שו"ת מהרש"ם חלק ג קצ״טTeshuvot Maharsham Volume III 199
א׳להרב הה"ג מו"ה ברוך רייטליר ז"ל אבד"ק טרנ- רודא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו כי מעת בואו לעיר הנ"ל לא מצא גיטין קודמים וסידר כמה גיטין שאנו מנין כאן עיר טרנרודא מתא דיתבא ועתה עלה בלבו שיש לחוש לכפל לשון ושינוי מעיר למתא והביא מהקה"י במענה לשון ח"ב ל"ח אות ע' דעיר כולל כרך ועיר וכפר וכן מתא כולל הכל ומ"מ אולי לא נכון לכתוב כן לכתחלה וחושש לשנות מהקודם דאיכא חשש לעז והגם שבתשו' מהרי"ל שהובא בנ"ש סי' מ"ה כתב דהיכי דאם שינה כשר ליכא חשש לעז אבל בב"ש סי' קכ"ה ס"ק י' דבדבר שהוא רק חומרא חיישינן ללעז עכ"ד והנה מ"ש דאין חשש משינוי הלשונות דעיר ומתא שניהם כוללים הכל לכאורה יש לפקפק קצת מש"ס דשבועות כ"ג ע"א לעולם כדקתני ושא"ה כיון דאמר שלא אוכל והדר אמר שלא אוכל והדר אמר שלא אשתה גלי דעתי' דהך אכילה דאמר אכילה גרידתא הרי דאף דשתי' בכלל אכילה מ"מ מדשני בלישנ' ש"מ דהראשון הוא רק אכילה אבל י"ל דהכא דשני הלשונות שוים לגמרי ל"ש לומר כן אבל מ"מ גם במשמעות שוה מצינו לדייק מדשני בלישני' דהכוונה בענין אחר כדאיתא בתוס' גיטין כ' ע"א ד"ה דלמא וכו' משום דשני מלשון שומה דאתחיל בה וכו' ע"ש ועוד בכמ"ק וע' בתשו' שנדפס בחיבורי על החו"מ סוסי' רל"ז שהבאתי מכמ"ק בש"ס כעין זה אבל גם בלא"ה איך נעשה לשנות מכל סדרי גיטין שבעולם ופה"ק כותבין בברעזן מתא דיתבא וכו' וכן ביאזלאוויץ ובוטשאטש וכ"ה ברמ"א סוסי' קנ"ד בקאזמיר וכו' מתא דיתבא וכו' ואחרי שגם בקהלתו כתבו גיטין לפני הרב אבי' של הקדום בלי ספק כתבו כפי הנהוג בכל העולם וא"כ אדרבה איכא חשש לעז על הקודמים ובבאה"ג העתיק רק במתא אמשטרדם אבל לכתוב עיר ומתא לא יעלה על הדעת ולכן לענ"ד כיון דבדיעבד כשר אין לחוש בזה ללעז כיון דגם להיפוך איכא לעז על גיטין הקודמים ועל גיטין שבכל המקומות ואף שהג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"א העלה דבלעז שוה שהוא על גיטין הקודמים וגם עלינו יותר יש לנו לחוש ללעז שלנו היינו לענין לנהוג מכאן והלאה במקום שיהיו לעז על הגיטין שיסדרו להלאה משא"כ כאן וגם יש לצרף דברי מהרי"ט ח"א סי' פ"ו שהעלה דדוקא בדבר הנעשה בפרסום כגון עמידת השליח בכל אות וכדומה איכא חשש לעז משא"כ בהנכתב בסדרי טופס גיטין אין הכל יודעים ע"ש אבל מהא דזיון אותיות מוכח להיפוך מ"מ חזי לאצטרופי ובס' הקובץ פ"ד מגירושין הביא בשם הגאון ר"מ בנעט דבזה"ז דנשאר הגט ביד ב"ד יש להקל בכמה חומרות שכתבו הפוסקים בענין חשש לעז דיאמרו לא זהו המגרש ובאמת שכבר נזכר רמז מזה בט"ז סי' קכ"ה ס"ק י"ז בשם ת"ה ובשו"ת נח"א סי' כ"א כתב לו השואל סברא זו והוא דחה בשתי ידים ולא ידע מדברי ת"ה וט"ז ועכ"פ בנ"ד שגם אם יכתבו להלאה עיר ומתא יהי' חשש לעז ממ"נ אין לחוש לזה וע' בט"ג בש"נ אות ו' ס"ק ב' מ"ש בשם מהר"מ ומהרא"ש דכיון דגם בשני גיטין איכא לעז יש לכתוב בשני ווי"ן סמכינן דליכא לעז על הקדום משום דדיעבד כשר אבל הכא דאדרבה נכון שלא לכתוב כפל לשון ובשני לשונות אדרבה יש לנו לסמוך דכיון דדיעבד כשר אין לחוש ללעז הקודמים שכתב רו"מ ולא ישנה ממנהג כל העולם ושם מסיק בשם הב"ח ומג"ש שלא לשנות מן הקודם לכתוב בחד וי"ו ע"ש אבל בנ"ד נראה כמ"ש.
2
ג׳שו"ר בתשו' ב"ח סי' צ' בגט שנסדר בטיקטין והרב לא מצא גט קדום וסידר טיקטין דמתקריא טוקאטשין לפי ששם עכו"ם הוא טיקאטשין וערערו לפי שהרבנים הקודמים לא כ' רק טיקטין והשיב דשמא לא חקרו מאז על שם גוים או דהוי ס"ל דשם עכו"ם לא נודע רק למיעוטא דמיעוטא וא"צ לכתבו ומ"מ המסדר הזה שחקר ע"ז וכתב כהוגן יפה עשה ואין לחוש ללעז הקודמים כיון דדיעבד כשר ומהיום והלאה יכתבו שניהם שלא להוציא לעז על גט זה ע"ש היטב.
3
ד׳ומה שנסתפק בענין שם הנשתקע ואיכא מיעוטא דמיעוטא דהיינו אביו ואמו וב"ב לבדם קורין בו אם הוי בכלל פורתא והביא שכ"ה בתשו' איתן האזרחי סי' כ"ט ל' דגם אם מיעוטא דמיעוטא קורין בשם שני כותבים אותו בשם דמתקרי ורמז לתשו' עט"ח חא"ע סי' כ' ולא אדע מהו אבל יעוין בתשו' נא"ד סי' ז' שנחלק בזה עם גדול א' ורמז שם לנו"ב ס' פ"ח שחילק בזה בין מיעוטא ובין מיעוטא דמיעוטא ויש לדין מדברי מרדכי פ' הזרוע והלחיים שכ' דלא מיקרי מיעוטא דמיעוטא אלא מתרי ענייני וכ"ה בריטב"א סופ"ק דכתובות אבל בתוס' מנחות ס"ז ע"א ד"ה ר"י מבואר להיפוך וע"ע בתוס' ריש גיטין דהנך דלא גמירי הוי מיעוטא דמיעוטא וע"ע ריטב"א ע"ז ל"ד ויבמות ס"ז ובמג"ש פסחים ז' וע"ע בפת"ש בקונטריס השמות ש"נ אות ב' מ"ש בענין נשתקע ובתשו' לק' ראוונא לעיל סי' .. הבאתי מרש"י ע"ז ז' ע"ב ומהא דא"ע סי' ד' סכ"ב ור"ש פ"ב דכלים מ"ב בסופה ועוד מכמ"ק ועכ"פ בנ"ד נ"ל שצדקו דברי רו"מ דיש לכתבו לכתחלה בשם דמתקרי.
4