שו"ת מהרש"ם חלק ג רצ״גTeshuvot Maharsham Volume III 293
א׳להרב הגדול מו"ה נפתלי הירץ טירהויז נ"י אבד"ק וואלאטשיסק
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד הדו"ד שבא לפני' בראובן שבא מעיר רחוקה נ' פרסאות והי"ל חנו' בקהלתכתם ירושת אביו ואצל החנות יש לאיש א' בית וחנות אך באמצע מפסיק שביל שרבים בוקעים בו ברוחב אמה ומחצה ובעל החנות ביקש מהמצרן שיקנה החנות ולא רצה ליתן הסכום שרצה בעדו ומכר החנות לאחר שיהי' התשלומין לזמנים ואחר שנתן מעות למוכר קודם שנכתב השטר בא המצרן ותבע זכות דדבמ"צ והמוכר טען כי הוא נחפז לדרכו למרחוק ולעשות שידוך עם בתו בת כ"ה שנים וגם כי הקונה גמל עמו חסד ואספו לביתו עם בנו וזן אותו כמה שבועות וגם הוא קרובו ויצא הפס"ד מרו"מ שהדין עם הלוקח עפ"י דברי הט"ז סנ"ג דבדאיכא קצת הילוך מפסיק ליכא דינא דבמ"צ ועוד שאר טעמים שיתבארו להלן וערער עליו הדיין שנעלם מהט"ז דברי הב"י ספ"א ורו"מ האריך ליישב דברי הט"ז וגם הביא סיוע ממשנה פ"ב דפאה דשביל הרבים ויחיד מפסיק לפאה.
2
ג׳והנה בגוף תמיהת הדיין כבר קדמו בס' שושנת יעקב והבאתיו בחיבורי שם ואני דחיתי דבריו דכיון דיש הילוך בינתים דהוי מיצר שהחזיקו בו רבים אין זה מצרן כלל והבאתי דברי הט"ז בא"ח סי' קצ"ה ס"ק ב' שהביא משנה דפאה הנ"ל וכתב דכמו דהוי הפסק לפאה ושבת כן ה"נ לענין בהמ"ז ע"ש וא"כ ה"נ לענין דדבמ"צ וגם רמזתי שם לתשו' חוט המשולש להרשב"ץ ושם בח"א סי' ל"ט הביא עובדא שהי' לראובן חנות א' סמוכה לחצירו של שמעון וכפי חשיבות החנות בדמי שכירתה לא תגע בו יד להכניסה לחצר ולבטלה כולה או קצתה והביא מדברי הרשב"א דטעם החולקים על ר"ת משום דאפשר להתערב יחד בפתחים דכל בתים דרכן לחברן בפתחים ולכך הם עשוים וא"כ הכל תלוי אם עומדין לכך משא"כ בחנות הנ"ל שאין דרך לחברה לחצר ואינה עשוי' לכך לכ"ע ל"ש דדבמ"צ והביא מהריב"ש סי' שצ"ז כה"ג גם הביא מדברי הב"י במ"ש ע"ד מרדכי וריב"ם הנ"ל וסיים וז"ל ואתה הרואה תראה שלא חזר בו הב"י מסברתו הראשונה אלא מצד שמצא מציאות להיות תשמיש ב' הבתים יחדי' במה שיהי' אחד מיוחד לעצים ושמן ושאר דברים הצריכים לבית והאחד מיוחד לדירה באופן ששני הבתים כאלו בית א' הם לענין תשמיש בע"ב או שיעשה להם חצר מקיף שניהם אך בנ"ד שאין תשמיש החנות עשוי לצרכי תשמישי בית דתשמיש החנות הוא בסחורה ומו"מ והבית תשמישו לדירה וצרכי הבית לכ"ע לא הוי כבית א' וכן ג"כ א"א לעשות להם חצר להקיף שניהם יחד עד שישתמשו שניהם בפתח א' כי כן לא יעשה במדינה זו לעולם להיות היקף א' לבית וחנות א"כ בטל הטעם ואין כאן דדבמ"צ עכ"ל הרשב"ץ שם ואח"ז חזר וכתב דגם אם אפשר שיהי' זמן שיתכן שיתערבו יחד החנות והחצר אין דנים אלא לפי השעה ההוא דאל"כ הרי גם בריכבא דדקלא אפשר שיסו לאחר זמן ויהי' ב' המקומות יחד אלא ש"מ דדנים לפי שהוא עכשיו ע"ש ומכ"ש בנ"ד שיש הילוך בנ"א שהחזיקו בו רבים ואין להחנות שייכות שימוש א' עם בית וחצר כמ"ש הרשב"ץ הנ"ל פשיטא דל"ש בזה דדבמ"צ וגם הב"י מודה וגם במדינתינו אין המנהג להקיף בחצר שום בית וחנות.
3
ד׳ומ"ש המערער דבידו לסגור השביל עפ"י דד"מ מלבד מ"ש בשו"ת ב"א חח"מ סי' כ"ג דלא בכל דבר מהני רשות המלך הנה כבר הבאתי בשם הרשב"ץ דאין דנים אלא לפי אותה שעה ואף דהעט"ץ כתב דהיכי דיכול היום לבטלו גם הט"ז מודה הנה ידוע כי אם יגיע לדד"מ יתעכב הדבר הרבה ומי יודע מי יזכה בדינו וגם יפה הביא רו"מ מדברי הפת"ש סי' קס"ב דאיסור יש בדבר והביא רו"מ מסי' קס"ג ס"ו בהג"ה ראי' לזה.
4
ה׳והנה מ"ש דבנ"ד כשירדו לדין לא נגמר עוד השטר וכסף אינו קונה בקרקע בלא שטר א"כ המצרן קודם ורו"מ הביא מתשו' ר"ש שבפת"ש סי' קע"ה ס"ק כ"א דכיון דחייב לקבל מי שפרע מהני נגד המצרן וע"ש עוד סי' ר"ד בזה והנה אני בחיבורי ס' ק"ץ העלתי דהוי סד"ד אלא דמ"מ נגד מצרנות דהוי רק תקנתא ודאי דמהני וגם י"ל דהוי כמוכר שדהו מפני רעתה כיון דהוא מעיר רחוקה ונחוץ לדרכו וע' פת"ש סי' ק"צ ס"ק ו' בשם באר יצחק ב"ה וע"ע בשו"ת טור האבן סי' ל"ח שפסק ג"כ כן ובפרט בנ"ד שכתב לו עתה שטר כבר נקנה לו למפרע משעה שנתן הכסף וכמ"ש הר"ן פ"ק דקידושין ובב"י סי' ק"צ דבמקום שכותבין השטר רק לראי' מהני הקנין למפרע משעה שנתן הכסף ע"ש ועוד דגם לכתחלה אין כאן דדבמ"צ כיון שיש לפנינו הילוך רבים מפסיק בנתים ואינו מצרן שלו כלל וגם משאר טעמים שמוכר לצורך נדוניא לבתו וגם המצרן יש לו בית וחנות והלוקח אין לו וגם כי המוכר אץ לדרכו דרך רחוקה וגם הרי מכר בהמתנה קצת מעות וליכא דדבמ"צ זולת אם המצרן יתן כל המעות מיד ומכל הלין טעמי יפה דן רו"מ דאין בזה דדבמ"צ והמערער לא בדעת ידבר ויורה כבן סורר ומורה ועלינו יערה רוח הבורא.
5