שו"ת מהרש"ם חלק ג ר׳Teshuvot Maharsham Volume III 200
א׳להרב וכ' מו"ה שבתי איש ליפשיץ נ"י מו"צ דק' יולניצא באונגארין.
1
ב׳מכתבו הגיעני ומה ששאל בהא דמבואר ביו"ד סי' רס"ו דמילה דוחה צרעת איך הדין במי שלא מל מעולם דלא ימול בשבת שמא יקלקל איך הדין אם מותר לו למול אם יש בהרת על המילה דיש לחוש שמא יקלקל ויעבור על קציצת בהרת ורו"מ העיר דיש לחלק בין איסור כרת ללאו ותלי לה בהא דאמר רבא מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו ולענ"ד לא באנו לידי מדה זו דלענין גזירה לכ"ע מחלקינן בין לאו לכרת וכמ"ש בחיבורי הנדפס כעת בפתיחה לה' טריפות אות ז' והבאתי בר"ן סופ"ק דע"ז דמוכח כן ועוד כמה ראיות ואמינא כעת מלתא בטעמא עפמ"ש הר"ן לסנהדרין פ"ד דאיסור כרת גם בשוגג צריך כפרה משא"כ איסור לאו בשוגג א"צ כפרה כלל והבאתיו בחיבורי משפט שלום סי' רל"ד וכ"ה ברא"מ ר"פ ויקרא ובמק"א הבאתי מתוס' שבועות ג' ע"א ד"ה מהן וכו' דמוכח להיפוך ועכ"פ לשי' הר"ן ורא"מ כן הוא וא"כ בשלמא בשבת דגם שוגג צריך כפרה חיישינן שמא יקלקל ויבוא לידי איסור אבל באיסור לאו אם יקלקל יהי' רק רק שוגג וא"צ כפרה כלל ובזה ישבתי קו' השאג"א ופמ"ג סי' תקפ"ח אליבא דב"ש דיש עו"ה ליו"ט איך תוקעין ביו"ט דר"ה נגזור שמא יעבירנו ולפמ"ש א"ש דהתם נמי יהי' שוגג דאין לגזור גבי מצוה שמא ירצה לעשות מצוה ע"י עבירה כמ"ש המרדכי פ"ג דסוכה דמה"ט שופר הבא מחוץ לתחום מותר לתקוע בו וכן בלולב ע"ש וליכא חשש רק משום שוגג ובלאו א"צ כפרה וז"נ. וע' בר"ן סופ"ק דע"ז בסוגיא דגזירה משום נסיוני דבדאיכא חשש מיום חטאת חיישי' גם לדבר שאינו מצוי משא"כ באיסור לאו ע"ש שכ' בשי' רש"י אבל בגוף דין קציצת בהרת בזה"ז יש לי לדון דלפמ"ש התוס' בשבועות דף ד' ע"א ד"ה בקוצץ דל"ש אלא בד' מראות טמאים והא דנקט בשבת קל"ג דגם בנגעים טהורים שייך דין קוצץ היינו בד' מראות שעמד בזה ובזה וקרי לי' טהורה לפי שאינו מוחלט וזהו דלא כרש"י שבת שם וע' מל"מ פ"י מט"צ הלכה ה' שהביא רק דברי רש"י ובמחכת"ה לא זכר לפי שעה מדברי תוס' הנ"ל והנה כבר העליתי בספרי דע"ת ליו"ד סי' ה' סק"ח דטומאת מצורע ל"ש כלל בזה"ז כיון דליכא כהן מיוחס והבאתי מרמב"ם פ"ז דתרומות וב"י יו"ד סוסי' שכ"ב וב"י אה"ע סי' ל"ט בשם רשב"ץ ועוד מכמ"ק וא"כ י"ל דל"ש כלל בזה"ז דין קוצץ בהרת והא דביו"ד סי' רס"ו נקט דינא דקוצץ בהרת היינו לזמן שהי' כהן מיוחס וכמו דבא"ח סוסי' ל"ח הובא דין מצורע דפטור מתפלין ול"ש ג"כ בזה"ז ועמ"ש בחיבורי הנדפס כעת ליו"ד סי' נ' בישוב דברי רמב"ם בהא דספק בהרת קדים וכו' וש"ס דב"מ והבאתי משאילת יעב"ץ דלפעמים לא תליא בכהן ועפי"ז העלתי שם דבר נחמד ע"ד הפלפול בס"ד ואכמ"ל.
2
ג׳שוב מצאתי בשו"ת גוא"י חיו"ד סי' פ"ז שהעלה דכל דין קוצץ בהרת ל"ש בזה"ז כיון דאין לנו כהן והביא מדברי החינוך מצוה קע"ב שכתב דמצות מצורע נוהג בכל זמן שיש חכם לראות הנגעים וברמב"ם פ"י מט"צ דאיסור קוצץ בהרת שלא להראות לכהן א"כ בזה"ז לא שייך כלל והביא מתוס' שבועות הנ"ל והגם שבמח"כ לא ראה דברי רש"י ומל"מ ולא דברי רמב"ם פ"ז מתרומות ושאר מקומות שהבאתי אבל בכ"ז הנה לדינא העלה כדברינו ועכ"פ אין לגזור עוד שמא יקלקל וכמ"ש.
3
ד׳ומ"ש רו"מ מדברי השאג"א סי' נ"ב ליישב הא דפסק רמב"ם פ"ב משגגות ה"ט דאומן שבא לפנות היום והתרו בו שלא ישאר עוד זמן לגמור ואמר רגיל אני ולא השלים חייב חטאת ותמה דהא הוי מקלקל ותי' דמ"מ תיקן במה שמל מקצת דלא יצטרך אח"כ בחול למול אותו מקצת ובזה תי' רו"מ קו' החו"י אהא דאדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת דהא יהי' מקלקל ופטור ולהנ"ל א"ש.
4
ה׳ולפענ"ד גם דברי השאג"א צ"ע מש"ס מפורש בשבת צ"ד ע"ב התולש סימני טומאה וכו' אחת משלש ר"נ אמר חייב אהני מעשיו דאי שמתקלא חדא אחריתי אזלה לה טומאה ר"ש אמר פטור השתא מיהת הא איתא לה לטומאה וקיי"ל רכ"ש הרי דאף דיועיל לו על אחר שיתלוש עוד שער א' לא מיקרי תיקון ולא עביד כלום וה"נ בזה ואולי י"ל דשאני בשבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה ואפי' בתיקון כל דהו מיחייב כמ"ש התוס' חולין ח' בהא דהשוחט חטאת בשבת וכו' ע"ש.
5
ו׳ומה שתמה ע"ד הראב"ד שבט"ז יו"ד סי' רכ"א ס"ק מ"ב מהא דלעיל ס"ב דבמקום שנוטלים שכר אסור לא ידענא מאי קשיא לי' דהא מבואר שם דדוקא ללמדו אסור אבל מותר ללמד את בנו וה"נ בזה מותר למול את בנו וללמדו וע"ש בלח"מ בזה ותבין.
6
ז׳ומה ששאל מדוע השמיטו הפוסקים הא דאמר רב בחולין ט' ע"א ת"ח צריך שילמוד וכו' הנה בפיהמ"ש להר"מ סופ"ו דגיטין מבואר דאינו מתנאי החכמים שיהיו בקיאין בכתיבה ומוכיח כן מן המשנה שם וכבר העיר בשו"ת ב"א חא"ע סי' ק"ו מהא דחולין הנ"ל והוכיח דאין זה דבר מעכב כלל ובע"כ דהיינו רק מדת חסידות לבד ולכן לא כתבוהו הפוסקים אולם אעפ"כ מרומז בש"ע יעוין בט"ז א"ח סי' תקמ"א סק"ג שהביא לשון תה"ד שהביא ד"ז בפשיטות וגם בהקדמת ס' העיטור כ' וז"ל והיום במעלה רששית אמרתי שלשה מששה דברים הצריכים להתלמד לחכמים ותלמידיהם פירשתי ואפרש כתב ומילה וברכת חתנים וכו' דאמר רבא ת"ח צריך שילמוד ג"ד וכו' וי"א אף קשר של תפלין וכו' עכ"ל.
7