שו"ת מהרש"ם חלק ג רפ״חTeshuvot Maharsham Volume III 288
א׳להרב הנ"ל
1
ב׳ומה ששאל אם מותר לבטל לכתחלה דבר שי"ב חשש סכנה בסמ"ך והביא דברי מש"ז סי' ק"ב סוס"ק י"ב וסי' ק"ט שפ"ד ס"ק י"ג ובפת"ש סי' קט"ז ס"ק ג' מיקל אם יש לסמוך ע"ז למעשה הנה גם בחמ"ד הל' תערובות סי' ט"ז כתב בפשי' דבזה ל"ש דין אין מבטלין לכתחלה וע"ש עוד ה' תערובות הנכפל סי' ט' שכתב דהוי כעושה דבר מר למתוק וראיתי בס' מקמ"ח ליו"ד סי' קט"ז שעמד ג"כ על חקירה זו והביא ראי' מהא דחולין צ"ז ע"א כילכת באלפס הוי ואר"י ליטעמי' קפילא ופירש"י שהיו שקץ דגים קטנים באלפס של בשר וא"כ איכא חשש סכנה והו"ל לצוות לבטל לכתחלה ע"י הוספה ובע"כ דאסור והנה בגוף הדבר דמהני ס' לגבי חשש סכנה כבר העירו הפר"ח ביו"ד שם ובמש"ז או"ח סי' תקי"ג ס"ק ב' והביאו ראי' מש"ס הנ"ל וע' בשו"ת ספר יהושע בפו"כ סי' קס"ז שהעיר ג"כ בזה והביא שם דברי רמב"ם שבסי' פ"ג דכלכית הוא דג טהור ובעכצ"ל דכל החשש הוא רק מצד סכנה ומוכח דמהני ס' אבל מ"מ י"ל דהתם אמר דליטעמי' קפילא לענין לידע אם צריך להוסיף דאם לא ירגיש טעם א"צ להוסיף כלל ובגוף הדין שנחלקו אי מהני ביטול בס' בדבר סכנה הנה במק"א הבאתי מדברי מהרי"ל בליקוטיו ה' או"ה בדין סממית שנמצא בציר של דגים קרושים שהתיר הדגים ושם דף מ"ה ע"ב מבואר דסממית היינו שפינא ומוכח דמהני ס' וע' במג"א סי' שט"ז ס"ק כ"ג ורש"י תהלים ק"מ ושו"ת ב"ש חיו"ד סי' פ"ו וע' שב"י ח"ג סי' ע' ובתשו' חוה"ש סי' ס"ז וח"ס יו"ד סי' ק"א עוד בענין זה דפשט המנהג להקל ע"י ס' ובכ"ז הבו דלא לוסיף להקל גם לבטל לכתחלה נגד דעת כמה אחרונים המחמירים בזה גם בדיעבד וכמ"ש הט"ז והסכים עמו הבל"י וע' בשו"ת שו"מ מהדורא ד' ח"א סי' כ"ח באמצע התשו' שהביא ראי' מרש"י ב"ק קט"ו שכ' בהא דאסור להשקות בהמה מים מגולים שמא יאכלנה והא בודאי יש ס' בבהמה נגד המים הנבלעים בבהמה ובע"כ דל"מ ס' בסכנה ואח"ז דחה די"ל דמ"מ לכתחלה אסור לבטל ולכן לא ישקנה לכתחלה וע"ש מ"ש עוד לצדד להקל לבטל סכנה לכתחלה ולפמ"ש בנה"כ ליישב קו' הד"מ שהובא בט"ז דשאני זיהרא דנחש דמיקלי קלי אין ראי' משם כלל ועכ"פ לדינא נ"ל כמ"ש.
2