שו"ת מהרש"ם חלק ג של״אTeshuvot Maharsham Volume III 331
א׳להרב מו"ה שמעון צבי ווייגער נ"י אבד"ק קריפטש:
1
ב׳מכתבו הגיענו ובדבר שאלתו שבשעת הגבהת וגלילת הס"ת ע"י שגללו ומשכו שניהם יחד נקרע הס"ת הגליון עד תוך האותיות כמה שיטות אם צריכים כפרה הנה יפה הביא רו"מ מהא דיו"ד סוסי' ש"ם דדוקא בנשרף בזרוע וה"ה בנקרע ורמז להח"צ סי' י"ז ושב"י ח"א סי' פ"ד ואך דלפימ"ש הח"צ בנ"ד שראו בעיניהם י"ל דדמי לרואה יציאת נשמה דחייב לקרוע ובפרט אם הי' בפשיעה קצת וי"ל דבנ"ד הוי כטעו בדבר מצוה ועשו מצוה דפטורין שהרי הי' מוכרחין לגלול הס"ת, ומ"ש רו"מ מהא דשנים שעשאוהו ורמז להתבו"ש סי' ב' יעוין בתבו"ש סי' ט"ז סק"ב ובבכ"ש לחולין פ"ב ובמק"ח בהגהותיו לא"ח סי' רס"ו דבכל מקום ב' שעשאוהו חייבים ואני מצאתי בריטב"א קידושין מ"ג ע"א שהקשה למ"ל קרא בשחוטי חוץ למעט ב' ששחטו בחוץ לפטור תיפוק לי' מדכתיב בשבת בעשותה וכו' דשנים שעשאוהו פטורים ותי' דמדכתיב בש"ח איש איש לרבות ב' שהעלו את האבר לחוץ בזבחים ק"ח סד"א דה"ה ב' ששחטו קמ"ל ע"ש ומוכח דס"ל דיש ללמוד לבעלמא משבת אבל בתוס' שבת צ"ג ע"א השיגו על רש"י דשאני שבת דגלי קרא ובזכרוני שראיתי בשו"ת חסל"א חא"ח סי' כ"ח אריכות דברים בזה והעלה דהיכי דחייב בכ"ש לכו"ע גם ב' שעשאוהו חייבים ואינו תח"י כעת ולפימ"ש המק"ח שם גם ב' שעשאוהו חייבים בלאו ורק מקרבן פטורים ועי' בירושלמי פ"ב דחגיגה ה"א והוון מתכוונין מיטעון תרי משום שנים שעשו וע"ש בק"ע ופ"מ ועכ"פ לדינא חייבים הקורעים להתענות או לפדות א"ע בה"ב כפי שנהגו בס"ת שנפל ולפחות יום א' ועי' בברכ"י יו"ד סי' רפ"ב ושו"ת חיים שאל ח"א סי' י"ב ובכר"ש או"ח סי' מ"ד ושו"ת אמרי אש חא"ח סי' ו'.
2
ג׳ובדבר אם חייבים לשלם ולתקן משלהם יש לדון דהוי כמתה מחמת מלאכה כמ"ש בח"מ סי' ש"מ ס"א וס"ג ובהג"ה שם ועי' תשו' שו"מ מ"ג ח"ב סי' קע"ה בשם הגאון מוהר"ז מווילנא ז"ל דהשואל ספר ללמוד בו ונפסדו הדפין ע"י הלימוד פטור דהוי כמתה מחמת מלאכה אך די"ל דהוי ע"י פשיעה א"כ צריכים להחליף היריעה ולא סגי ע"י מטלית דכל המזיק צריך לשלם כל שיווי ולא דמי להא דב"ק ע"ח ב' ומל"מ פט"ז ממעה"ק וח"צ סי' ק"כ דהתם דצריך להקריב קרבן ויוצא גם בעוף או בכבש משא"כ הכא הרי איכא דיעות דמטלית אינו כשר ועוד שהרי מבואר ברשב"א ב"ק ע"ח ואס"ז שם בשם הראב"ד דדוקא מכפל פטור אבל הקרן חייב לשלם וגם מבואר בהגמ"ר כתובות פ' אלמנה ניזונת דהסוגי' דב"ק קאי רק לר"ש ובגול"ח ומצאתי בתשו' מהר"ם מרוטונבורג הישנות סי' תתרי"ד בדין רחובן שצוה לשמעון להתפשר בעדו עם השר בעד ד' זקוקים והתפשר בעד ב' וצידד דא"צ להחזיר המותר והביא ראי' מב"ק הנ"ל ודחה דשא"ה שגנב המותר מהקדש ופטור דוגנב מבית האיש כתיב ולא משל הקדש משא"כ הכא אך שהביא ראי' מש"ס דכתובות להיפוך ע"ש הרי שכ' ג"כ דבש"ס דב"ק היינו רק משום שההיזק הוא להקדש משא"כ בשל הדיוט ועי' תשובת תפארת צבי חא"ח סי' כ"ח וב"ש אחרון חח"מ בסופו בתשו' הגאבד"ק קראקא על דברי התפ"צ הנ"ל ועי' בש"ג פ"א דב"ב ובשע"מ לחו"מ סי' ע"ב סקי"ב ובס' רני ליעקב לב"ק ט' ויש לדון מדברי רש"י ותוס' מעילה י"ט סוע"א ד"ה מכדי אי בבהמה תמימה וכו' דאפי' כחשה אין נפסד בכך כלום שהרי מקריבים אותו ויוצא בה דל"ש פגם אלא בדבר העומד לדמיו שאם בא למכרו דמיו נפחתים אבל בדבר העומד ליקרב ואינו נפסד בכך ליקרב אין זה דבר שיש בו פגם וכו' עכ"ל א"כ בס"ת שאינו עומד למכור רק לקרות בו י"ל שאין זה בכלל היזק אבל כבר כתבתי דכיון דיש דיעות שאין לקרות במטלית בתוך האותיות א"כ שפיר הוי בכלל נזק וצריך לתקן ולהחליף ביריעה אחרת.
3