שו"ת מהרש"ם חלק ג רמ״חTeshuvot Maharsham Volume III 248
א׳להרב המאה"ג מו"ה נח ראבינער נ' אבד"ק וויזווע ברוסיא.
1
ב׳ע"ד שאלתו היות שהכשיר המקוה ויען שנובעת בחוזק א"א לנקותה שלא ישאר בה מים ולכן שפכו לתוכה חלב הרבה עד שגם כשחזרה ונתמלאה בשיעור מ"ס עוד לא חזרה למראה מים ושאבו ממנה בכלים נקובים מה שה' יותר משיעור מ"ס עד שיעור מ"ס ושפכו המים הנשאבים לתוך אמבטאות שבמרחץ ובאמצע נכבה הנר ונתיירא השואב שלא יוכל להשגיח בעת שפיכת המים מן הדלי לאמבטי שלא יופסק הקילוח ושמא יופסק הקילוח ולא יהי' היתר של הט"ז סקמ"ז מהא דניצוק חיבור ולכן לא הוציא הדלי מתוך כותלי המקוה ושהה כן קצת עד ששאל לרו"מ כדת מה לעשות וגם ר"מ עלה בתחלה בלבו וחזר ונמלך וצוהו להוציא הדלי משם ולשפכו להאמבטי ועתה בלבו חשש דלפמ"ש הש"ך סקמ"ו כל ההיתר מפני שנתכוין להוציא המים משם ולא ניחא לי' שיחזרו ויפלו המים למקוה א"כ בנ"ד שמא יצאו מהדלי ג' לוגין למקוה באותו זמן שחשב השואב שלא להוציא הדלי מהמקוה וגם רו"מ הסכים תחלה לזה ובאותה שעה כבר חזרו קצת המים שבעליונות המקוה למראה מים וערך ח"ש מ"ס מן מי המקוה הי' עוד בהמים מראה חלב ונסתפק רו"מ אם חצי המקוה שהי' עוד במראה חלב מצטרף לשיעור מ"ס מה חצי המים שכבר חזרו למראה מים הגם שבכל המקוה הי' שיעור מ"ס מ"מ בהמים שהי' במראה מים לא הי' בהם שיעור מ"ס ואולי אין מצטרפין יחד והאריך בזה עכת"ד שאלתו.
2
ג׳והנה כפי הנראה מכותלי מכתבו שהמקוה נובעת בחוזק א"כ לא מיבעיא אם יש שם מעיין הרי קיי"ל בסעי' כ"ח דאין מעין נפסל בשינוי מראה ואיכא שפיר שיעור מ"ס בכל מי המקוה והן אמת דלמאי דקיי"ל בסעי' מ' בהג"ה לחוש לכתחלה לשי' הסוברין דמעין נפסל בשאובים א"כ הרי מבואר בשעה"מ להרשב"א ובב"י דהא דמעין אינו נפסל בשינוי מראה הוא משום דאינו נפסל בשאובין א"כ למאי דמחמירים לחוש להסוברים דמעיין נפסל בשאובין שוב נפסל בשינוי מראה ג"כ ויש לתמוה על הרמ"א שבסעי' מ' הגיה בדין שאובין דיש להחמיר ובסעי' כ"ח לא הגיה כלום בדין שינוי מראה ולא מצאתי למי שהעיר בזה אך דמ"מ יש לדון בזה דלכאורה יש לתמוה ע"ד הסוברים דגם במעיין יש לחוש לשאובין הרי גם אי נימא דבמעיין אינו מטהר בכ"ש מ"מ הרי ארעא חלחולי מיחלחל כדאי' בחגיגה דף כ"ב ע"א ופירש"י דהמים הנובעים באים מנהר גדול ולא חשבינן כמחובר דבעינן מ"ס במקום א' א"כ התינח לענין שיעור מ"ס דבעינן חיבור כשפ"ה כמ"ש בסנ"ב לא מיקרי חיבור אבל לגבי חשש פיסול שאובין דרבנן הרי סגי בחיבור כחוט השערה כיון דשאובין רק מדרבנן כמ"ש בסנ"ג שם וגם להסוברים דכולו שאוב פסול מה"ת מ"מ בשיעור ו' לוגין לכ"ע רק מדרבנן וסגי בחיבור כחוט השערה א"כ כל המעיינות דמחוברים דרך נקבי הקרקע אינם נפסלין בשאובין כלל וע' בשיו"ב סי' ר"א סקי"א בשם תשו' מהרמב"ח שהעלה דגם המים הנובעין אצל נהר דינם כמעיין ולא נפסל בשאובין וכ"ה בתשו' נטע שעשועים סי' כ"ג ודלא כמו שהחמיר בתשו' מהרי"א יו"ד סי' רי"א בזה ולכן הגם דנימא דאין נקבי הקרקע מצטרפין לכשפ"ה וכדעת החולקים על המרדכי בשם ראבי' שהובא ברמ"א סנ"ב וכמ"ש בתשו' ח"צ סי' מ' ובפרט בל"ש בחידושי דינים שבסופו וכ"פ בס' האשכול סי' נ' וע"ש בנח"א היינו לענין שיעור מ"ס דבעינן כשפ"ה אבל לגבי חשש שאובין לכ"ע יש להקל כיון דסגי בחיבור כחוט השערה ואף שהתוס' פסחים י"ז ע"ב ובר"ש רפ"ה דמקואות כתבו דדוקא במעיין ארעא חלחולי מיחלחל מ"מ הרי גם בנובעין מנהר אמרינן כן והרי גם בנ"ד נובעין בחוזק וחפשתי ומצאתי בתשו' מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' ח"י שהעיר קצת בזה ותי' דחיישינן שמא המים רק מבצבצין דרך הקרקע ולא נובעין אבל כפי הנראה בנ"ד הם נובעין בחוזק וכן בכל מעיין הנובע בחוזק תיקשי כן והראני גם בתשו' ב"ש ח"ב סי' ע"ז שתמה בזה ונראה דטעם המחמירים דהם ס"ל דבתחלה גם ג' לוגין פוסלין מה"ת ועד חצי שיעור מקוה מיקרי בתחלה כמ"ש בהג"א פ"ד דב"ב סי' ט' להדיא וזהו ג"כ דעת הרא"ש ריש הל' מקואות שהביא בשם הר"ש שהוכיח מדנקט במתני' פ"ב דמקואות גבי מקוה שיש בה ג' גומות של לוג לוג וכו' אם ידוע שנפלו לתוכו מ"ס מים כשרים קודם שהגיעו לגומא שלישית כשר וכו' ומוכח דבספיקו פסול ומוכח דכולו שאוב פסול מה"ת והובא גם בתוי"ט שם והוא תמוה דגבי ג' לוגין הרי לכ"ע דרבנן וכבר תמה בזה בד"ח שם ונדחק בזה אבל האמת דס"ל דבתחלה עד חצי' גם ג' לוגין פוסלין מה"ת והוי שפיר סד"א ולכן גם כשמנקין המעיין יש לנגב הקרקע דיש לחוש שמא יפלו לשם ג' לווין שאובין בתחלה דפסול מה"ת כיון דהם ס"ל דכולו שאוב פסול מה"ת א"כ בעינן חיבור כשפ"ה וגבי ארעא אף דחלחולי מחלחל ליכא חיבור כשפ"ה א"כ בנ"ד שכבר נבעו שיעור מ"ס אלא דחצי המים עדיין מראיהן משונה והרי מבואר בבעה"נ להראב"ד והובא בב"י בדין השלג דכל שינוי מראה פוסל רק מדרבנן וכ"ה בתוי"ט פ"ז דמקואות ובפמ"ג א"ח סי' ש"כ בא"א סק"א א"כ מה"ת כבר יש מ"ס מים כשרים ולא נפסל בשאובין ורק מדרבנן ליכא אלא חצי מקוה מים כשרים וחצי מים שנשתנו מראיהם א"כ אפי' תימא דבכה"ג נפסל בשאובין הרי לכ"ע לא מיפסל אלא מדרבנן וסגי בחיבור כשערה ואיכא בנקבי הקרקע דחלחולי מחלחל שיעור חיבור כזה לנהר וכדומה דליכא חששא כלל והן אמת דלפמ"ש בתשו' מהרש"ם סי' קכ"ב שמדברי נימוק"י יבמות פ"ב בשם הרמב"ן ורשב"א נראה דשינוי מראה פוסל מה"ת א"כ יש לפקפק בהיתר זה אבל לפמ"ש שם לבטל החשש על שנהגו להכשיר ג' לוגין שאובין ע"י שינוי מראה להסוברים דג"ל בתחלה פוסל מה"ת ולשי' הראב"ד איך נוכל להקל בשל תורה במה שפוסל רק מדרבנן ושם הבאתי דגם רש"י במכות ג' ס"ל כהראב"ד וכתבתי דמ"מ איכא ס"ס להכשיר א"כ ה"נ בנ"ד יש להקל מטעם ס"ס ובפרט דג"ז הוא ספק שמא לא נפלו באותה שעה ג' לונין כלל.
3
ד׳ועוד נראה דהנה בשו"ת חו"י סי' ק"י העיר השואל איך משערין בתערובות לח בלח בששים הרי בש"ס דמכות ד' ע"א גבי חבית שנפלה לים הגדול חיישינן לשלשה לוגין במקום א' והעלה דדוקא בדרך נפילה חיישינן לזה ולא בדרך שפיכה ואפי' נתערב שלא בדרך שפיכה הלא אח"כ מערין התבשיל מכלי לכלי ובכה"ג ל"ש איסור דאין מבטלין לכתחלה שהרי אינו מכוין לכך וא"א בענין אחר כמ"ש הט"ז סי' קל"ז ומ"מ הניח הסוגיא בצ"ע וע' בט"ז א"ח סוסי' תצ"ח שהעיר ג"כ בזה וכ' בפשיטות דבלח בלח מתבלבל הכל אלא שלא הביא מש"ס דמכות הנ"ל ויש להפליא שבט"ז ס' תס"ז סקי"ח פסק בעצמו דגם קודם הפסח יש ליאסור שמא המים המחומצים נקוו ועמדו למעלה ודמי להא דלא ניער וכיסה ומלבד שראייתו תמוה דהתם בנפל על חתיכה משא"כ בלח בלח וגם סותר א"ע למ"ש בסוסי' תצ"ח הנ"ל ומצאתי בלחה"פ ליו"ד בקו"א סי' נ"ג שהביא ד' החו"י ותי' עפ"ד הראב"ן סי' כ"ח שביאר הש"ס דמכות דמיירי בטובל בשעת נפילת החבית ממש אבל בטובל אח"כ מסתמא כבר נתערב הכל ע"ש ויש לעיין דא"כ בתבשיל נ"נ מתחלה וגבי בב"ח גם בלח בלח נ"נ וצ"ל כמ"ש התוס' בחולין ק' ע"א דכל שסופו להתפשט לא נ"נ ולפ"ז צ"ע במ"ש החו"י דגם שלא בדרך שפיכה כיון שמערין אח"כ התבשיל חוזר מתבטל ולפמ"ש ליתא דבב"ח הרי נ"נ מקודם אבל העיקר בזה כמ"ש הריטב"א למכות שם דדוקא בים הגדול שמימיו מלוחים ועבים ואין מים אחרים מתערבין בהם חיישינן לזה וכן מצאתי בס' האשכול הל' מקואות סי' נ"ב שהביא כן בשם ר"מ הדרשן דמה"ט ל"מ שם ההשקה ע"ש וע' תב"ש סי' כ"ח סקכ"ד שלא הביא מכל הנ"ל ושוב מצאתי בתשו' ח"ס יו"ד סי' רי"ד שהביא מדברי חו"י וט"ז סי' תצ"ח והעיר מדברי ריטב"א ולא הביא משאר מקומות הנ"ל ועכ"פ מבואר שם ג"כ דגם בחמין וצונן שאין דרכן להתערב יפה לא חיישינן לכך אלא אמרינן דבלח בלח יש בילה ע"ש וע"ע בס' יד"י ליו"ד סי' ק"ט סק"א ובהשמטות לסי' הנ"ל מ"ש מהא דסי' של"א ספ"א ובט"ז וש"ך שם ע"ש היטב ואכמ"ל וא"כ לפ"ז גם בנ"ד את"ל שנפלו לשם ג' לוגין בודאי נתערב דרך שפיכתן הכל בכל מי המקוה ומחציתן במים שנשתנו מראיהן וליכא במים העליונים חשש פסול ג' לוגין ואף די"ל דהכא נפלו מקודם במים העליונים כבר נפסלו ואין חוזרין להכשירן במה שחזרו וירדו מחצית השאובין במים שנשתנו שכבר נקרא עליהן שם פסול כהא דרפ"ג דמקואות מ"א דז"א דכמו בתערובת בב"ח דחנ"נ מה"ת היכא דסופו להתפשט מאליו לא אמרינן כן ה"נ בזה כיון שבטבעו הולך ומתפשט לא נקרא עליו שם פסול ובפרט דהא כל החשש שמא הי' ניחא לי' לרו"מ ולהשואב שיחזרו המים למקוה ועי"ז חל הפיסול והא כיון דסופו להתפשט ככולו הרי לא הי' שום כונה וניחותא שיפלו ג' לוגין לתוך המים העליונים לבד אלא לתוך כל מי המקוה העליונים והתחתונים, וא"כ ליכא שום חשש.
4
ה׳ובעיקר סברת הש"ך דבמתכוין להוציא המים לכ"ע' שרי ע' בב"מ לסי' ר"א קונטרס ג' לסעיף מ' ע"ד הט"ז סקמ"ז שהחזיק בדעת הש"ך דדוקא אם רוצה שיתרבו המים שא"ב מ"ס ע"י נפילת המים פוסל וגם הת"ק דר"ש מודה בכה"ג ואני מצאתי לא"ז הל' מקואות סי' של"ו בשם אבי העזר שפסק כר"ש דבלא כונה לא מיפסל ושלח דבריו לפני הר"ש והשיב דבכה"ג ששואב המים להוציא הוי כמתכוין לקבל המים בהכלי ומתכוין לשאוב וגם ר"ש מודה דפסול וגם לא קיי"ל כר"ש והא"ז הסכים לזה ולכאורה יש מזה סתירה לדברי הש"ך אבל נראה דזה דוקא בשואב בכלי שאינו נקוב אבל בכלי נקוב גם הוא מודה לסברת הש"ך ונראה עוד דמה שחושש רו"מ שמא בנ"ד באותה שעה שהי' בדעתו שלא להוציא הדלי כדי שלא יופסק הקילוח מיקרי כונה ג"ז ליתא דהא באמת עשו מעשה להוציא המים משם אלא משום שהי' חושש שאל יבוא לידי פסול עי"ז רצה שלא יוציא הדלי ואחרי שנודע לו דאדרבה מיגרע גרע א"כ היתה הכוונה בטעות שאם עי"ז שיעכב ההוצאה יש פסול בודאי לא הי' ניחא לי' ול"ש בזה סברת תוס' פסחים כ"ו גבי עלה עלי' זכר דאם יהי' כשר ניחא לי', דז"א דהכא הרי כל החשש שמא הי' ניחא לי' הוא רק כדי שלא יופסל עי"ז דאל"כ הרי עשה מעשה להיפוך להוציאם משם ובגוף סברת הש"ך יש לפקפק מדברי הרא"ש פ"ד דמכשירין מ"א דגם באין מכוין אי הוי פ"ר הוי כמתכוין ועמ"ש בתשו' מהרש"ם סי' קכ"ב מכמ"ק בזה ולחלק בכמה חילוקים ועפי"ז י"ל לקיים דברי הש"ך ועכ"פ בנ"ד דהוי ספק שמא לא נפלו באותו זמן ג' לוגין בודאי אין חשש.
5
ו׳ועוד יש לדין בזה לפמ"ש בתשו' חסל"א סי' ס"ה דשינוי מראה היינו גם באין להמים מראה היין או החלב ממש אלא כל שנוטה להמראה וכמ"ש הש"ך סקס"ו בשם הראב"ד דבכה"ג מיפסל וה"נ לענין הכשר השאובין מהני בכה"ג וע' תשו' ב"ש ח"ב סי' נ"ז שהחמיר בזה אבל אין דבריו מוכרחים א"כ י"ל דגם בנ"ד גם אותן המים שכבר נצלו לא חזרו עוד למראה מים ממש ועדיין הי' בהם לובן מהחלב ולא נפסלו כלל בנפילת ג' לוגין שאובין ואפי' הוי רק ספק הרי סד"ר להקל.
6
ז׳אבל בגוף החשש של רו"מ נ"ל דליתא דכיון דבמשנה וכל הפוסקים כתבו סתמא דאם י"ב מ"ס במים שנשתנו מראיהן ממלא בכתף וכו' הרי סתם מילוי בכתף הוא לאחדים ולא חששו שמא באיזו מקום יצללו המים ויחזרו למראיתן וקצתם יהי' עוד בשינוי מראה ויופסלו ובע"כ דליתא דכמו דמי גשמים זוחלין אינה נפסלים בשאובין בדאיכא שיעור מ"ס אף שאינם כשרים לטבילה ה"נ בשינו מראיתם אף שפסולין לטבילה ואין מצטרפין לשיעור מ"ס לטבילה מ"מ לענין פסול ג"ל שאובין הפוסלים מצטרפין עם המים הצלולים ותדע דהא הווייתן בטומאה פוסל לדידן מה"ת ואמאי מותר למלא בכתף שיחזרו המים למראיתן והא הוייתו ביד"א ומה"ט במונע הזחילה בדבר המקב"ט פסול כמ"ש בשו"ע ס"נ ובפרט ביד"א קיי"ל כר"י פ"ה מ"ה ובע"כ דאף שפסולים לטבול בהם מ"מ כיון דאיכא שיעור מ"ס מים לא נתהוה ביד"א דהא דנשתנו מראיהם הוא ענין בפ"ע ובפרט לשי' הראב"ד דפסול רק משום מ"ע וה"נ לענין שיופסל בג"ל שאובין ליכא חשש דמ"מ הרי יש מים מ"ס ודברי הלו"ש שהביא רו"מ לא שמיע לי כלומר לא ס"ל ומ"ש הלו"ש להוכיח מדנקט במתני' ימתין עד שירדו גשמים ויחזרו מראיהין למראה מים ולא נקט עד שירדו גשמים עד שיעור מ"ס ואז ימלא בכתף ע"ז אמינא אי דייקינן כולי האי לא תנינן כדאיתא בעירובין מ"ח די"ל דהא דנקט אם הי' מ"ס ממלא בכתף קאי נמי ארישא או דלא בעי למינקט תרתי גווני ברישא וז"פ שוב הראני תלמידי הרב הגדול ר' יהושע נ"י בתוס' שהובא בר"ש פ"ז דמקואות מ"ד והגהת הגראו"ו דמפורש כמ"ש וז"ל הי' בו מ"ס ונפל לתוכו יין ונשתנו מראי' חציו וכו' נפלו לו ג' לוגין מים [כצ"ל הגר"א) כאלו לא נפל בין במקום היין בין במקום המים עכ"ל,
7