שו"ת מהרש"ם חלק ג שס״טTeshuvot Maharsham Volume III 369
א׳להרב הגדול מו"ה שלום צבי גאלדבוים נ"י אבד"ק יאנאווצא ברכת שלום רוסיש פאלען.
1
ב׳א' מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו מותר לצאת בשבת במקום דליכא עירוב' בכלי מורה שעות (זייגער) קשור בשלשלת זהב או כסף הנה בד"ז כבר הארכתי בתשו' (ח"ג סי' קי"א) ושם העליתי דאם אין השלשלת קבוע ומחובר בהזייגער ויוכל לשלפו בניקל אסור לישא רק השלשלת הנראה מבחוץ משום תכשיט ולא הזייגיריל המונח תוך כיס הבגד.
2
ג׳ב' וע"ד שאלתו באשה שמצאה כתם בערב ולא הי"ל במה לתלות ואסרתו לעצמה ואח"כ בבקר חזרה ומצאה כתם ונודע לה שיצא ממנה ביום ההוא דם מגופה מחולי מורידין אם יש להתיר גם הכתם הקדום והביא משו"ת יד יוסף סי' צ' שהשיב לאיסור ורו"מ צידד דהא קיי"ל דבמכה אפי' נתרפאה אם אפשר להתגלע ולהוציא דם תולין בה א"כ אם כבר הי"ל פעם א' חולי מורידין אפי' נמשך איזו זמן שלא ראתה הרי כיון שגם היום נפתחו וחזרה וראתה דם זהו לאות שהמכה יכולה להתגלע והנה ספר הנ"ל אינו בידי ונחזי אנן והנה בט"ז סי' ק"צ סקכ"ג כתב רק להקל אם רגילה להוציא דם אלא דשם מיירי בבדקה בעד הבדוק ועי' בסד"ט סי' קפ"ג במה שהשיג ע"ד הט"ז במ"ש להקל גם במשוד ובתשו' שבסי' ק"צ סל"ט חזר וקיים דברי ט"ז ועי' בתשו' רח"כ סי' ל"ד דגם באינה רגילה לראות דם יש להקל והט"ז נקט מעשה שהי' ואם אירע כן כמ"פ אפי' אם עכשיו ספק הוי בכלל רגילה ובתשו' מהר"י אסאד יו"ד סי' רל"ב דאם דחקה א"ע בנקבים עד שיצא קצת מהכרכשתא גם באינה רגילה לראות דם יש להקל ואם פעמים מוציאה ופעמים אינה מוציאה דם יכולה לתלות הכתם שנמצא אחר ג"י וכ"פ בתשו' ב"ש חא"ח סי' ע"ה וכבר רמז רו"מ גם לתשו' רע"א סי' נ"ו וע"ש עוד סי' ס"א וסי' ע"ח ותשו' ב"ש יו"ד ח"ב סוסי' י"ד ואני מצאתי בתשו' הרשב"א חלק ה' סי' נ"ח דכל אשה יכולה לתלות כתמים בחולי תחתוניות שמזלפת בהם דם ובלבד אם יש לה עכשיו אותו הוסת כי חולי זו יש לה וסתות פעמים בא ופעמים לא וכל שיודע שבא כמגלע דם תולה וא"ל אינה תולה ע"ש ומבואר דלא כהאחרונים הנ"ל והוא משום דס"ל דבזמן שאינו הוסת של תחתוניות איננו בכלל מתגלע ורואה דם כלל דבזמן שאינו הוסת אפי' יתגלע אינה רואה דם א"כ שלא בזמן הוסת של תחתוניות א"א לתלות בזה כלל כמפורש ברשב"א וכל האחרונים לא ראו דברי הרשב"א הנ"ל אך בנ"ד שביום ב' נודע לה שיצא ממנה דם המורידין שוב י"ל דגם הרשב"א מודה דתולין גם מה שראתה ביום הקדום הי' מחמת זה וכמ"ש כה"ג בסד"ט סוסי' קפ"ז סוס"ק כ"ט באשה שמצאה דם מ"ת כמ"פ ואסרה לבעלה ואח"ז נודע שהבעל יש לו חולי יציאת דם מפי האמה והתיר את האשה למפרע ורמז לדברי הב"ש א"ע סי' כ"ה סק"ב דמבואר דבכה"ג יש לתלות גם למפרע ומכ"ש היכי שהי"ל מקודם כמ"פ חולי מורידין בלא עת קבוע אף שבנתים לא ראתה דם מהם מ"מ כיון שעכשיו חזרה וראתה ביום שאחריו י"ל שגם אתמול הי' הדם מזה ומצאתי בס' מי נדה סי' ק"צ סנ"ב שהאריך ג"כ בנידון כזה והביא ג"כ מדברי הב"ש א"ע הנ"ל ומ"מ לא רצה להקל למעשה רק במעוברת ומניקה שהוא בחזקת מסולקת דמים ולא בשאר נשים אף שנראה ג"כ להקל להלכה מ"מ למעשה צ"ע ע"ש, אבל בסעי' כ' שם התיר בבעל שנודע שרגיל לצאת דם דרך פי האמה גם למפרע אם עכ"פ רגיל בזה ג"פ וא"כ גם בנ"ד אם כבר הוחזקה ג"פ בחולי זה יש להקל גם למפרע בזמן קצר כמו בנ"ד, אבל אם לא הוחזקה בזה אין להקל למעשה כנלפע"ד.
3