שו"ת מהרש"ם חלק ג קכ״זTeshuvot Maharsham Volume III 127
א׳לכבוד הרב וכו' מוהר"ש דוד אונגאר נ"י אבד"ק זאבנא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ז השאלה בשידוכין שנעשו בר"פ לבד ולא נזכר שום קנס ולא ח"ח והמדובר שאל את המשודכת אם לא היתה לאיש אחר מיתת בעלה וכיחשה ואמרה לא ועתה נודע שכבר נשאת לאיש ונתגרשה מבעלה השני לכן הוא ממאן בה והנה רו"מ הביא מדברי מהרי"ק שהובא בב"ש סי' נ' דגם בלא נעשה בקנס חייב משום בושת זה כמה שנים כתבתי בתשו' דהב"ש קיצר בהעתק ד' מהרי"ק דהמעיין שם ימצא שכתב דלכ"ע אין גובין בזה"ז בושת אלא דאם תפס לא מפקי' מיני' וגם כתב שם רק שקרוב הדבר לומר כן ולא החליט ואח"ז מצאתי בב"מ לא"ע שם שהעיר בזה ומצאתי בתשו' מבי"ט ח"א סי' ע"ח בא באמצע התשו' שכתב ג"כ דאע"ג דאין גובין קנסות בבבל מ"מ גבי שידוכין שהם בעצמם מתחייבים זה נגד זה בקנס ובקנין הוי כהודאות וכו' ואין אנו מגבין אותו אלא מפני שנתחייבו זל"ז וכו' ע"ש ואף דגבי תנאים גם בלא נכתב בקנס כנכתב דמו היינו משום שהמנהג לכתוב הו"ל כאלו כתב וע' בב"ש סי' נ"ג סק"ב ומה שנסתפק קצת בתשו' עה"ג סי' ע"ד בזה היינו לפי מנהג אשכנז אבל במדינת פולין מודה ולשון כמה אחרונים דוקא בידע שהמנהג כן וע' פת"ש סקי"ג בשם כמה שו"ת וגם בתשו' ב"ש אחרון סי' י"ב שחולק ע"ד הט"ז והב"ש בדין כתבו ר"פ בלא תנאים הרי מיירי שם שנכתב בהר"פ שהי' בקגא"ר וחצי נדן קנס וגם בתשו' ב"ח סי' י' שרמז הבש"א שם המעיין שם ימצא דמיירי שהי' קנין ובקנס בקיבוץ הרב וטה"ע וב' הצדדים ציוו לסופר שיכתוב התנאים ותסופר נתעצל והביא מחו"מ סי' רמ"ג והעלה דבנ"ד א"י לחזור כיון דבשעת קנין בקנס לא אמרו ע"מ שיכתבו וגם ל"ש בנ"ד חששא דלא ליפשי שטרא ע"ש אבל בלא הזכיר שום קנס בהר"פ א"ל דהוי כנכתב כיון דאין המנהג לכתוב קנס בהר"פ לכן גם בזה"ז שנתפשט מנהג לכתוב ר"פ ואין כותבין תנאים אלא קודם החופה וי"ל דגם הט"ז מודה דל"ה כהתנה לכתוב תנאים שהט"ז דיבר בזמנו שהי' מנהג פשוט לכתוב תנאים מ"מ א"א לחייב קנס בלא נכתב קנס בהר"פ וע' חי' רע"א מ"ת סי' ע"ה שהעלה ג"כ דאין להוציא ממון נגד הט"ז וב"ש אף שהב"ח לא כ"כ ודוקא בנתחייב בהר"פ בקנס וקנין דעתו שם דאיכא קנס וע"ש שכ' ג"כ דמשום בושת בלא קנין אין לחייב דהוי רק כמבויש בדברים כמש"ל בשם מבי"ט וראיתי בתשו' תורת נתנאל סי' י"ד בדין נשתדכו בכתיבת ר"פ בלא קנס אלא שכ' ח"ח ושד"א ומבואר דפשיטא לי' דבלא אונס חייב והיינו מפני שנעשה בח"ח ובשד"א ומה שכתב רו"מ מדין בושת בלא נתכוין ע' תשו' ג"פ סי' ע"ד שתעיר ג"כ ע"ד עה"ג מהא דאונס ומפותה כמ"ש המקנה בקו"א ומה שכ' רו"מ מדברי המאירי ואס"ז בב"ק דדוקא היכי דחייב נמי משום היזק חייב גם בבושת. הנה לפ"ז י"ל גם בשידוכין עפ"י רוב איכא היזק הוצאות ושדכנות וכהא דאה"ע סי' נ' וע"ש בט"ז סק"ה ועמ"ש בקינטרת משמרת שלו' לסי' ר"ד אות ח' שהבאתי מכמ"ק בזה אך באם ששלמו שניהם ש"ש או שידע הב' שמשלם זה שכר שדכנות י"ל דלכ"ע חייב להחזיר ההוצאות אם חוזר בו גם אם עשה רק ר"פ בלא תנאים וא"כ שוב י"ל דחייב גם משום בושת אבל כבר נתבאר דבלא נכתב קנס אין מקום לחייבו קנס. ומ"ש ר"מ כיון שיכתב בר"פ שנעשה דלא כאסמכתא מוכח שקבלו עליהם קנסות הנה מאז מצאתי בכתבי הגה"ק בעל דע"ק דבאם נכתב בר"פ שנעשה בב"ד חשוב מעכשיו י"ל דגם הט"ז מודה דל"ה כאלו התורה לכתוב תנאים וחייב בקנס גבי בלא כתב תנאים אבל י"ל דגם זה דוקא בנכתב קנס בהר"פ משא"כ בנ"ד ובפרט בצירוף האתמלא שהטעתו במה שנשאת ונתגרשה בודאי יפה דן רו"מ שיוכל לבטל הקשר.
2
ג׳ובדין אם הי' תשומת יד הנה בתקנות שבתשו' מהר"ם ב"ב בסופו כתב וז"ל וחרם שמקבל החתן עליו ג"כ אין להתיר רק במאה וא"צ מג"א וחרם קדמוניות על תשומת יד בלא קב"ח לקיים התשו' אך צריך להתיר בשלשיה וכולם צריך טעם מבורר להתיר עכ"ל ומבואר דגם בתק"כ יש ח' קדמונים ואף שלא נהגו בהתרת מאה רבנים בשידוכים אפי' בתנאים מ"מ י"ל עכ"פ דגוף תח' נהיגי בי' והן אמת דהב"ח ביו"ד סי' רל"ו פי' מ"ש תשומת יד היינו בקגא"ס אבל בשו"ת הש"מ חיו"ד סי' מ"ח דחה דבריו והעלה דהיינו התק"כ שעושין קודם כתיבת התנאים ע"ש ומצאתי בת' ריב"ש החדשות סי' ל"נ דתשו' היינו השלשת ממון ביד שליש ומ"מ כיון דלא נהגו כפי חומר התקנה הנ"ל בהתרת מאה ול' י"ל דבטל כל התקנת במקום די"ל דהוי כהתנה לכתוב תנאים ושו"ר בת' רע"א מ"ת סי' ע"ה דמסיק דאין להוציא ממון נגד דעת הט"ז אף דמתשו' ב"ח ל"נ כן אלא אם נתחייב בתר"פ קנס חייב עיין שם, ועייו בשו"ת לחם רב סימן נ"ח.
3