שו"ת מהרש"ם חלק ג ט״וTeshuvot Maharsham Volume III 15
א׳נשאלתי
1
ב׳מהרב החסיד בנש"ק מו"ה אשר אבד"ק פראכניק נ"י בדבר מקוה שבעירו שהוא קצרה ואין ברחבה בכדי שתוכל האשה להשתטח בכל גופה וגם אין מקום לעשות מדרגה רחבה ד"ט שתוכל אשה הקטנה בקומה לעמוד שם ולכן א"א לעשות שיהי' המים בגובה זרת שהוא שיעור עשרה גודלין לשי' הל"ש בחידושי דינים דלכל הפחות יהי' כשיעור זה וגם בדיעבד מעכב וסיים שהוא ספק כרת ובנ"ד אם יעשו כן לא יוכל לטבול אשה הקטנה בקומה עכ"ד והשבתי לו כי הנה מ"ש הל"ש שהוא ספק כרת המעיין בב"י ימצא דכל מקור ד"ז הוא ממה שאחז"ל לא תטבול אלא דרך גדילתה והביא בשם סמ"ג ורמב"ם שלפי גירסתם בש"ס אינו אלא לטהרות ולא לבעלה אלא דהראב"ד והרשב"א לא ס"ל כן והביא בשם רשב"ץ דחציצות אלו אינן אלא מדבריהם ע"ש ומוכח דאינו אלא מדרבנן ואולי י"ל דמאן דס"ל דאינו אלא לטהרות ס"ל דחציצה זו אינו אלא מדרבנן אבל מאן דס"ל דגם לבעלה ס"ל דחציצה זו מה"ת אבל ג"ז אינו דהא הוי רק מיעוט המקפיד דאינו חוצץ אלא מדרבנן וא"כ ליכא בזה משום ספק כרת ובגוף דינו של הרשב"א הרי גם בשחתה ביותר סתם המחבר כדיעה א' דעלתה לה טבילה והביא רק בשם י"א דלא עלתה ובאמת שבדבר התלוי בחילופי גירסאות בש"ס אין ביד הפוסקים להכריע כמ"ש הפר"ת ביו"ד סי' נ"ב וסי' נ"ג סק"ה ובמק"א הבאתי מדברי הרשב"א שבב"י יו"ד סי' רה"ע דאזלי' בתר רוב ספרים, והנה הט"ז סקל"ח העלה דאם הכניסה עצמה מקודם למים עד צוארה גם לשי' הי"א עלתה לה טבילה ובנה"ק חולק אבל בסד"ט קיים דברי הט"ז ע"ש סקע"ג וראיתי בתשו' מראה יחזקאל סי' קמ"א שכתב דלשי' הט"ז היכי דטובלת שני פעמים אין חשש ויש לפקפק דאפשר שגם בשני טבילות שחתה יותר מדאי ולא באו המים לשם ואולי ס"ל דלא שכיח שיזדמן כן ב"פ ועי' כה"ג פי"ח דאהלות מ"ב וכוברו בשני כברות לר"מ ואליבא דרבנן בתבואה ב"פ ובקטנות ג"פ ובזבחים פע"א דלר"א וזה ב' הזאות וכו' גם י"ל דכשמגביה א"ע מן המים מתלחלח בכל מקום ומ"ש המרי"ת דנה"ך חולק כבר הבאתי בשם הסד"ט שפסק כהט"ז ובדרבנן בודאי כדאי הם לסמוך עליהם.
2
ג׳וגם בעיקר חומרת הל"ש השיעור זרת מצאתי בתשו' הרשב"א שהובא בב"י חו"מ סי' תי"ז בדבר כותל שעשה ראובן והעידו ג' עדים שלקח מרה"ר א' אמר טפח והשני אמר זרת והשלישי טפח ומחצה ופסק דמחייבין אותו בטפח ומחצה שישנו בכלל זרת כהא דאחד אומר מנה והשני מאתים שמחייבים אותו מנה מכלל מאתים עי"ש ומוכח דזרת הוא יותר מטפח ומחצה וברמב"ם פ"ט משבת ה"ז ובהה"מ שם מבואר דזרת ג"ט ומצאתי בשו"ת חוט השני סי' צ"ז שהביא דברי הקלירי שבתוס' עירובין שהביא הל"ש דס"ל דזרת שליש אמה וביאר ליישב קושיות התוס' שם וקיים דברי הקלירי ומ"מ בנ"ד דעיקר החשש מפני כפיפת הגוף ביותר שהוא במקום המתנים מסתבר דאם המים בגובה למעלה ממקום המתנים אין חשש ומצאתי בא"ר א"ח סי' ע"ד סק"ו שכתב דטעם המנהג שהנשים מברכות על הטבילה במים משום דעל הרוב אין המקוה עמוק כ"כ שיהא לבן בתוך המים כמ"ש בש"ע שם ס"ב דבכה"ג יש להקל ע"ש ואולי היינו כשמשתטחות במים וכה ראיתי בשו"ת אמרי אש סי' ע"ח שהציע לפני הח"ס החשש שאין נזהרין שיהא המים בגובה זרת למעלה מן הטבור וראה שלא הי' הדבר חמור בעיניו כ"כ אלא דלא אסתייע מלתא שיבאר לו טעמו עיי"ש ונראה דס"ל כדעת מרי"ח דבטובלת ב"פ אין חשש וכבר נהגו הנשים לטבול ב"פ ומצאתי בכתבי הגה"ק בעל דע"ק שכתב וז"ל דבא"א להחם המקוה עי"ז ויש צער צינה הוי כדיעבד ויש להקל עכ"ל וא"כ ה"נ בנ"ד וע' במי נדה שפסק ג"כ דאם כבר טבלו א"צ לטבול שנית וע' בשו"ת מהר"ם שיק סוס"י ק"צ שתמה ע"ד הרשב"א מהא דש"ס דיומא ע"ח דאסור לעבור בנהר שהמים למעלה ממתנים והרי הי' שם מקור נפתח ואיך טבלו שם נשים ע"ש ולק"מ דכבר כתבתי דזהו, רק מדרבנן ולא גזרו עוד בזמן הנביאים גם י"ל שהיו משתטחות בגופן שוב מצאתי בתשו' ברכת יוסף חא"ע סי' פ"א שהשיג ג"כ ע"ד הל"ש במ"ש שהוא ספק כרת דהא מיעוט חוצץ הוא רק מדרבנן והביא מתשו' ז"י חיו"ד סי' י' שכתב דבית"ס חמור ממיעוט החוצץ והשיג עליו ר"ש בזה (וכבר נודע מחלוקת תוס' וריטב"א בהא דביה"ס דבעי' ראוי לבי"מ הוא עה"ת) וע' בסד"ט ס"ק כ"ג בסופו מ"ש להשיג ע"ד תשו' ז"י הנ"ל – סוף דבר כי במקום הדחק כנידון דידן יש להקל אם המים עולין בגובה למעלה מן המתנים מעט בלא שום פקפוק–
3