שו"ת מהרש"ם חלק ג רמ״בTeshuvot Maharsham Volume III 242
א׳להרב וכו' מו"ה מרדכי הערצמאן נ"י מו"צ דק' סאדוי בבאקאווינא
1
ב׳ע"ד שאלתו בבהמה שגוררת רגליה וא"י לזוז בהם כלל והרופא מבהמות אומר שעבר עלי' רוח רעה ולכן אבדה כל הרגשת החיות מרגלי' והם כמתים ונסתפק רו"מ דאף דקיי"ל דשגרונא נקטה מ"מ בזה אולי יש לחוש לדברי הרופא והו"ל כניטלה רגלי' כיון שאפס כל החיות מהם והנה מה שהאריך רו"מ מהא דגם ברוב צריך לברורי ואמאי א"צ לבדוק בבהמה שגוררת רגלי' כבר נתבאר לנכון בדע"ת סי' ל"ב סק"י ע"ש וע"ש בפתיחה אות י"ט שאין להאמין לרופאים בעניני טרפות כלום והוא בכלל אמרם אין להוסיף על הטריפות וע"ש סי' ס' סק"ב בשם הפר"ת בזה דיש לחוש לבדוק לכתחלה עפ"י דבריהם אבל לאסור הבהמה עי"ז אין לחוש להם אח"ז נשאלתי מהשו"ב מו"ה אברהם מק' חוואסטוב מחוז קעיו בנכווצו רגלי' והשבתי דברש"י חולין נ"א מבואר דשגרונא קרמפא אבל מהשפ"ד סוסי' נ"ה מבואר דבנעקם יש לחוש לצוה"ג וע' מק"מ רסי' נ"ו.
2
ג׳ומ"ש רו"מ מדברי הרמב"ם פ"ז מבימ"ק הלכה ז' והלכה ט' דגרס בש"ס דבכורות מ' אם מחמת הרוח נבלם אינו מום דהדריא בריא והבין רו"מ דר"ל מחמת ר"ר שעבר עליו ומוכח דכשר ידע רו"מ דח"א לפרש כן ברמב"ם שכבר הוכחתי בתשו' דהרמב"ם פירש בכל מקום הנזכר בש"ס ר"ר שהוא ענין אחר ולא האמין במציאות ענינים הללו כלל כמ"ש בס' אמונת חכמים והבאתי שם מכמ"ק בפיהמ"ש ובחיבורו שהשמיט כל מה שנזכר בש"ס לחלק בין בבואה לבבואה דבבואה ועוד כהנה וכהנה ואכמ"ל אבל כונת רמב"ם כאן שבולם פיו מפני נשיבת הרוח וכן מקבץ אצבעות הרגלים מפני הקור ונשיבת הרוח לכן אין מזה שום ראי'.
3