שו"ת מהרש"ם חלק ג קצ״בTeshuvot Maharsham Volume III 192
א׳להרב הה"ג וכו' מו"ה אלטר יחיאל נעבענצאהל נ"י דומ"צ דק' ווישניצא וכעת' בסטאניסלוי ומשנהו הרב ר' מאיר נ"י
1
ב׳מכתבם הגיעני ובדבר העגונה מ' פערל בת ר' דוד מקהלתכם שנשאת זה כמה שנים לאיש א' ושמו מרדכי דוד ווייס וקודם נישואין הי' ריש דוכנא בקראקא והי' מלומד בלשונות וכינה שמו מארקוס ווייס וכן נקרא בפ"כ וכינה שם אשתו פעפא וכתב לה אגרות כן וכשנה ומחצה אחר נישואין נולד להם ילד א' ואח"כ נסע לעיר לאדז בפולין רוסיא וישב שם ללמד נערי ב"י ובשנת תר"מ קודם ר"ה נסע משום ולא נודע מקומו ואח"ז נודע ע"י ר' נטע מקראקא ששמע מקרובי' שהכירו היטב שראהו בעיר דאנציג ואח"ז נודע כי בסוף הקיץ תרמ"א מת בשפיטאהל בדאנציג ונסע ר"ד לשם ולקח עמו פאטאגראף והכירו שם כולם כי זהו שמת וגבו שם גב"ע והעיד ר"א שדר בחדר א' עם מארקוס ווייס כמה חדשים ושמע ממנו שיש לו אשה במדינת עסטרייך עם ילד א' ואמר לו כי שם חותנו פאגעלהוט וסיפר לו כי מעיר לאדז בא לדאנציג עוד העיד הבתולה רבקה שהכירה את מארקוס ווייס שלמד עם אחי' מקרא וסיפר לה שנשא אשה סמוך לקראקא ויש לו עמה ילד א' ושם חותנו פאגעלהוט עוד העיד ר"פ שסיפר לו מארקוס כל מאורעותי' וכי שם אשתו פעפטשטא והגיד כי הוא מעיר קראקא ובפנקס הקהל נכתב כי הר' מרדכי הנקרא מארקוס ווייס מווישניצא במדינת עסטרייך מת בש"ק יום כ"ה אב תרמ"א והנה רו"מ הביאו השיטות שיש בענין זה וכפי שבנ"ד שכיח שיירות אבל לא נתחזק להיות עוד א' בשם זה והנה עדות ר"א הי' רק על שמו ושם כינוי משפחתו וכן בשם חותנו וגם לא אמר שם מירי ובודאי אין להקל וכן עדות הבתולה אינו מועיל ועדות ר"פ הגם שאמר שם אשתו אבל הרי אמר שהוא מקרקא ואולי אמר כן לפי שהוא עיר גדולה ובמדינה אחרת אין מכירים שם עיר קטנה וגם הם לא העידו עליו שמת ומ"ש בפנקס הקהל אבל יש הכחשה מהעדים שאמר א' שהוא מקראקא גם שם ווישניצא נמצא עוד בבאקווינא ושמה ווזניצא ואולי נכתב שלא כהוגן ונסתפקו אם יש לצרף עדות ר' נטע מפי קרובו שראהו בדאנציג א"כ י"ל דדמי לעובדא דריש גלותא והביא מתשו' הרא"ש בהא דמכלוף בן ממליל ועוד האריכו בזה למעניתם.
2
ג׳והנה מ"ש רו"מ מדברי הרמ"א ס' י"ז סעי' י"ח דאם יש אומדנות המוכיחות א"צ שיזכיר שם עירו ולכאורה קשה איך נסמוך על אומדנא באיסור א"א כיון דגם סימנים ל"מ זולת במובהקים ביותר ונראה דהנה התוס' בב"מ כ' ע"ב הקשו בהא דפריך וכי מדמית איסורא לממונא הרי בממון אה"ב אחה"ר ותי' בחי' ב' דחששא דב' יוסב"ש הוא רק מדרבנן מחשש לעז ולכן בממון ל"ש לעז ע"ש.
3
ד׳והנה הפ"י בב"מ כ"ז העלה דגם אם סיד"ר עכ"פ ליכא לעז ב"א דכל העולם יסמכו על סימנים ע"ש וא"כ י"ל דזהו טעמו של רמ"א דבדאיכא אומדנות המוכיחות עכ"פ ליכא חשש לעז ושוב אין לחוש לשני יוסב"ש ובזה יש ליישב קו' הרשב"א בהא דיצחק ריש גלותא דסובר רבא דלא חיישינן לתרי יצחק ריש גלותא וטעמא משום כנכ"ה והא רבא לא ס"ל טעמא דכנכ"ה בכתובות ע"ו והריטב"א תירוץ דדוקא לענין חשש שני יוב"ש סמכינן על טעמא דכנכ"ה ואינו מובן למה זה ועל מה זה ולפמ"ש י"ל דעכ"פ לעיני בנ"א נראה דבוודאי זהו משום דכנכ"ה ולא גרע מאומדנא.
4
ה׳ובגוף דברי הרשב"א כבר הארכתי בתשו' להרב אבד"ק סאליצא, אבל בגוף העדות כבר העליתי בתשו' לק' זאלישטשיק דמצרפין דברי העדים להדדי ול"ש גבי עגונה חשש דחצי דבר וכמ"ש גם בישוי"ע אה"ע ושם הבאתי מכמ"ק בזה וא"כ בנ"ד מעדות ר"א והבתולה רבקה נתברר שמו ושם כינוי' ושם חותנו בכינויו ושהוא נשוי סמוך לקראקא וא"כ אין לספק עליו שהוא מעיר וויזניצא אשר בגליל באקאווינא וגם נתברר שבא לשם מעיר לאדז כפי שהוא האמת ומן עדות ר"פ נתברר שם אשתו ומה שאמר שהוא מקראקא אחרי שגם בפנקס הקהל נכתב שהוא מווישניצא והבתולה רבקה העידה שהוא מעיר סמוכה לקראקא הרי מבואר בח"מ סי' כ"ט וסי' ל' דיש להשוות דברי העדים אפי' בדוחק וה"נ ראוי לנו לומר א' שקרא א"ע שהוא מקראקא לפי שהוא עיר הגדולה ונודעת בשם או משום שהי' שם ריש דוכנא קודם הנישואין ואף דבתשו' גאו"ב סי' כ"ז דחה סברא זו והעלה דאין לסמוך על עדותו בכה"ג מלבד שבה"ג שם הוכיח מש"ס דמכות כדעת הגאון המיקל שם אבל גם בלא"ה היינו אם אין לנו עדות אחר שמעיד להיפוך משא"כ בנ"ד.
5
ו׳אבל מ"ש מכח הוכחת הפאטאגראף כבר כתבתי בתשו' א' דאין לסמוך ע"ז אלא דמ"מ בנ"ד חזי לאצטרופי לשאר הוכחות ואומדנות הנ"ל ובפרט דלפמ"ש בשם התוס' דהכא כל החשש מכח לעז א"כ ודאי דלפי דעת בנ"א הכל סומכין על דמות הפאטאגראף וליכא עכ"פ חשש לעז ולכן הנני מסכים עם רו"מ להתיר העגונה הנ"ל להתנסבא לכל גבר.
6