שו"ת מהרש"ם חלק ג רפ״טTeshuvot Maharsham Volume III 289
א׳להרב הנ"ל
1
ב׳ובדבר מה ששאל עוד בדין כבוש בכלי אם מפליט גם מהדבוק מחוץ לכלי והביא דברי הפמ"ג בא"ח סי' תמ"ז בא"א סק"ל והובא גם בחי' רע"א ליו"ד רסי' ק"ה שכ' בפשי' דמפליט והביא בשם ח"א שהביא ראי' לזה מהא דפ"ג דמכשירין מ"ב חבית שהוא מלאה פירות ונתונה לתוך המשקין או מלאה משקין ונתונה לתוך הפירות ושאבו כל ששאבו ה"ז בכי יתן הרי דהכבישה מבליע מעבר לעבר גם לתוך הכלי או מבפנים לחוץ ולפ"ז אם הי' מונח בכלי בשר שלא נמלח והכלי עמדה במים מעל"ע הוי הבשר ככבוש מעל"ע במים המבואר בסי' ס"ט סט"ו ורו"מ פקפק די"ל דוקא בחמץ דבמשהו וכן לענין הכשר דסגי בלחלוחית בעלמא מהני גם מעבר לעבר משא"כ לענין שיהי' ככבוש שיפליט ויבליע אך דנסתפק לענין בשר המונח בכלי והכלי עמדה בתוך חלב אולי מהני להבליע החלב בבשר או דכיון דאינו אסור במשהו אינו נאסר וביקש מעמדי לחוות לו דעי בזה.
2
ג׳והנה מה שנסתפק לענין בב"ח הרי מבואר במשנה דמכשירין שם באלו משקין אמרו במים וביין ובחומץ ושאר כל המשקין טהורין וברע"ב שם מבואר דחלב ודם וכו' הן עבין ומפני עוביין אינן יכולים להבלע בתוך הכלי כ"כ עד שישאבו הפירות שבתוכן מהן ע"ש אבל לפע"ד אין ראי' משם כלל לענין כבוש דהתם מיירי בכלי חרס חדשים דלא שבעו מלבלוע ואז נבלע בהם תיכף המים שבחוץ או בפנים וכמבואר בפ"ב דמקואות מ"ט המסדר קנקנים בתוך הבור ונתמלאו מים ובפי' הרא"ש ותוי"ט שם וז"ל המסדר וכו' כדי שיבלעו המים בתוך דופני הקנקנים ולא יבלעו היין שינתן לתוכן ונתמלאו מים שנבלע המים בדפנותיהן וגם עברו לתוכן עד שנתמלאו מים אעפ"י שבלע הבור מימיו ישבר הקנקנים דהמים שבתוכן ל"ח לשאובין שלא נתכוין שיכנסו המים לתוכן עכ"ל וכ"פ בב"י סי' ר"א הרי מפורש דאפשר שיתמלאו מים בתוך הכלי דרך הדפנות אבל מוכח מזה דאחר ששבעו מבליעת המים אין בולעים עוד יין שינתן לתוכן גם כשיעמדו בתוכן מעל"ע דאל"כ אכתי מה הועיל בזה כיון שיעמוד היין בתוכן יפליט המים ויבלע היין ומזה מוכח כדעת לבוש וב"ח ודלא כהט"ז סוסי' צ"ג ובפרט דלהרא"ש א"ש גופי' הא ס"ל דגם בכ"ח חדש אינו בולע בפחות ממעל"ע כמ"ש בב"י סי' קל"ה ובע"כ דכל התועלת רק שלא יבלעו מהיין במעל"ע ומוכח כמ"ש וע' בשו"ת פ"י ח"ב סי' י"ח וביד יוסף לב"מ מ' ושאר אחרונים ותמהני מדוע לא העירו מזה ועכ"פ גם אי נימא דגם בזה מפליט ומבליע לתוכו מ"מ לא נשמע מזה שיהי' יוצא ונכנס מצד לצד ועוד דהתם הא מיירי כשרואין ששאבו שנכנס לחלוחית לפנים או לחוץ אבל כשאין אנו רואין לחלוחית מצד השני ודאי דאין להחזיק ריעותא שמא יצא מעבר לעבר ובפרט דדוקא בכלי חרס יש לחוש לזה ולא בשאר כלים וכדאי' ביומא ע"ח ע"א רבא מצטנן בכסא דכספא וכו' דפחרא אידי ואידי אסור משום דמישחל שחיל ופירש"י פולט המים שבולע ובפסחים ל' דמידייתי הרי דגם בצונן מפליט ויוצא מעבר השני בשל חרס אבל גם בכ"ח כשאין רואין לחלוחית יוצא מצד השני מסתמא שבע מלבלוע ובפרט מלהפליט בצד השני ולכן לענ"ד אין חשש לבשר שבתוכו כלל אבל בדינו של הפרמ"ג שדבוק בדופני' מבחוץ י"ל דהוי כגוש א' וכיון דקיי"ל דכבוש אוסר בכל הכלי א"כ י"ל דמפליט גם מהדבוק עליו
3
ד׳אבל נראה דודאי אין אוכל וכלי נעשים ג"ש א' גם בדבוקים זל"ז וע' תשו' ח"ס חא"ח סי' ק"ל ואני כתבתי במק"א בעובדא שאירע שטחו טיט חדש ע"ג תנור ישן של חמץ ול"ה כעובי אצבע ואפו מצות ואמרתי דלפמ"ש רש"י בב"ב ז' ע"ע ד"ה לא קיימא שאין טיט חדש נדבק יפה בטיט ישן שיבש כבר וע"ש בתוס' ד"ה היינו הך וכו' ג"כ בזה א"כ ל"ה כגוש א' ואין יוצא מכלי לכלי בלא רוטב ומכ"ש באוכל ע"ג כלי וא"כ אין לחוש לכבישה ורק בחמץ דבמשהו החמיר הפמ"ג בזה כנלע"ד.
4
ה׳וכה העירני חתני הרה"ג מו"ה יעקב לנדא ני' ראבד"ק טשארטקוב מדברי כנה"ג שהובא בשפ"ד יו"ד סי' פ"ז סוס"ק כ"ב במה שחילק בין צד השער לצד הבשר דמוכח דע"י כבוש אינו מפליט מצד חוץ להבליע לפנים ודברי שפ"ד שם קשים להבין קצת דאף שאין טעם בהעור מ"מ תלתלי בשר התלוים בעור הרי נותנים טעם ובע"כ דבכה"ג אינו מפליט מתלתלי בשר שבחוץ ול"ה כגוש א' ומכ"ש מדבר הדבוק בו ובע"כ דמ"ש הפמ"ג סי' תמ"ז הנ"ל הוא רק בחמב"פ ויפה העיר.
5