שו"ת מהרש"ם חלק ג ש״הTeshuvot Maharsham Volume III 305

א׳להרב מו"ה משה הורוויץ נ"י אבד"ק הוסיאטין
1
ב׳מכתבו הגיעני והנה הודיעני כי הוא הי' המסדר הגט שערער עליו הרב מו"ה יחזקאל וביאר הטעם מה שלא כתב באל"ף אחר יו"ד הראשונה עפמ"ש הב"ש אות י' יעקב המכונה יצקא אם קורין בפתח יש לכתוב כן וכ"ה בב"ש אות ז' בשם זליג ובנו"ב מ"ת א"ע סי' קט"ז בשם ימפלא ואם הי' כותב באלף יש מקום לטעות דהוא בקמ"ץ ושכ"ה בשו"ת ד"ח לכתוב יצריא עכ"ד והנה מ"ש דאם נקרא בפתח א"צ לכתוב אלף כ"ה בכמ"ק בט"ג וע"ש ש"א אות ז' סק"ו בשם זאקלין וע"ש אות ו' ס"ק י"ז וע"ש סק"א וסק"ב וע' שו"ת רח"כ סי' ע' ע"א בזה ובפרט בתשו' בעל מרהמ"ש מ"ש בזה אבל כ"ז אם אין המבטא של הפתח נמשך בתנועתה הרבה אבל בנ"ד הנה שם יאנציא נמשך הפתח במבטא הרבה ע"ד שעי"ז נראה כנו"ן באמצע התיבה וכמו שם יעקב ויעקל ולכן ודאי צריך לכתוב עי"ן או אל"ף אחר היו"ד להורות על המשך המבטא וכמ"ש הרב רי"ח ני' ולכן אין ראי' מהא דיצקא וימפלא וזליג דבכל הני אין הפתח נמשך במבטא משא"כ בנ"ד וזהו כוונת מהר"ם חריף שהובא בט"ג ש"נ אות ג' סק"א לחלק כן והט"ג במחכ"ת לא עמד על כוונתו בזה אבל בכ"ז נראה דבדיעבד אין זה מעכב דגם היכי דהנו"ן אינו בשוא נח רק בנקודת חולם או נקודה אחרת מבואר בט"ג ש"נ אות י' סק"ט דא"צ לכתוב אלף ושם ודאי נמשך ביותר הפתח שתחת היו"ד ואם כי יש לפקפק בזה אבל נראה ראי' משם זנוויל שכפי המבטא נמשך הרבה הפתח במבטא ואפ"ה אין כותבין באלף וכבר העיר הגאון מהרמ"ח הנ"ל בעצמו משם זנוויל והובא בט"ג שם וע' בשו"ת אמרי אש חא"ע סי' ע"ב בדין מי שחותם א"ע זנוויל דאפ"ה אם כתב בלא אל"ף לא משתבש ויש לו על מה שיסמוך ע"ש אבל י"ל דהיינו לפי שבב"ש מוזכר שם זה וליכא לעז כיון שכותב כפי שכתוב בב"ש וכמו שנוהגין בשם פייבש לכתוב בב' יודי"ן אף שנקרא בפתח לפי שמבואר כן בב"ש והולכים אחר עיקר הלשון וכמ"ש בט"ג ש"נ אות מ' ס"ק א' וסק"ג בשם מהרי"ט משא"כ בנ"ד שלא נזכר כינוי זו בב"ש ובכ"ז נראה דעכ"פ בדיעבד אין בזה שינוי הפוסל וע' בט"ג ש"נ אות רי"ש סוסק"ב בשם ראכיל ועיין בכר"ש שנחלק עם רב א' בזה ומטעמו של הט"ג שם נראה דבנ"ד אין קפידא בדיעבד ובעיקר הדין נ"ל דיש לכתוב לכתחלה בעי"ן אחר היו"ד וכמ"ש הב"ש בשם יעקל כיון דיוצא משם יעקב וכמ"ש גם הב"ש אות ס' בשם שעיה דהמבטא ג"כ בפתח ואפ"ה כותבין בעי"ן כיון דיוצא משם ישעיה וה"נ בזה דיוצא משם יעקב ואף דרו"מ הביא בשם הד"ח ואה"ש שאין דעתם נוטה כן אמנם לענ"ד דמי לשם שעיה וע"ע בט"ג ש"א אות ח' ס"ק ד' שצידד בשם חזקי' ונקרא חזקאל דאין לכתוב באל"ף אחר הקו"ף רק כזה חזקל כיון דנגזר משם חזקי' שאין בו אל"ף וה"נ בנ"ד – ואף דמצינו בשם שבתי המכונה שעפסיל דכותבין בפ"א וסמ"ך אף שנגזר משם שבתי י"ל דשא"ה דהנקודה משתנית בתחלת השם משא"כ בנ"ד אבל עיקר הקפידא בתשו' הי' כפי שכתב הרב מהר"י שהעידו סופר ועד שנכתב כזה ינצי בלא אל"ף בסוף בזה צריכה גט אחר וצריך לברר הדבר אם האמת כן כיון שהדבר עומד ואפשר להתברר ואם יש עדים מכחישים לרו"מ בודאי ב' עדים נאמנים אבל אם באל"ף לבסוף ודאי דהגט כשר בדיעבד וכן כתבתי שנית להרב ר' יחזקאל ני'.
2