שו"ת מהרש"ם חלק ג שע״הTeshuvot Maharsham Volume III 375
א׳להרב הה"ג מו"ה יוסף הכהן שווארץ נ"י מבאני- האד בארץ הגר חתן הגאבד"ק הנ"ל
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אם יש לשפוך מי זאדע בשכונת המת תוך ג' בתים ורו"מ כתב דלחד טעמא שכתבו הפוסקים כדי לפרסם י"ל י"ל דסגי בפרסום דשפיכת מים פשוטים אבל לטעמא דמה"מ מדיח סכינו י"ל דה"נ בזה והנה ראיתי בשד"ח מער' אבילות סי' קמ"ו בשם תשו' ב"ד וירך אברהם דבמקום דאיכא פסידא א"צ לישפוך שאינו מדיח להפסיד כיון דאיכא מים פשוטים וצידד דגם מים חמין דאיכא הפסד עצים א"צ לישפוך ונראה דכיון דאיכא משום בל תשחית אינו מפסיד אבל במים ליכא משום ב"ת כמ"ש בש"ע או"ח סוסי' ק"ע לכן מדיח סכינו וכה ראיתי בשו"ת טטו"ד מה"ק סי' רע"ט שנשאל אם לשפוך מי מעיין של מלח שהם בתלוש והשיב דכיון דאי' בילקוט פ' חקת ולא הי' מים לעדה דלעדה לא הי' אבל לצאן ובקר הי' ופי' דהכונה דמשם רמזו שפיכת מים מפני מת מדכתיב ותמת שם מרים ול"ה מים לעדה לז"א דדוקא מים הראוים לעדה שפכו ולא מים שאין ן ראוים לאדם אלא לבהמה ע"ש ובאמת שלא נמצא ד"ז בילקוט שם אבל במר"ר סו"פ בשלח איתא ד"ז ושם ל"ש רמז זה כלל אבל לפימש"ל דבמקום פסידא ליכא צורך לשפוך א"כ ה"נ בזה וגם לפימ"ש בהגהת דע"ק דכל שיש לו שם לווי אינו בכלל מים וא"צ לשפוך א"כ ה"נ במי מלח ומי זאדע ולפי"ז גם מים חמין או פושרין א"צ לשפוך מטעם זה דהא מבואר בר"ש פי"ד דנגעים מ"א דמים פושרין או מלוחין יש להם שם לווי ואף דהוא הביא ד"ז בשם הת"כ ולא נמצא בת"כ שלפנינו כמ"ש בהגהת רי"ב לזבחים כ"ב מ"מ נאמן עלינו הר"ש שהי' כתוב כן בת"כ שלפניו וכבר הוכיח בתה"ד ס' רל"ה דגם בנקרא עם שם העקרי הוי בכלל שם לווי וכן מוכח בזבחים כ"ב שם והן אמת דברשב"ם פסחים קי"א ע"א ד"ה חוץ מקרירי בחמימי וכו' דמב"מ הוא מה לי חמימי מ"מ מין א' הוא ושם א' הוא וכו' עכ"ל אבל י"ל דודאי מב"מ הוא גם בשמא כמבואר ברשב"א וב"י יו"ד סוסי' קכ"ו וביו"ד סי' רצ"ה ס"ו בהג"ה אבל מ"מ אינו בכלל סתם מים, ועכ"פ בנ"ד דאיכא נמי משום פסידא בודאי אין צריך לשפוך המי זאדע.
2
ג׳ואגב הנני דלפימ"ש הר"ש הנ"ל דמים חמין הוי שם לווי יש להעיר דלפימ"ש בת"כ שהובא בר"ש דמכשירין ובט"ז א"ח רסי' קנ"ח דכל שיש לו שם לווי אינו מכשיר א"כ לא יהא שייך דין טבילה במשקה ברוטב וכדומה ובפרט ברוטב של בשר ובישול פירות שבוודאי יש לו שם לווי ומדברי הפוסקים ל"נ כן וצ"ל דדוקא אם מתחלתו יש לו שם לווי אינו מכשיר משא"כ בזה שכבר הי' עליו דין משקה המכשיר קודם בישול לא פקע ממנו דין משקין.
3