשתיקה אינו כלום ע"ש אבל היינו לחיובו של לוקח בסך אלף זוז כמבואר למעיין שם אבל לטובתו בוודאי מהני אך דבנ"ד י"ל דכיון שנמסרו הביכלעך מקודם ליד השליש כבר זכה לעניים כיון שהוא גבאי של הכולל שלו באה"ק ומה שנכתב אח"כ בהשלישות שיוכל לשנות זהו כחוזר בו ול"מ חזר בו ול"מ חזרה אבל נראה דבכה"ג שנתן אדעתא שיתן לו כתב שלישות כ"ז שלא נעשה הכתב לא נגמר השלישות כדקיי"ל בכן קנין אדעתא דשטר וגם בצוואה קיי"ל כן דלא גמר אלא אדעתא דשטר ועיין סי' ר"נ סי"ח א"כ יש לדון כפי כתב השלישות ולכן לענ"ד פשוט דבידו לשנות וליתר שאת ישאל בפני ג' ובכה"ג לכ"ע מהני שאלה וגם אין איסור להמתירים ולא דמי לנידון הרדב"ז שהובא בפת"ש סי' רנ"ח כמובן ובכ"ז נא לשום עיונך בזה ואם גם אתה תסכים גם אני מצטרף.
3