שו"ת מהרש"ם חלק ג שע״וTeshuvot Maharsham Volume III 376
א׳להרב הגדול מו"ה יעקב ווייצמאן נ"י אבד"ק גריידונג ברוסיא
1
ב׳מה ששאל בדין האיליצעס והוא מקום פנוי שבין בית לבית חם דינו כחצר השותפים או כמבוי ונ"מ לענין לפתוח פתח או חלון לשם כבר כתבתי זה כמה שנים בחי' לחו"מ דאם המקום סתום משני צדדיו הדבר פשוט שיוכל כל א' למחות מלפתוח פתח וחלון שעי"ז ירבו השופכין שם או ישתמש סמוך לכותל חבירו בדבר המזיקו והוא לא ידע וגם אם פתוח מצד א' להרחיב יוכל למחות מה"ט וגדולה מזו מבואר בשו"ת חסל"א סי' כ"ה דגם בפתוח מצד א' לרה"ר אלא שאינו מפולש ויש לאחד מהם פתח וחלון לשם ולהשני רק חלון שאין רשות להני לפתוח פתח לשם אף שרבים נכנסים ויוצאים לשם ע"ש ומכ"ש כשאין לשום א' מהם חלון ופתח שאין רשות לפתוח לשם אבל אם מפולש מב' צדדים לרה"ר מבואר בסי' קס"ב ס"ג דכל א' פותח כמו שירצה ועי' תשו' ב"ש חו"מ סי' י"א (ועמש"ל סי'– ה בדינים אלו).
2
ג׳ומה ששאל בא' שהעמיד פירלייב או פאציניע לפני פתחו לצד רה"ר והשני טוען שמזיק לו היזק ראי' שאינו יכול להסתכל בעומד על פתחו להלאה והביא מדברי כנה"ג בשם רלנ"ח שהובא בפת"ש סי' קנ"ד סק"ח הנה בתשו' מבי"ט ח"א סי' שכ"ג מבואר להיפוך אבל גם בתשו' תומת ישרים סי' קנ"ט פסק כהרלנ"ח א"כ אם כבר עשה בודאי יוכל לומר קים לי אבל מ"מ היכא דהשני יש לו חנות שמתפרנס ממנו נראה דלכו"ע יוכל למחות בו שמזיקו במניעת ביאת הקונים אליו ע"י שלא נראה פתח חנותו מרחוק.
3
ד׳ומ"ש רו"מ דבלא"ה יש לדון מדין מיצר שהחב"ר כיון דבבב"ק פ"א מתקנת יהושע מסתלקין לצדי הדרכים מפני היתדות והביא מתשו' מהר"י הכהן סי' נ"ט דבזה"ז שכל הקנינים נעשים בדא"ה ול"ש לומר שמחל כ"ז שלא נעשה בתוקף ערכאות וגם הביא בשם חותנו הרה"ג דכיון דהארץ של אדוני העיר ל"ש הטעמים שבאס"ז ב"ד כ"י ובדין היקף וריבוי הדרך הוי סד"ד בסי' קס"ב וכל דאלים גבר ועוד העיר מכמ"ק, והנה מ"ש דריבוי הדרך הוי סד"ד אינו נ"ל דדוקא בחצר פליגי בזה אבל היכא דזכו הרבים מכח מיצר שהחב"ר והוא שלהם א"י לגרום להם היקף וריבוי הדרך כמבואר בב"ב צ"ט סוע"א בנותן להם דרך עקלתון ולר"א כל מן הצד דרך עקלתון מיקרי ובתשו' רשב"א ח"ג סי' קע"ד קע"ה מבואר דבמבוי ל"ש כלל טענת ריבוי הדרך לבני אותה מבוי דדוקא בחצר שייך ד"ז ע"ש אבל היינו בבני אותה מבוי אבל ברחוב היכי שהחזיקו רבים הרי גוזל מהם אותו הדרך אלא שקצת פוסקים ס"ל דבנשאר רוחב ט"ז אמה ל"ש כלל דין מיצר שהחב"ר כמ"ש התוס' ב"ב כ"ו ובהג"א סופח"ה ובשו"ת גא"י חח"מ סי' מ"ה החזיק בדיעה זו לענין מן שהכניס הפיצוניע שהי' ביניהם דרך עובר לרבים בשוק לתוך בנינו וקצת מורים לא מיחו בידם וכתב דיש לדונם לזכות דמצי לומר קי"ל כדיעה זו אבל בתשו' ב"ח כת"י שהובא בתשו' ב"א ח"מ סי' כ"ב מבואר דכיון שלא הובא חילוק זה בפוסקים אין לפסוק כן ואני מצאתי בתשו' הרי"ף סי' ר"פ שפסק כדיעה זו ואח"ז מצאתי בשו"ת ברכת יוסף ח"מ סי' כ"ג שהביא ג"כ מזה וא"כ צדקו דברי הגא"י וגם לפימ"ש בתשו' ב"ח שם דבמה שאין בו הילוך קבוע רק לפעמים ם בעת שהטיט גדול באמצע הרחוב אינו בכלל החבור א"כ י"ל דה"נ בנ"ד אבל י"ל למעי' דהתם שאני שכבר הי' שם בנין הפיצוניע אבל כבר העליתי בתשו' (לעיל סי' ) לק"ק ליבוטשוב דהיכי דיש להיחיד טאבילאציע על המקום אמרינן דמסתמא לא מחל ולכ"ע בעינן שתקנו והשוו הדרך ושהי' ברשותו והבאתי שם ראיות לזה.
4