שו"ת מהרש"ם חלק ג רמ״גTeshuvot Maharsham Volume III 243
א׳להרב וכו' מו"ה חיים נתן ז"ל מו"צ דק"ק דעלאטין
1
ב׳ע"ד שאלתו באחד שקנה דגים קטנים מעכו"ם ואחר שקיבלם מיד העכו"ם ראה ביניהם דג א' טמא ושאל להעכו"ם מה זאת וא"ל כי לא הי' רק ב' טמאים בתוכם והיינו זה שהשלכת ועוד א' ונתן הדגים לאשתו ושכח להזהירה לבררם והיא חתכה אותם דק דק עם פת ובצלים והי' בס"ה שבעים דגים קטנים ועשתה מהם עיגולים הרבה ובישלתם ועתה בעת האכילה נזכר בעת"ב מזה והנה רו"מ התיר בפשיטות דאין להחזיק יותר מאחד והרי יש ס' בדגים עצמן ובפרט בצירוף פת ובצלים וערערו עליו דיש לחוש שמא הי' שם יותר דגים טמאים עכת"ד שאלתו והנה באם שמצוי שם הרבה דגים טמאים בין הטהורים תולים במצוי ואין העכו"ם נאמן להתיר אבל באם שאין שם רוב ומצוי אין להחזיק איסור גם בנמצא א' טמא כדמוכח סי' פ"ד ס"ט ובסוסי' ק' אך באם נמצא ב' דגים טמאים כבר נודע דעת הבכ"ש חולין נ"ח דבדאורייתא יש להחמיר כדעת הב"ח דבב' הוי חזקה ואף דבשו"ת ב"ש ח"ב סי' רי"ט תמה עליו דהא איכא רובא אלא דברי' אינה בטילה וזהו רק מדרבנן וע"ש ח"א סי' ר' ענה הבכ"ש עצמו בהשמטה שבסופו העיר בזה וביאר דעתו דבניכר לא מהני ביטול אבל בנתרסק לכ"ע הוי רק מדרבנן ואין להחמיר אלא בשלשה וע"ע בברכ"י לא"ה סי' ט' דין ז' באורך בכ"ז וא"כ בנ"ד שנתרסקו ונחתכו דק דק גם לפי דברי העכו"ם אין להחזיק יותר ועוד דהפה שאסר הוא הפה שהתיר דאף שנמצא א' הרי אין להחזיק ריעותא יותר לולא דברי העכו"ם וע' בט"ז סוסי' מ"ח.
2
ג׳אבל מ"ש רו"מ דהעכו"ם אינו נאמן כלל לאחר שיצא מידו הרי בנ"ד הי' אפשר לברר בשעת אמירתו ובכה"ג גם עכו"ם נאמן ובפרט שהי' קצת רגל"ד כיון שנמצא א' ואחרי שנתערב דג א' טמא ובכה"ג אף שנחתך דק דק מ"מ אין עליו דין לח וקיי"ל דביבש אין בילה א"כ יש לחוש שמא יש בקצת עיגולים יותר מהדג טמא מכפי ערך ס' ונאסרו משום דהוי איסור דבוק וחנ"נ וצריך שיהי' ס' נגד העיגולים וליכא.
3
ד׳אולם הרי דעת הח"ד סי' צ"ב דדוקא בדבוק מתולדה אסור וכ"ה בכנפ"י שם ובכרתי סי' ס"ו וכר"ש סי' צ"ט ואף דבשו"ת טטו"ד מ"ק סי' קכ"ה חולק על הח"ד מ"מ י"ל לפמ"ש הפנ"י בר"ה י"ג דהא דאין בילה אלא ביין ושמן הוא רק חומרא דרבנן וע' תשו' בר"א חא"ח סי' ל"ה מ"ש מדברי מהרי"ט ומרכבת המשנה בזה א"כ בדרבנן יש לסמוך על החו"ד וא"כ נתבטל טעם הדג טמא בששים ובפרט לפמ"ש הב"מ סי' ק"ז להוכיח מרש"י חולין צ"ז דדג טהור וטמא שוים בטעמא ודלא כהש"ך סי' ק"ז שם וכ"ה בחי' רע"א שם א"כ פשי' דיש להקל.
4
ה׳ואף דבנ"ד מסתמא שפכו בתחלה מעט מעט מהקדירה ויש לחוש שמא נשאר העיגול שיש בו יותר מהדג טמא לבסוף מ"מ יש להקל בדרבנן כדעת י"א ורמ"א רס"י ק"ז דלא מחזקינן איסור בזה וע' בשו"ת ג"ש סי' צ"ח דבדרבנן יש להקל בזה ע"ש ולכן אין לערער על הוראתו בזה ע"ש.
5