שו"ת מהרש"ם חלק ג ק״עTeshuvot Maharsham Volume III 170
א׳עוד להרב הנ"ל
1
ב׳ומה ששאל באחד ששמו אברהם ובא לגרש אשתו ושם אביו ציון ונסתפק אם יכתוב אברהם בן ציון יטעו ששמו גם בן ציון כי שם זה מצוי יותר ורו"מ צידד לכתוב בן ציון בשני שיטין דכיון דלכתחלה צריך לכתוב שם בן ציון בשיטה אחת כמ"ש הג"פ סי' קכ"ה סקמ"ב א"כ ידעו שאינו שם אחד ולענ"ד לא הועיל כלום בזה דכיון דלכתחלה צריך לכתוב שם אביו א"כ גם בלא"ה לא יטעו לומר שהמגרש שמו גם בן ציון דא"כ ליכא בגט שם אביו כלל ובע"כ דמ"מ יש לחוש שיטעו בכך א"כ גם בכתיבת שם בציון ב"ב שיטין בדיעבד כשר ואכתי יטעו בזה ועמ"ש בפתיחת דע"ת אות ל"ו דגם תרי פיסולי דלכתחלה דיעבד כשר וגם מ"ש לכתוב בר ציון אינו נראה דג"ז אינו כשר לכתחלה וגם יש חשש לעז על גיטין הראשונים ומ"ש רו"מ מדברי הט"ג ש"א אות ש' סק"י דבדאיכא לפרש כהוגן גם בדאיכא למיטעי כשר וכ"ה באות מ' סוס"ק ל"ה הנה הג"פ שרמז הט"ג שם הביא בשם מהריב"ל דבכה"ג אינו כשר אא"כ היכי דכשר בלא כתבו כלל והעלה דמ"מ משום דכתב שם אביו הוי סי' הניכר לקרות כהוגן והט"ג כתב שהוא דוחק אבל בד"ח שער הנקודות בנקודת פת"ח העלה מדעתו כתי' הג"פ וביאר החילוק היטב ע"ש וא"כ בנ"ד שהחשש שמא יטעו לומר שלא כתב שם האב כלל א"כ ליכא שום הוכחה וסי' לקרות כהוגן ולכן לענ"ד מוטב להשמיט שם האב דעכ"פ בדיעבד ודאי דכשר אבל אם יכתוב בסתם דאיכא למיטעי גם בשם המגרש עצמו דבלא כתבו פסול גם דיעבד ובכה"ג הוי כלא כתב כלום ובפרט בנ"ד דלא שכיח בזה"ז שם ציון וקרוב לטעות יותר בשם השכיח בינינו לכן לענ"ד נכון יותר להשמיט שם האב.
2