שו"ת מהרש"ם חלק ג קס״גTeshuvot Maharsham Volume III 163
א׳למהו' הרה"ג מו"ה נחום בורשטין נ"י אבד"ק נאדבורנא.
1
ב׳ע"ד שאלתו חלה א' נפלה לקדרת חלב מן ב' רבע והוציאו החלה משם וראו שלא נחסר מהחלב רק כף א' שנבלע בהחלה ואח"כ נפלה החלה לתוך קדרת רוטב בשר אי סגי שיהי' ס' ברוטב נגד כף של חלב או דבעינן נגד כל החלה דאף שלא נחסר מגוף החלב רק כף א' מ"מ אולי נפלט טעם משאר החלב לתוך החלה ונתווכח בזה עם רב א'.
2
ג׳והנר' לענ"ד אם הי' החלב רותח הדבר פשוט דצריך ס' נגד כל החלה דלא ידעינן כמה בלע ותדע שהרי מבואר ברשב"א וב"י סי' צ"ח דטע"כ דבב"ח היינו בבשר שפולט לחלב אבל בחלב לבשר משכחת לה שיהי' בעין כשנבלע החלב בעין לתוך הבשר ומבואר דמשכח"ל גם מחלב לבשר שיהי' רק פליטת טעם ולא בעין ותדע דאל"כ אם נפל כזית בשר לתוך חלב רותח אם לא יחסר מהחלב כלום אטו לא יאסר ובע"כ דגם מדבר לח יוכל להיות שנפלט רק טעם ולא בעין וע' במש"ז סי' צ"ב ס"ק ט"ז בד"ה ויש לחקור וכו' דמבואר להדיא כן ואף דבגוף ספיקו פסק בעצמו במש"ז סי' צ"ט סק"ג להקל היינו משום דנבלע בכל התערובות בשוה אבל עכ"פ פשיטא לי' דאפשר שתפלוט החלב טעם ולא יתבלע החלב בעין ויש לדון בזה מפלוגתת הב"ח וט"ז וש"ך סי' צ"ח ס"ד בהגה גבי חלב שנפל לתבשיל ולשי' הב"ח דא"צ ס' נגד החלב מוכח דאין חשש שיצא הטעם בלא בעין מדבר לח אבל הרי הט"ז וש"ך וכל האחרונים חולקים עליו ובמק"א הבאתי מדברי הרשב"א חולין קי"ב בד"ה אר"נ וכו' דלח מלח אינו בולע רק בלבולי מיבלבל וע"ע בר"ן וב"י סי' ע"ו בזה אבל גם שם נראה מדברי שאר הראשונים שלא תירצו כהרשב"א דחולקים על סברא זו גם י"ל דהב"ח לא קאמר רק בחלב רובא שדרכו להתקרש כולו משא"כ בשאר דבר לח גם הוא מודה ובפרט בלח לתוך יבש גם הרשב"א מודה דיוכל לפלוט טעמו ולא ממשו, ומה שתמה על המשנה פ"י דמקוואות מ"ח אכל אוכלים טמאים ושתה משקים טמאים טבל והקיאן טמאים וכו' שתה מים טמאים טבל והקיאם טהורים מפני שנטהרו בהשקה בגוף בלע טבעת טהורה ונכנס באהל המת הזה ושנה וטבל והקיאה הרי הוא כמות שהיתה בלע טבעת טמאה וכו' הקיאה טמאה וטמאתו ואמאי לא נטהר הטבעת בגוף ע"י טבילת האדם במקוה כמו שנטהרו המים בהשקה ורצה לתרץ עפ"י הש"ס יבמות ע"ח גבי עובר דהיינו רבותיו ולכן אינו חוצץ הנה הראוני בעצ"ל סוסי' ר"א שהעיר בקושיא זו ותירוצה וחזר ודחה והניח בצ"ע. ובפשי' י"ל דמתני' דינא קמ"ל דטומאה בלועה אינה מטמאה עד שהקיאה ונ"מ היכי דצריכה הזאה וטבילה ולכן לא נטהרה בגוף.
3
ד׳ודרך פלפול יש לי לדון בזה עפמ"ש הכ"מ פט"ז מטו"מ ה"ח בהא דפסק הראב"ד דאם היתה טומאה תחת הקדרה רצוצה בינה ובין הארץ דאינה בוקעת עד התהום וביאר הכ"מ הטעם משום דכיון דהקדירה מתטמאה ואין כלי טמא חוצץ הו"ל כטומאה מגולה ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד כששתה מים טמאים דהגוף מתטמא ע"י המים והוא מי"ח דבר לכן הו"ל כאלו המים מגולין ואין הגוף חוצץ ומתטהרין בהשקה אבל בבלע טבעת טמאה דטומאה בלועה אינה מטמאה את הגוף א"כ שוב הגוף חוצץ דהוי כמכוסה ואינה מתטהרת בטבילה אך בזה יש לפקפק דאיך יתכן שע"י טומאת י"ח דבר דרבנן יהי' נצמח קולא שיהי' המים מתטהרין בהשקה עי"ז אבל י"ל עפמ"ש רש"י יומא ע"ו ב' ד"ה דומיא דשמן דרחיצה וסיכה כשתיי' משום שהמים נבלעין דרך החוץ לתוך הגוף, ובמק"א ביארתי דהוא על ידי נקבי הזיעה שקורין פארעס הנמצאים בכל גופי הבע"ח והבאתי דברי הדמש"א חולין שפי' בזה נוסח אשר יצר וכו' וברא בו נקבים חלולים חלולים וכו' דהנקבים הם נקבי הזיעה הנ"ל וא"כ י"ל דעי"ז מתטהרין המים בהשקה אך דבעינן שיהי' נקבים כשפ"ה ואולם בס' שי"ט העלה דנקב כשפ"ה הוא רק מדרבנן וא"כ י"ל דלגבי דרבנן שוב מהני תקנת י"ח דבר להקל וכמ"ש כה"ג הרשב"ץ הובא בב"י ורמ"א אה"ע סוסי' מ"ב וא"ש ודו"ק.
4
ה׳אחר איזה שנים נשאלתי כעין שאלה א' הנ"ל מהרב מהר"ם מו"צ דק' ראדוויל בקדרה חדשה שבשלו בה חצי לוג חלב ועירו החלב ונחסר רק חצי כף מהחלב ובשלו בה בשר אם סגי בששים נגד חצי כף חלב והשבתי ג"כ לאסור וברשב"א וב"י סי' צ"ח שם מבואר דבכלי נבלע רק טעם ולא ממש וע' חוו"ד סוסי' צ"ג בדין כלי ישן השבע מלבלוע.
5