שו"ת מהרש"ם חלק ג שי״חTeshuvot Maharsham Volume III 318
א׳להרב מו"ה יצחק טייטלבוים נ' אבד"ק הוסאקוב
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שנשא גרושה שישבה עם בעלה ז' חדשים ונתגרשה ונשאת לזה ובא עלי' ב"פ ומצאה דם והוא אומר שהרגיש שהיא עדין בתולה וגם האשה הי"ל כאב גדול בשעת תשמיש ואומרת שבעלה הראשון לא בא עלי' מעולם אלא שלא כדרכה בנקב הרעי אלא שראתה דם בפ"א ונסתפק אם נאמנת והנה הדבר פשוט דנאמנת שהרי התורה האמינה לה אפי' בשל תורה ומכ"ש בדרבנן ובפרט שיש לה מגו דאי בעי אמרה שלא נבעלה מעולם ולא ראתה דם ואף דביותר משלשים יום קיי"ל דאינו מעמיד ע"ע מלבעול שמא לא הי"ל ג"א ושפיר י"ל מיגו לומר כן ועוד דמ"מ בנ"ד שהוא יודע שפתחה הי' סתום הרי ידים מוכיחות שכדברי' כן הוא ומ"מ ליתר שאת נראה לפימ"ש הגאון מהרש"ק ז"ל בספרו מי נדה בקו"א מ"ת להתיר אפי' ברמ"ת פ"א או ב"פ שתשמש פעם ג' בסדינין מלוכלכים בדם וכן הבעל יקנח א"ע בהם ותולין בזה ואין חיוב עליו לברר אם הדם ממנה והגם שסיים שאם יסכימו עמו עוד חכמים גם הוא יצטרף ולא רצה להתיר בעצמו למעשה וגם לא הביא כלל דברי הח"ד סק"ב ובסי' קפ"ו והגם שהאריך בדברי הראב"ד וש"ך סי' קפ"ו שעליהם בנה הח"ד יסודו וביאר דזה תלוי בפלוגתא אם בס"ס צריך לברר ואנן קיי"ל דבס"ס א"צ לברר מ"מ קשה להקל אך בנ"ד יעשה כן לצאת מידי חשש אך מ"מ אם תרגיש כאב יפרוש ממנה ותספור ז' נקיים כיון שיהי' רגל"ד שראתה דם וגם יש תקנה אחרת שישהה על הבטן אחר ביאה יותר מההרגל קודם הוצאות האבר ועי' תשו' שו"מ מה"ק ח"ג סי' קל"ו מדברי תוס' שבועות י"ח המשמש דכשממתין עד שימות האבר לא מיקרי סמוך ממש וליכא משום רמ"ת וע"ש באורך בזה ועכ"פ בנ"ד יש להקל בכה"ג כיון דהעיקר נראה דנאמנת.
2
ג׳ובדין סידור הגיטין כפי הצעת שאלתו שסדרו גט לפני כמה שנים מתוך הגט הזה שנמצאו בו שמות הנהרות וזהו לאות שנכתבו כראוי א"כ יוכל לסדר גיטין ולהשיב שבות העיר כבראשונה.
3
ד׳ובדין שם רבצו הנה אם נודע שם העריסה רבקה י"ל דא"צ לכתוב הכינוי כלל כמ"ש הד"ח בשם חנטשא ואם יכתבוהו הדבר תלוי במבטא מקומות ובגליל שלנו קורין כמו צד"י ויו"ד אל"ף כזה רבציא ובגליל קראקא וצאנז קונין בטי"ת ושי"ן ואם לכתוב באלף או בה"א בסוף נחלקו האחרונים ועי' בט"ג ש"נ אות ש' סק"ב וסוסק"ז ובג"פ סי' קכ"ט ס"ק קל"ו קל"ח ותשו' ב"ש א"ע סי' ק"א ואבני צדק א"ע סי' מ"ד וחא"ש סי' כ"ו ובסי' קכ"ד כתב להיפוך. (וגם מבואר בב"ש דיש לכתוב ביו"ד אחר הרי"ש וכן מצאתי בכתבי הגה"ק אבד"ק בוטשאטש זצ"ל דיש לכתוב ריבציא רק בדיעבד כשר בכתב בלא יו"ד אחר הרי"ש) ואחרי שאין לדינים אלו יסוד בש"ס וראשונים דעביד כמר עביד וכו'.
4
ה׳ושם אנטשיל כבר כתב בד"ח דבזה"ז יכתבו בטי"ת ושי"ן וכן המנהג.
5
ו׳ומה ששאל בדין א' שהי' אביו נוטה למות ואמר לאחר בפני עדים שהוא נותן לו חנותו והי' רק בדיבור בלא קנין וצידד רו"מ עפ"ד התוס' בכורות י"ח ב' ד"ה אקנויי דגם בלא קנין גמר ומשעבד נפשי' וה"נ בזה תמהני הרי התוס' שם כ"כ אליבא דר"ט ואנן לא קיי"ל כן אלא כר"ע ובזה יש לדחות דברי האב"מ סי' ל' סק"ג וסמ"ה מצוה שמ"ב ע"ש ותבין וי"ל דהא מפרש שם טעמא דר"ע משום דבמקום פסידא ניחא לי' למיעבד מצוה אבל בלא"ה מודה לר"ט אבל כבר העיר רו"מ דא"כ גם בשכור וחמץ לא ליבעי קנין כלל ומ"ש דהתם בשל תורה לא אמרינן כן משא"כ באבילות דרבנן ליתא דגם בחמץ מה"ת סגי בביטול וכמ"ש הבכ"ש דמה"ט מהני מכירת הערמה בחמץ ובאמת שמצינו כה"ג בעירובין פ' ע"א בתוס' ד"ה רב וכו' דכיון דאסור עלי' או משום מצוה מהני בלא קנין דגמר ומקני לא זכי' אבל גם שם לא קיי"ל כן ונראה עוד ראי' מדברי הטוח"מ סי' של"ו בשם רמ"ה דאם א"ל שול מה שעשית בשכרך דוקא בעשה משיכה וכדומה א"י לחזור בו והרי מבואר בתוי"ט פ"י דב"מ מ"ה דהתם שלא יעבור בבל תלין גמר ומקני ואפי"ה בעי קנין המועיל אך משום שהי בשבוע של חגיהם ואיכא הפ"מ כמ"ש בחכ"א כלל קס"ד כה"ג ובנ"ד הוי הפסד מהקרן דתשלומי החנות והמסים נחשבים לכל יום בפע"צ כדמוכח במג"א סי' רמ"ד סקי"ח ועי' תשו' ח"ס א"ח סי' נ"ח לכן יש להקל וכמ"ש רו"מ.
6