שו"ת מהרש"ם חלק ג ש״גTeshuvot Maharsham Volume III 303
א׳בוח"ט וכט"ס לכבוד הרב הגדול החריף ובקי מו"ה יצחק דוד הכהן נ"י אב"ד דק' זעליחוב
1
ב׳בדבר העגונה שנלקח בעלה למלחמת יאפאן ושלחה לו מעות 5 ר"כ ואחר זמן רב בא מחארבין מאוצר הממשלה למאגיסטראט פנקס ע"ס ה' ר"כ למסור ליורשיו ושם נאמר כי ה' שלום בן ברוך בלוזקע מזעליחאב נהרג בהמצור של פארט ארטור וכן בא משם מכתב להאשה ופנתה לשר המלחמה והשיב שנחלה על האיצטומכא ושלחוהו לבית החולים ומן הלשכה מפ"ב השיבו לה שבעלת מת בשפיטאהל יום 21 נאוו' 904 למספרם וזה השיבו על שאלתה להתירה לינשא וחזר וכתב רו"מ להמחלקה הראשית לפט"ב אם יש להם ידיעה מאיש הנ"ל מה נעשה עמו בביה"ח והשיב כי שלום בליזקא מת בהשפיטאל 22 נאוו' שנה הנ"ל ואח"ז השיגה סך קצוב לשנה כפי החק לכל אשה שמת בעלה במלחמה וכן נותנים לה כל שנה. עכת"ד השאלה. ומאז נחליתי מאוד ל"ע וכל הקיץ הי' מהנמנע להזדקק לזה ועתה פניתי להשיב בקצרה, והנה המכתב הראשון שהי' מסל"ת כ' רו"מ להקל אף שתי' כתב עכו"ם כיון שהי' בקשור דברים אך שלפ"ז מת במצור המלחמה וצ"ל קברתיו. והנה בדין כתב עכו"ם ע' תשו' תפארת צבי חא"ע סי' כ"ב דהיכי דהמכתב הי' לצורך איזו מכיוון שנתכוין לאיזו דבר לכ"ע מהני גם כתב עכו"ם ועי' תשו' גאוני בתראי סי' כ"ז ותשו' עבוה"ג סי' פ"ז. וגם מ"ש מהא דהוי במלחמה כבר כתבתי בתשו' מהרש"ם ח"ב סי' נ"א דהיכי שמפסיד ממון לא שדי זוזא בכדי ובודאי דקדק היטב ושם רמזתי לתשו' מהרי"ק שרש פ"ז ושם כתב דמאחר שרצתה ליתן מעות כדי שיפטרנה בגט מסתמא בדקה טובא מקמי הכי וחקרה ודרשה וכו' דודאי לא שדי זוזי בכדי אם לא שנתברר לה שהיו קידושין גמורין והביא מכתובות ל"ו ראי' לזה ע"ש ושם סו"ס קס"ח ביארתי דבכה"ג שאם לא ידקדקו הערכאות היטב ויוציאו הממון ויתברר שקרם יתחייבו הם להחזיר פשוט שדקדקו היטב וה"נ בזה, ורו"מ כ"כ מסברתו בסוף המכתב. ועוד יש לדון בזה דכבר נודע דעת מהרש"ל דבעד מפי עד יוכל לתלות שהראשון אמר קבעתיו ואף שיש חולקים עליו מ"מ חזי לאצטרופי וע' תשו' עבה"ג סי' ע"ג מ"ש בזה ובתשובת תפארת צבי קי"ע סי' כ"ו החזיק בדעת מהריב"ל וע' ת' רשד"ם סי' נ"א וסי' ס"ט וגם בתשו' תורת חיים למהרח"ש ח"ג סי' נ"ה האריך בזה ובספר מקור מים חיים בסופו תשו' בעל מנחת אהרן ות' מהר"י פדאוה סי' כ"ו פסקו כדעת מהריב"ל, וכה ראיתי בתשו' הגאון ר' העשיל שנדפס בסו"ס זרע חיים סי' א' שאין לסמוך ע"ד מהריב"ל שכבר דחה דבריו בת' מהראנ"ח וגם הוא לא נ"ד בדבריו ובאמת שגם בתשו' מהרי"ט ח"א סי' קל"ט הנכפל חולק עליו וע' בק"ץ סי' רע"ט ורצ"ג מ"מ בתרתי לטיבותא שהי' עמפ"ע והראשון הי' עכו"ם מסל"ת העלה בת' מים חיים א"ע סי' י"ז להקל – ובנ"ד הרי הכותב הי' רק עמפ"ע, והראשון שראה מיתתו הרי הוא מחיל הצבא מסל"ת שהוא ראה מיתתו.
2
ג׳ועוד נראה דבנ"ד שהי' במצור פארט ארטאר ל"ש כלל דין עד במלחמה דבשלמא במלחמה שע"פ השדה יש לחוש בדדמי ושנשאר חי וברח למק"א אבל בנ"ד הרי הי' כולם במצור בתוך החומה של המבצר הנורא ולא הי' מקום לברוח ואם הי' נשאר חי הרי הי' נודע לממונים ע"ז וליכא חשש בדדמי כלל ומצאתי בקי"ע סי' ק"ט בת' הרלב"ח ובפרט בתשובת ברכת יוסף א"ע סוסי' ל"ג בשם שער המים כמעט מפורש כדברי ובנ"ד עדיפא מהתם כמובן, ובדבר הסתירה שבכתב א' נכתב שמת יום 21/11 ובהשני יום 22/11 ל' הנה בס' זרע חיים בשו"ת שבסופו סי' א' בתשו' הגאון ר' העשיל זצלה"ה ושם סי' ג' בת' הגאון תפל"מ העלה באורך להקל בעדות אשה גם בהכחשה בזמן והעיד שהסכימו כמה גדולים בזה, וגם בשם ס' עגונה דאיתתא פסק כן וע' בתשו' הרי"מ חא"ע תק"ע סי' ד' מ"ש בביאור דברי הירושלמי דלא כהנ"ב וגם בתשו' ב"א א"ע סי' כ"ד האריך לדחות ראיית הנו"ב מהירושלמי והעלה דעדות אשה דמי לד"מ ולא לד"נ.
3
ד׳וגם י"ל דבנ"ד אינו הכחשה די"ל שמת ביום 21 ונקבר ביום 22 וכתב השני הוא מיום הקבורה שנתברר להם מיתתו אם כי ההריגה הי' ביום הקדום ולכן מכל הלין טעמי הנני מסכים עם רו"מ שיושיב ב"ד של ג' ויתיר את העגונה.
4