שו"ת מהרש"ם חלק ג רצ״דTeshuvot Maharsham Volume III 294
א׳להרב וכו' מו"ה מרדכי קעלמאן נ"י אבד"ק טאר- נירודא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו ביעקב שהי' מחזיק ב' קרעצמיס ובהגדולה ישב בעצמו ובהקטנה ישב בנו ראובן כמה שנים ואח"כ מת יעקב ונכנס שמעון בנו בהגדולה ושכירות ב' העסקים עולים ד' מאות ר"כ וכעת מוכרחים האחים לחלוק א"ע שיהי' לכל א' עסק א' מהנ"ל בפ"ע אם רשאי ראובן להשתדל אצל השר שישכור לו עסק הקטן בעד מאה ר"כ ועי"ז יפול ממילא השאר על עסק שמעון כי ש' טוען כי הוא יתן מחצה בעד הקטנה ויחליף עם ראובן ויתן לו הגדולה בעד מחצה היינו ב' מאות ר"כ ורו"מ הביא מהא דחו"מ סי' קס"ג ס"ו בהג"ה דאסור להשתדל שיפטרנו מן המס ויכבד עי"ז על אחרים אבל לידד דבנ"ד אין המקח קצוב ומי יודע שוי' בבירור וגם כבר החזיק ראובן בעסק שלו עכ"ד והנה לא ביאר רו"מ איך היו התנהגותם עד עתה אם שלמו שניהם הראטע מכפי הפדיון והתנהגו בשותפות או ששילם כ"א מחצה ואם כבר החזיקו כל א' בשלו ג"ש אחר מות אביהם, ויהי' איך שיהי' הרי גם במס קודם שבא לעיר מותר לו להשתדל להציל א"ע אעפ"י שעי"ז יבא. על אחרים כמ"ש הנימוק"י פ"ק דב"ב והובא בסי' שפ"ח ס"ב בהג"ה בסופה ומקורו מהירושלמי פ"ג דב"ק ה"א וע' תשו' תשב"ץ ח"ג סי' מ"ו בביאור היטב וא"כ בנ"ד שהוא קודם כלות זמן השכירות דמי לקודם ביאת המלך ומותר לכל א' להשתדל טובת עצמו לעסק שלו וגם בלא"ה אינו דומה מס שהוא בחיוב על כל א' משא"כ בנ"ד אטו השר כופה לשכור העסק וברצונו תלוי וגם הרי עתה ע"י שינוי מס של הי"ש הוזלו השערים של שכירות קרעצמיס ובודאי בטלה קצבה של מקח הקדום ולכן לענ"ד רשאי ראובן להשתדל שישכירו לו עסק שלו בזול.
2
ג׳ומה שהקשה לשי' ר"ת שבתוס' בכורות י"א דלוקח פטור מתו"מ מה"ת אלא דמ"מ מיחשב יש לו עיקר מה"ת כיון דבאינו לקוח חייב או קודם מירוח וע"ז תמה דא"כ בהא דעירובין ל"ז ע"ב משני בהא דהלוקח יין וכו' דלר"ש ל"ל ברירה בדאורייתא אבל בעירוב דרבנן אית לי' והא בתוס' שבת ל"ד בשם ר"ת גופי' דתחומין יש ג"כ סמך מה"ת – לק"מ דאף שיש לו סמך והוי חמור לגבי ע"ח מ"מ אין לו עיקר מה"ת שיהי' לפעמים מה"ת ממש דלדידן גם תחומין די"ב מיל דרבנן וכמ"ש בהג"א סופ"ק דעירובין וגדולה מזו כ' בהגמ"ר פ"א דקידושין סי' תקס"ה דגם אם תחומין די"ב מיל מה"ת מ"מ מיקרי לגבי טומאה אין לו עיקר מה"ת כדאי' בעירובין ל"ו ע"א משום דבטומאה מפורש להדיא בקרא משא"כ בתחומין ע"ש ובפרט לדידן דקיי"ל דגם י"ב מיל דרבנן אלא שיש לו סמך מה"ת ומצינו כה"ג כמ"פ בש"ס דלגבי הא נקרא כך ולגבי אחר לא מיקרי כן וכהא דחולין ק"ה דמצוה לגבי רשות מיקרי חובה ולגבי חובה מיקרי רק מצוה וע' תוס' כתובות צ"ח ע"א ד"ה דאמרי וכו' בסוה"ד דלגבי ב"ד גמור נקראו הדיוטות שלא בב"ד אף דבעלמא נקראו ב"ד ובתוס' ביצה ל"ט דלגבי חולין מיקרי הקדש בדילי מיני' ולגבי ע"ז מיקרי לא בדילי ובזבחים צ"א מילה לגבי פסח כי תדיר דמיא ועתוס' יבמות קי"ד ע"א ד"ה וקסבר לענין אם בהמה מיקרי גי"ק שכתבו כה"ג ועוד בכמ"ק עצמו מספר.
3