שו"ת מהרש"ם חלק ג רצ״בTeshuvot Maharsham Volume III 292
א׳עוד להנ"ל
1
ב׳ומה ששאל בדין אם מותר ללבוש מכנסים של שטאף צמר על מכנסים של פשתן וכן אם מותר ללבוש לייבליך של צמר על כתונת של פשתן והביא מהשו"ע סי' ש' ס"ד דבחלוק ע"ג חלוק מותר בלא קשר של קיימא לכ"ע רק בבתי שוקים דא"א לפשוט התחתון בלא העליון דעת הא"ז והג"א לאסור ונתקשה גם בכונת הט"ז במה דמחלק בין חלוק ובין בתי שוקים והנה לענ"ד החילוק פשוט דהא בחלוק ע"ג חלוק אם ירצה להוציא הידים מן הבתי ידים (ארבעל ולהכניסם לפנים בתוך החלוק סמוך לגופו הרי כיון דהבתי ידים ריקנים יוכל להוציא גם הבתי ידים של חלוק הפנימי לתוך פנים שיהי' תלוים בתוך החלוק החיצון בפנים וממילא באופן זה כשירצה להתיר קשר בית הצואר יוכל להוציא דרך ראשו את החלוק הפנימי ושישאר לבוש רק בחלוק החיצון וזהו כונת הש"ך סק"י ויש להעמיס ד"ז גם בדברי הט"ז אלא שלשונו מגומגם קצת ונודע כי לשון הט"ז מגומגם עפ"י רוב
2
ג׳ובגוף הדין לענ"ד הדבר פשוט דכיון דכל דיני כלאים תלוים אם מחוברים זל"ז בתפירה או בקשר וא"כ דוקא כפי שנהגו מקדם לקשור הבתי שוקים למעלה ברצועה וב' קשרים ולכן כיון שא"א לפשוט התחתון עד שיתיר קשר שמבחוץ ויפשוט בתי שוקים העליונים א"כ הוי כאלו קשורים העליונים ותחתונים יחד בקשרים הללו והוי חיבור ואסור לדעת הא"ז אבל אם הבגד העליון בידו לפשטו בלא התרת קשרים כלל אין שום מקום לאסור בלבישת ב' בגדים של צמר ופשתן אף דא"י לפשוט התחתון עד שיפשיט העליון מ"מ אין כאן חיבור האוסר מדינא דכיון דיכול לפשוט העליון בלא התרת שום קשר אין כא תפירה וקשר המחברן זל"ז דהיכי דיכול לפשוט העליון מן התחתון בלא התרת קשר דינו כמו היכי דיכול לפשוט התחתון מן העליון וד"ז נלמד מהירושלמי פ"ט דכלאים ה"ח מודה ר"ז באה דאסר פסקי דעימר על דכיתן דהוא שרי דהוא שנץ גרמי' דהיא נחתה לו וז"ל הפ"מ כלומר אע"ג דמחמיר שלא לתפור המנעל בפשתן וכו' מודה הוא במי שקשר עצמו בפסקי דעמר על בגד פשתן שלו שהוא מותר משום וכו' כלומר כמו שהוא משנס וחוגר עצמו בשל צמר כך הוא יכול להורידו לחגור למטה מבלי שיצטרך להתיר קשר החגור וא"כ אין כאן חיבור צמר לפשתן וכו' עכ"ל הרי מבואר דהיכי דיכול להוריד העליון בלא התרת קשר נמי שרי והרי כל דינו דהא"ז נלמד מהירושלמי שם וכמ"ש הפ"מ בעצמו שם להלן ובע"כ כמ"ש ואף דיש מקום לפרש דברי הירושלמי בענין אחר כמבואר בא"ז ה' כלאים סי' ש"ג ותשו' רשב"א שבב"י שם גם מסברא נראה ברור כן והרי הפ"מ הביא שם להלן דינו של הא"ז שנלמד מהירושלמי הנ"ל ואפ"ה ס"ל דבכה"ג שיכול לפשוט העליון בלא התרת קשר שרי ותדע דבודאי לא יחלוק הירושלמי ואו"ז על דינים המפורשים במשנה ובהש"ס וגם בירושלמי בכמ"ק דדוקא קשר ותפירה הוי חיבור בכלאים ועוד ראי' נכונה לזה שהרי בתשו' באר עשק סי' נ"ה מבואר דכל דיני קשירה דכלאים נלמדים מדין קשר בשבת היכי דלא הוי קשר קיימא בשבת מותר גם בכלאים דשני הדינים הללו שוים לכל הדיעות ע"ש וזהו דלא כהט"ז ביו"ד סי' ש' סק"ג ואי נימא דלבישת ב' בתי שוקים הוי חיבור יהי' אסור לפשטן או ללבשן בשבת דהוי כהתרת קשר או כעושה קשר של קיימא דאסור בשבת כמ"ש בא"ח סי' שי"ז והרי בא"ח סי' ש"א סל"ו ובהג"ה מבואר דשרי ובע"כ כמ"ש דדוקא היכי דהעליון מקושר בקשר של קיימא דא"א לפשוט גם העליון בלא התרת קשר אז עי"ז הוי כשניהם מחוברים ע"י קשר ואסור משא"כ בדליכא שום קשר על העליון מה בכך שא"י לפשוט התחתון עד שיפשוש העליון הרי מ"מ יכול לפשוט העליון בלא התרת שום קשר ובמה איפוא יהי' נחשב כמחוברים זל"ז בקשר קיימא כיון דליכא שום קשר עליהם כלל וע' בלשון הטור שהובא בט"ז ס"ק ה' שדקדק בלשונו וכתב כיון שיכול להוציא ב' ראשי הקרעים בלא התרת קשר ע"ש והיינו כמ"ש דהכל תלוי אם צריך התרת קשר ולכן הדבר ברור לענ"ד כמ"ש.
3