שו"ת מהרש"ם חלק ג של״טTeshuvot Maharsham Volume III 339
א׳להרב הה"ג מו"ה נחום בורשטין נ"י אבד"ק נאדבורנא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד יליד סלאטווינא בא לגרש אשתו לקהלתכם ורו"מ סידר הגט אחר חקירה ודרישה על שם המגרש ואביו עפ"י דברי אחיו ודברי המגרש אחר שהטיל עליו בנח"ש ואמרו שהמגרש עולה לתורה פ"א בשנה בן פנחס צבי ונקרא בפי כל פוניא ושם שנקרא בפי כל הוא מפורסם וזה ב' שבועות כבר נשאת האשה לאחר ותיכף אחר הנשואין בא מכתב מהרב וכו' אבד"ק סלאטווינא נ"י ששמע מאבי המגרש כי אביו עולה לתורה פעם בשם פנחס לבד ופעם בשם פנחס יהודא ואחי המגרש א"ל ג"כ שנקרא לתורה פנחס יהודא וכי אם יפזרו כמה מאות ר"כ יפעל שיגרש הבעל שנית והבעל יושב בהסעמינאר בטשערנאוויץ והנה הרב וכו' אבד"ק סלאטווינא כתב לי כי המגרש כתב תיכף אחר הגט מכתב לרו"מ שבערמה עשה לשנות שמו ולא האמין לו רו"מ וכי גם הרב כתב לאבי המגורשת עוד קודם שנשאת שידע שהגט פסול וכי אסור לה להנשא עד שתקבל גט אחר וכי בעד ערך ק"נ ר"כ יתפשר שיתן לה גט שנית וגם שלח איש ת"ח לרו"מ וב"ד להזהירה שלא תנשא והנה בגוף דין שינה שם האב מבואר בב"ח דהגט בטל מה"ת וגם ברמ"א סעי' י' מבואר דבלא הוחזק אביו בהשינוי אפי' אם נשאת תצא ובג"פ ס"ק מ"ט העלה דגם לשי' הרא"ש דפסול רק מדרבנן אפ"ה תצא ודוקא בהוחזק בשם האחר אז יש דיעות דלא תצא ואין לסמוך ע"ד העיטור גם בשעה"ד ומכ"ש להסוברים דבטל מה"ת. ובדברי אמת קונ' י"א דיני גיטין סוסי' ח' העלה דלהרמב"ם והר"י הראשון בטל מה"ת ולהרא"ש רק פסול דרבנן ופ' במכתב אליהו שער ד' סי' כ"ז דגם אם נשאת תצא וכבר מחו מאה עוכלי לבעל עבה"ג בזה וע' תשו' אדב"ע חא"ע סי' כ"ו שדחה ג"כ דברי עבה"ג בזה אבל הנה העבה"ג לא יחיד הוא בד"ז כי הנה בתשו' מהרמ"פ סי' ל"ה באמצע התשובה מבואר דגם דין שינה שם אביו תלוי במחלוקת ר"י ור"ת בדין שינה בדבר שא"צ לכתבו וע"ש מ"ש בשם מרדכי הארוך בזה ואף דשם מיירי בשינוי קל מ"מ עכ"פ בגוף הדמיון למחלוקת ר"י ור"ת בזה ס"ל כדעת עה"ג וגם בתשו' מהרי"ו ס"י מבואר כן כמ"ש בתשו' נט"ש סי' צ"ב ומצאתי בתשו' מהראנ"ש סי' ל' שהביא בשם תשו' ר"י האחרון להתיר בשעה"ד שהמגרש במקום רחוק ועיגון בשינה שם האב ושם עירו ומקום עמידת העדים והרא"מ חלק ע"ז וסיים הר"א ששון דגם הרא"מ לא החמיר אלא כשלא בא עדיין הגט לידה ע"ש ומ"ש קצת מחברים לחלק בין אבי המגרש לאבי המגורשת יעוין בתשו' מהרמ"פ שם דאין חילוק כלל ונעלמו דבריו מהאחרונים ובפרט בכתבו שם הכינוי המפורסם בפ"כ כראוי אלא דבשם שעולה לתורה יש שינוי וד"ז אינו מפורסם כמ"ש בתשו' חמ"ש ופת"ש סק"ה וגם בתשו' נחלת אבות להגאון בעל שע"מ ס' כ"ז צידד כן ואם כי יפה כתב הרב מסלאטווינא נ"י שאין לסמוך על מ"ש המחבר רק לסניף בצירוף שאר טעמים כמ"ש הח"צ סי' ע"ג אבל ד"ז תלוי אי יש בזה איסור תורה או רק דרבנן דכבר הביא בהגהת הט"ז לח"מ סי' י"ז בשם הרדב"ז דבדרבנן סומכין גם עמ"ש הפוסק חד טעמא לסניף בצירוף שאר טעמים גם בדלינא אלא הך טעמא לחוד ע"ש (ובפרט בנ"ד שאינו עולה לתורה אלא פ"א בשנה אין שם לעז אבל לא אדע אם גם אביו אינו עולה אלא פ"א בשנה) והרי הג"פ סקמ"ט הביא בשם מהרח"ש דהעיקר לדינא דהוי רק פסול דרבנן אלא דמ"מ תצא גם בנשאת ע"ש טעמו ושם סק"נ הביא בשם מהריב"ל ח"ב דבספק שונה שם האב יש להקל משום דהוי סד"ר ושם סקנ"א כ' שדברי הב"ח שכ' שהגט בטל מה"ת הם דברי תימה ע"ש וגם בהגהת מל"מ פ"י מה"ג פסק כן. וא"כ יש לסמוך על סניף א' שכ' המחברים (ועי' בשו"ת ד"ח ח"ב א"ע סי' קכ"ח מ"ש בישוב דברי הב"ח.)
2
ג׳ומ"ש הרב מסלאטווינא נ"י דבנ"ד שאחי המגרש אומר שבערמה עשה המגרש מתחלה לשנות שם אביו ובכה"ג דמי להא דסי' קכ"ו סכ"ב דבלא האריך הווין והבעל אומר שעשה כן בכונה הגט בטל ובתשו' שו"מ תנינא ח"ג סי' פ"א החמיר בכה"ג בשינה שם האב ע"ש ובאמת שגם הנוב"י מ"ת חא"ע סי' ק"ט כתב כה"ג בשינה וכתב בת כהן והאב לא הי' כהן וכ"ה בתשו' ארי' דב"ע חלק א"ע סי' כ"ח וע' בט"ג לקוטי שמות אות ל"ה במ"ש בשם המא"נ והוא פקפק עליו וכתב שצ"ע בזה. אבל הנה בשו"ת רח"כ סוסי' ס"ג העלה דכיון דאאמע"ר תלינן שבתחלה לא עשה כן בכונה אלא שמעכשיו איתרע והביא מתשו' הר"ן ע"ש. וגם בתשו' שו"מ תליתאה ח"א סי' ט"ז פסק כן ובתשו' חא"ש סי' ל"ד וסי' ר"א ביאר דלא דמי להא דסי' קכ"ו דדוקא בניכר השינוי בגוף הכתב מהני ערעור הבעל משא"כ בדבר הכשר בדיעבד ואסור לכתחלה ולא ניכר מגוף הכתב כגון בשינוי השם וכדומה ע"ש ובאמת שהדבר מבואר בפסקי מהרא"י סי' רי"א בנידון גט שנכתב בו רק שם כינויו המפורסים בו והעלים שם שנשתנה מ"ח ואמר מקודם לעד א' שרוצה לרמותה בגט פסול בהעלמת שם אחד מפני שהאשה גזלה וחטפה כל אשר לו ופסק שאם השביעוהו בשעת סידור הגט שאין לו שם אחר הגט כשר דלא חשיד לישבע לשקר ע"ש וע' תשו' ברכת יוסף חא"ע סי' ס"ג אות כ"ב כ"ג בנידון כזה ממש דגם אם יברר ששינה שם אביו ועשה כן לרמותה מ"מ היכי דכשר בדיעבד גם בכה"ג אם נשאת לא תצא והביא מפסקי מהרא"י ועוד מכמ"ק וגם מדברי המא"נ וט"ג הנ"ל ודחה הדמיון מסי' קכ"ו והעלה דגם התם אם נשאת לא תצא ע"ש באורך. וע"ש אות יו"ד שהוכיח בדעת הרשב"א להתיר בשינה שם האב ושם אות י"ז הוכיח שכ"ה גם דעת ר"נ גאון ושם אות י"ד העלה דאם במ"כ ומ"נ לא הי' שינוי משמו שנקרא בו שם. אלא שהוסיף עוד שם אחר ליכא שום לעז במ"כ ומ"נ אף שלא נקרא בשם זה בשום מקום ולכ"ע כשר בדיעבד ואם נשאת לא תצא ע"ש באורך ושם אות י"ט העלה דכדאי העיטור לסמוך עליו כיון שהפוסקים לא ראו דבריו ודחה דברי הג"פ ושם אות כ' העלה דבכה"ג ג שהחשש משום לעז אין להחמיר שיתן המגרש גט שני ודחה דברי הג"פ ס"ק נ"ב ואף שצירף ג"כ הא דאין הבעל נאמן היינו מפני שעדיין לא נשאת והעלה להתירה להנשא ואח"כ גם אם יבורר הדבר כיון שנשאת לא תצא ע"ש. ובעיקר הדבר שהאריך בתשו' ברכ"י שם בדין ע"א אם נאמן להעיד לפסול הגט יעי' בתשו' רמ"א סי' צ"א בעובדא שהמגרש הביא עמו ע"א שהעיד שהוליכו השוטר להגט והי' אונס וכן הי' לו עוד ע"א שהעיד מפי עד אחר כן ושפך חמתו על המערער וגזר בחרם על המשודך שישאנה וגם בתשו' שא"י סי' ל"א השיב על נידון זה ממש ופסק שא"צ לקבל גט אחר וע' תשו' מהרמ"ל סי' ס"ד וכתר כהונה סי' נ"ז בדין ערער הבעל על הגט מ"ש בזה ואף דהתה"ד פסק דאם ע"א מעיד ששינה שם אביו נאמן והובא בב"ש כבר תמהו התו"ג ובתשו' ב"א סי' צ"ה וע' תשו' נוד"ב מ"ת א"ע רסי' נ"ז מ"ש בזה אך בפת"ש סי' קכ"ט סקכ"ד הביא בשם ח"א דהטעם משום דהוי מילתא דעל"ג ומצאתיו במכתב אליהו שער ד' סי' כ"ח שהאריך בד"ז והביא מפסקי מהרא"י סי' קפ"ד והוא אותו נידון עצמו שבסי' קל"ח וכ' בעצמו שאין להאמין להעד אלא דמ"מ לא רצה להתיר והעלה החכמ"א דטעמו של מהרא"י מפני שהי' בידו לברר עפ"י עדים ורמז התה"ד לדברי המרדכי פ"ב דכתובות בהא דעדים בצד אסתן דיש להחמיר בכה"ג ולברר ולחקור מן העדים ע"ש היטב וע"ע בתשו' נחלת אבות סוסי' י"ד מ"ש בזה וא"כ בנ"ד שלא נודע שום דבר אלא מקרובי המגרש אחיו ואביו אין להאמינם, אא"כ אפשר לברר בעדים כשרים אבל בדא"א לברר אין נאמנים כלל ובפרט כשנותנים עיניהם בממון וע' תשו' רח"כ חא"ע סוסי' ע"ד דגם אם הבעל רוצה להתפייס בממון מיקרי שעה"ד וא"צ גט אחר ובנ"ד שכבר נשאת גם אם נאמין שהמגרש כתב תיכף מזה הרי לא הי' צריך לחוש לדבריו שהבעל עצמו ודאי דאינו נאמן כיון שהשביעוהו והחרימו עליו בב"ד כמ"ש הר"ן וש"פ הנ"ל, וא"כ כיון שנשאת בהיתר כדאי הוא הגאון בעל ברכ"י לסמוך עליו בצירוף כל הסניפים שנתבארו. ובכ"ז מחומר הענין אינני תוקע א"ע להלכה זו ואיכה אשא לבדי חומר כזה ואם יסכימו עוד ב' רבנים גדולים גם אני אצטרף עמהם וע' תשו' ד"ח ח"ב א"ע סי' ק' שהחמיר הרבה בזה וחולק על הרא"ש אבל לא ראה דברי תשו' ברכ"י הנ"ל.
3