שו"ת מהרש"ם חלק ג ש״עTeshuvot Maharsham Volume III 370
א׳להרב הגדול מו"ה יקותיאל זלמן הכהן נ"י אבד"ק ריגליץ נוטווירט
1
ב׳מכתבו הגיענו וע"ד שאלתו בעסק המקוה הנה זה לא כביר כתב לי מזה הרב מו"ה צדוק צבי וחתם א"ע בשם מו"צ דקהלתכם לכן השבתי לו (לעיל סי' שס"ז) והנה כפי שכ' רו"מ שחפרו ומצאו צינור למטה בקרקע ודרך שם הי' זוחלין המים ממקוה הכשירה להמקום הפסולה ועי"ז נתמלאה המקוה הפסולה יותר כמקודם בוודאי אין להקל בכה"ג נגד מ"ש בתשו' ד"ח ח"ב יו"ד סי' צ' והגם שלפע"ד יש לצדד בזה שהרי בפי' הראב"ד פ"ה דעדיות מ"ב בהא דמודים שהוא גודר כנים כ' להדיא דאפי' המים יורדים בין כלי לכלי אין בכך כלום והתם מיירי במי גשמים הבאים מן מדרון ובע"כ שאין זה בכלל זוחלין אף שמבחוץ בודאי ניכר זחילת המים היוצאים מבין כלי לכלי מ"מ כיון שבתוך הגדר אינו ניכר כשר וגם בס' האשכול סי' ס' הוכיח מכאן דכל שאינו זוחל כמעיין אף שזוחלין מעט לא מיקרי זחילה שהרי כשגודר כלים א"א להעמידן סמוכים כ"כ זל"ז שלא יזחול בינתים לחוץ אם לא שידבקם בטיט וסיד וזה לא נזכר במשנה ע"ש ומכאן הוכחה לדינו של הרשב"א וא"כ מפורש דאם אין הזחילה ניכר בתוך המקוה שלעין הרואה המים עומדים אף שמבחוץ ניכר הזחילה אין בכך כלום וגם מה שמתחסרין המים אין זה בכלל זחילה ניכרת כיון שלעין הרואה נראין המים עומדין ומה שנראה חוץ למקוה זחילת מים אין בכך כלום כנלפ"ע ברור וראיות הנ"ל יתנו עדיהן ויצדקו אבל מ"מ מסתפינא להקל נגד הד"ח והן אמת שלפימ"ש רו"מ דבנ"ד הוא מעיין אלא שחושש לדעת מהרי"ט דמעינות שלנו אין להם דין מעיין ובד"ח ח"ב סי' צ' צ"א צ"ג החזיק בדבריו ובאמת שבתשו' נטע שעשועים חיו"ד סי' כ"ג חולק על מהרי"ט והעלה דגם הוא לא החמיר אלא היכי שמתייבש לפעמים לגמרי ע"ש באורך וגם מ"ש הד"ח להחמיר ע"פ דברי הר"ש פ"ה מ"ג דמעיין עומד ואינו זוחל מעצמו אינו מטהר בזוחלין (ועי' בב"מ לסי' ר"א קונטרס א' סעי' י' שכתב בפשיטות דהרמב"ם וראב"ד והר"ן לא ס"ל כהר"ש) הרי הביא בעצמו שהרמב"ם אינו סובר כן וגם מדברי הריב"ש שהביא שם נראה להקל בכה"ג ועי' תשו' מהר"ח א"ז סי' ר"ד שהביא דברי הר"ש והביא בשם הר"מ בן חסדאי פי' אחר ע"ש היטב, ובס' מי נדה להג' מהרש"ק בסופו השייך לסי' ר"א העלה להקל בכה"ג ועי' בר"ן נדרים וריטב"א שבת ס"ה דמוכח דלא כהר"ש הנ"ל ועי' תשו' ב"ש ח"ב סי' ל"א מ"ש בזה ועי' תשו' מהרי"א הלוי, ח"א סי' נ"ד ותשו' משיב כהלכה סי' ח"י היטב בזה ולא אכחד כי המעין בר"ש שם ובמ"ש בפ"א מ"ז בשם תוס' ימצא מבואר דבמקומו מטהר אפי' בזוחלין אלא דבהרחיבו למק"א סכשה בריכה לפניו ונתמלאת מים זוחלין אינו מטהר בזוחלין א"כ הכא שהמעיין במקום המקוה עצמה ושם טובלין בה גם אם הם זוחלין כשרים גם לשי' הר"ש וא"כ מה איפוא יש לפקפק בזה ומהגם אחרי שמלאו עפר וציבענט תחת המקוה גם אם מים נבלעים שם והולכים דרך הקרקע למקוה השני' אין בזה חשש זוחלין בצירוף כל סברות הנ"ל ואף דבנ"ד ע"י ששופכין השאובין הרבה עי"ז זוחלין ג"כ אין חשש שאין זה בכלל זוחלין כלל (ועמש"ל חלק. סי’ מ"ז וסי' נ"א) שוב הראוני ברשב"א שבת ס"ה שבמ"ש בתחלה נראה ג"כ כדברי ר"ן וריטב"א הנ"ל דדוקא מפני השאובין נתבטל כח המעיין במקום שאינו זוחל בתחלה אבל ממ"ש אח"כ בשם תוס' והביא מתני' דמעין צר וחקק בו דמוכח כהר"ש אבל לא נמצא לשון זה במשנה כלל.
2
ג׳ומ"ש דיש לחוש שמא המים ממקוה הפסולה באו למקוה זו קודם שנבעו מי המעיין הנה לא מיבעיא אם המקוה הוא מעיין בודאי אין להחזיק ריעותא כיון דלשי' רוב הפוסקים אין מעיין נפסל בשאובין וגם מהא דסי' ר"א סמ"ז וט"ז וש"ך מבואר: דלכו"ע אין חשש ובתשו' הנ"ל כתבתי עוד דלפימ"ש הש"ך סקל"ו בשם הראב"ד בלא"ה אין חשש וגם בלא"ה הוי סד"ר ובפרט שגם המקוה הפסולה הוא מעיין ועומדת במדרון יותר מן הכשירה ואחזוקי ריעותא לא מחזקינין – ומכח חשש נתן ונטל סאה שכתב רו"מ דלהראב"ד הוי איסור תורה וגם במעיין אסור והביא מהח"ס סי' רי"ד והגהת י"ש הנה בנ"ד שממשיך השאובין ע"י סילונות הרי לשי' הראב"ד עצמו מיקרי המשכה גם בכלים שא"ר לבלוע כמ"ש בב"י וא"כ ממ"נ יש להקל ועוד דהוי ס"ס עכ"פ ואף דבנ"ד יש לחוש דהוי רובו בהמשכה אבל מ"מ הוי רק חשש דרבנן גם להראב"ד כמ"ש רו"מ דכל דין רובו בהמשכה רק דרבנן וי"ל דלא אמרי' חוזר וניעור כמ"ש רו"מ בשם משיב כהלכה סי' ט"ז ובתשו' לק"ק סאטמאר הארכתי בפלפול בדברי משיב כהלכה הנ"ל ותרצתי סוגיא דזבחים כ"ב ואין עת האסף ועי ס' נח"א שעל האשכול סוסי' נ"א שהוכיח דגם להראב"ד הוי רק איסור דרבנן ע"ש טעמו וא"כ כדאי הם רוב הפוסקים לסמוך עליהם וגם בשו"ת השיב משה סי' מ"ה פסק להקל בשעה"ד בכל מקוה ומכ"ש במעיין שאין לחוש כלל לרוב שאובין כמ"ש הטו"ז סקנ"ז וש"ך ס"ק ק"ב בביאור דברי תשו' הרא"ש.
3
ד׳ומ"ש רו"מ שטבלו נשים והי' המים נמוכים נמוך מן הטבור הנה הגם שהל"ש כתב שיש בזה חשש איסור כרת אבל בתשו' ברכת יוסף חא"ע סי' פ"א השיג עליו והעלה שלכו"ע הוי רק חשש דרבנן ולכן בודאי בדא"א א"צ ליטבול שנית וגם העלה דהעיקר כדעה א' שבשו"ע שם ובפרט בטבלה באלכסון בודאי שרי ע"ש ועי' שו"ת אמרי א"ש סי' ע"ח שדיבר עם הח"ס מדין המבואר בשו"ע שיהי' המקוה גבוה למעלה זרת מהטבור ולא הי' הדבר חמור בעיניו כ"כ ובס' מי נדה פסק דבטבלו במקוה נמוכה א"צ ליטבול שנית.
4
ה׳ובדבר שיעור מקוה הוא חמשה מאות וארבעים ליטער ועי' שו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' ר"ד ר"ה ושערי צדק סי' קנ"ו ור"מ שי"ק סי' קצ"ט ולפי דברי הר"מ שי"ק שם צ"ל שבעה מאות ותשעים ושמנה ליטער ויש להחמיר כן.
5
ו׳ובדבר הצינורות שתוחבים זב"ז ועי"ז מתערבים שם המים ונעשה ראוי לקבל מים בודאי אין להקל אף שלא נעשה בכונה כיון שנעשה ביד"א ובפרט דהח"ס מחמיר גם בדינו של הרמ"א כנודע ועי' בד"ח הלכות מקואות סקל"ה שפסק דבנעשה ביד"א לצורך איזה פעולה פסול.
6