שו"ת מהרש"ם חלק ג קל״גTeshuvot Maharsham Volume III 133
א׳להרב הה"ג וכו' מו"ה שמעי' שט"ב ני' אבד"ק פרעמושליאן
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באדם שהטיל מ"ר למקוה פחות מ"ג לוגין ונשלם בזה שיעור ג' לוגין שאובין אם מ"ר דינם כמים שאובין והביא מרש"י ותוס' זבחים ע"ח שנחלקו אם מ"ר מין מים ולענ"ד מלבד שגם הר"ש והרע"ב פי' דמקואות מ"ו כתבו בפי' דמ"ר מיטהרין בהשקה שהם מין מים בלא"ה הרי במכות ג' בדין מים שנפל לתוכן יין דטהורים ופריך מ"ש ממי צבע ומשני התם מיא דצבעא מיקרי הכא חמרא מזיגא מיקרי ומוכח דתליא בשמא א"כ ה"נ הרי נקראים מי רגלים ופוסלין ככל שאובין שהרי שתה שאובים מכלי אבל אם שתה בפיו מנהר י"ל דאינם פוסלין ואי משום דהוייתן ביד"א הרי אין פוסלין אלא בג' לוגין כמ"ש הרשב"א וב"י בדין שינוי מראה וע' תשו' רשב"א ח"ג סי' רכ"ח ובב"י בד"ה וכן הסיליו וע' בס' גי"ט דס"ל דהוי' ע"י דבר המקב"ט אינו פוסל כלל אם יש רוב כשרים במקוה אבל דבריו צ"ע וגם במי השילוח והג' חשק שלמה פ"ד דמקואות פסקו דפוסל בג' לוגין ככל שאובין ונ"ל עוד דאם טבל האדם במקוה הרי ניטהרו בהשקה בעודן במעי' כמ"ש הר"מ ורע"ב פ"י דמקואות מ"ח ובמק"א ביארתי משום דמחוברין ע"י נקבי הטבע שבגוף האדם וע' רש"י יומא ע"ו ע"ב ד"ה דומי' דשמן וכו' והוכחתי מזה דנקבים הרבה מצטרפין לשפ"ה כדעת מרדכי ורמ"א א"כ אין פוסלין המקוה אך דמ"מ פוסל משום הוייתו ע"י דבר המקב"ט שהוא האדם לכן אף דאדם כקרקע מ"מ פוסלין המקוה. א"ה נכד המחבר שליט"א, מ"ש לענין מר"ג אם דינם כמים שאובין י"ל דדוקא מר"ג דאדם, משא"כ מר"ג דבהמה ע' ברמב"ם פ"י מט"א ה"ב דמר"ג דבהמה ל"ה תולדות המים והוי כמי פירות ע"ש וע' ש"ס בכורות ז' ע"א בעי' מיני' מר"ש מר"ג של חמור וכו' מיא עול מיא נפיק כי קמיבעי' להו דחמור דעכורו וכו' וע"ע בח"י ה"פ סי' תס"ו סקי"ד ע"ש וי"ל בזה].
2