שו"ת מהרש"ם חלק ג קכ״חTeshuvot Maharsham Volume III 128
א׳להרב הה"ג מו"ה מאיר הכהן רפ"פ נ"י ראבד"ק קראקא.
1
ב׳ע"ד שאלתו בנידון הפאקטורי"ן שנדפס עליהם כי רק עד ח' ימים יוכל הקונה לדרוש טעוה מום ועתה בא הקונה אחר שעבר הזמן ותובע ט' מומין. הנה לענ"ד כיון שדעת הה"מ דאם עבר זמן והי' יכול להבחינו אין לו ט' מומין ואף דבנה"מ כתב דדוקא בנשתממש בו כבר הבאתי בחיבורי לחו"מ מתשו' רדב"ז ח"ג סי' תי"ז וח"ד סי' קל"ו וסי' קל"ט דבכל גווני הלכה כהי"א אלו וגם הבאתי שם דעת הראב"ד שהובא באס"ז ב"ק ט' בשם המאירי שיש ב' דיעות ובאס"ז ב"מ י"ד המומין שוה לאונאה אך שאם לא נתן עוד המעות כ' המל"מ דגם ביכול להבחיינו חוזר א"כ אם הי' כבר משלם דמי המקח הי' הדין עם המוכר גם בלא תתאי וא"כ כשהתנה התנאי שאחר ח' ימיס אין לו ט' מומין בע"כ לטפויי אתא שגם קודם נתינת אין לו ט' וכל תנאי שבממון קיים ואף דבהתנה שלא יהי' ט' מומין לא ידע דמחיל הרי גם בדיני של הה"מ תקשי כן ובע"כ דאמרי' דהוי כידע ומחיל כיון שבידו להבחינו וה"נ בזה.
2
ג׳ואף דבהא דלישנא יתירה לטפוי אתי מבואר בב"י ח"מ סוסי' ס"א בשם הרשב"א דאין לנו לדון בדמיונות במקום שלא נמצא בפירוש כבר הוכיח בתשו' נו"ב מ"ת א"ע סי' ק' מתשו' רשב"א שבב"י סי' שט"ו דהיכי דכל הלשון א"צ לכתבו והוא מיותר לכ"ע אמרי' לטפוי אתי ע"ש וה"נ בנ"ד שכל התנאי הוא בא רק לבטל ט' מומין אחר ח' ימים שכבר הי' יכול להבחינו ובע"כ לטפוי אתי וע' סמ"ע סי' שט"ז סק"ח שהביא ג"כ ת' הרשב"א שבב"י סי' שט"ו הנ"ל וע"ש עוד בנו"ב סי' ק"א עוד בזה ובמק"א הבאתי מחשו' מהרי"ט בשניות חו"מ סי' קי"ט שהאריך ג"כ בסתירת דברי הרשב"א וחילק ג"כ כעין דברי הנו"ב ומפורש שם דהיכי דהלשון הוי ענין תנאי או חיוב לכ"ע אמרי' לטפוי אתי וע"ע בתשו' שער אפרים סי' קכ"ט ותשו' כנסת יחזקאל סי' ק"א ורדב"ז ח"ג סי' תקע"ג ומל"מ פכ"ד ממכירה הט"ו ואכמ"ל.
3
ד׳ועוד נראה דכיון שנתפשט המנהג בין הסוחרים ובעוה"ר רובן דנים בערכאות המקיימים תנאי זה בהחלט א"כ כל כה"ג מנהגא מלתא חדא שהרי דעת הראב"ד דכל שאין הדין ברור בדינינו למדין ממנהיגי עכו"ם ע"פ דדמ"ד כמ"ש הטור ס"י קל"ב בשמו והובא בש"ך סי' ע"ג וכן מצאתי בש"ג פ"ד דסנהדרין בשם בעה"ת וכ"ה במהרשד"ם יו"ד סוסי' ק"א ועוד דהוי כקבלו עליהם לדין כדיעה הסוברת כן דהיכול להבחינו ליכא ט' מומין וכן י"ל שהתנאי הזה הוי כקבלו עליהם לדין כדיעה זו וכה"ג ממש מבואר בתשו' מהרשד"ם חיו"ד סי' קפ"ב באמצע התשו'.
4
ה׳ולכן לענ"ד התנאי בתקפו ואין להקונה ט' מומין ואיהו דאפסיד אנפשי' ואף דמבואר בתשו' הרשב"א שהובא בב"י ח"מ סי' רכ"א דבקנה ע"פ שומת פ' ושמהו בתת"ק ובשטר המכירה כתב המוכר אלף דינרין אף שקיבל הלוקח השטר לא נתחייב בסך אלף וטענתו שלא קיבל השטר אלא בכדי שיהי' בידו לראי' על המכר טענה יפה הוא ע"ש ולכאורה י"ל דה"נ מה שקבל הפאקטיר"ע רק לדעת המקחים של הסחורה ולא נתחייב בקבלת הפאקטור"ע בתנאי זה אך לפ"ז הי"ל להחזיר הסחורה בחזרה למוכר כיון שהמוכר התנה כן ובפרט בקנה עוד הפעם סחורה אצלו הרי ידע ונתרצה בזה והנלענ"ד כתבתי
5