שו"ת מהרש"ם חלק ג שע״זTeshuvot Maharsham Volume III 377
א׳להרב הה"ג מוהר"ש גוטמאן נ"י דומו"ץ דק"ק יאס
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בנתערב איסור בהיתר ואכלו ישראל בשוגג ולא טעם טעמא דאיסורא אם טעימה זו דישראל מהני להתיר וכן בתחב כף חולבת בתבשיל בשר והוציא התבשיל וטעם בשוגג ולא הרגיש טעם חלב – הנה בד"ז כבר העיר בתשו' ספר יהושע חיו"ד סי' ס"א הנכפל בבשלו כל בני העיר בשוגג בשר ששהה ג"י בל"מ וכבר נאכל הבשר ונשאל על הכלים וצידד דכיון שכל בה"ע אכלו הבשר ולא הרגישו בו טעם דם ולש' הש"ך סי' צ"א סק"ה גם לדידן מהני טעימת ישראל והעלה דזה דוקא ביודע ומתכוין להרגיש אם יש בו טעם משא"כ היכי שבשוגג אכלו הו"ל מלתא דלא רמיא ולאו אדעתי' ולכ"ע ל"מ הטעימא והיינו משום דס"ל דגם בדרבנן אינו נאמן במלתא דלא רמיא ועמ"ש בדע"ת סי' י"ח סקי"ד ולפימ"ש הפר"ת סי' י"ח דבשנים נאמנים גם במלתא דלא רמיא יש לדון בנידון הספ"י שכל בה"ע אכלו הבשר וע"ש בדע"ת סקט"ו מ"ש מכמ"ק בזה והבאתי מתשו' רמ"א סי' נ"ד דמוכח ג"כ להקל בטעימת רבים גם בלא מתכוין ואח"ז מצאתי בב"י או"ח סי' תמ"ז בדין תותים שנתבשלו בכלי חמץ וז"ל ומ"כ השיב ר"ת על כלים המחומצים שמבשלים בהם עכו"ם מי תותים אין לחוש אפי' אין להם כלים מתוקנים לכך חדא דהחזיקו איסורא לא מחזקינן ועוד דהא טעמו להו כולי שתא וליכא טעם חמץ עכ"ל ומשמע דאף שכל השנה אין מדקדקין בכונה מהני אבל בנ"ד שטעם רק אדם אחד ודאי דל"מ כלל – אך בדין הוציא תבשיל בכף לטעום התבשיל יש לדון דמהני עפמ"ש בדע"ת שם בשם מהרי"ט דהיכי שיש הוכחה שמדקדק ומכוין לאיזה צורך אחר שוב הוי מלתא דרמיא א"כ ה"נ בזה וע"ש בדע"ת סי' ל"ו סקע"ב שהבאתי כעין זה בשם התבו"ש וב"א וכ"ה בדע"ק סי' נ"ח סק"ו וע"ש בדע"ת סק"ח וע"ע כה"ג בתות' נדה נ"ו ע"ב ד"ה ש"מ וכו' לא שחזקתו מתכבדין וכו' כשבודקין השוקים שלא יהא שם עצם כשעורה וכו' אם הי' אל שם מינות הי' נמצאות ע"ש וע"ע בדע"ת סי' נ"ה סוסקע"א אבל בגוף טעימת ישראל הגם דהש"ך פסק כן והסכימו עמו הכר"ו ופמ"ג וחג"ש שעל הלבו"ש אבל בבכ"ש לחולין צ"ז פסק דאין להקל כלל וכן פסק החוו"ד סי' צ"ח שם ועמ"ש בס' יד"י סי' צ"ו סק"ז וסי' צ"ח סק"ה שפסק ג"כ להחמיר ולכן אין להקל אא"כ בצירוף עוד איזה סניף.
2
ג׳ומ"ש רו"מ דבבישל תבשיל בשר בקדירת חלב וטעם ולא הרגיש טעם דבכלי מתכות דמהני הגעלה יש לסמוך על הטעימה דמסתמא יצא כל הטעם מיד והביא מדברי רשבא שבב"י סי' קכ"א דגם בהגעיל כלי ב"י בפחות משיעור ס' מם טעם אומן המים ואין נרגש בהם טעם מים עלתה הגעלה כבר ראו עיניו דברי הט"ז סי' צ"ד סק"ג בשם הגש"ד דאין להקל אלא בהגעלה ממש שמעלה רתיחות ובגליון שם הבאתי מהברכ"י א"ח סי' תמ"ז אות כ"ד בשם רגמ"ה ובית מועד וש"ג פ"ה דע"ז בזה ואכמ"ל.
3
ד׳ומה שהקשה רו"מ מדברי הרשב"א חולין קי"א ע"ב ד"ה ה"נ ליטעמי' קפילא דמוכח דל"מ טעימת קפילא לענין הכשר הכלי וגם יש לחוש שמא ישתמש אח"כ בפחות מזה ויתן טעם, וא"כ ה"נ בהגעלה בפחות משיעור ס' נראה דשם מיירי ג"כ בלא נתכוין להגעיל ולא דקדק בהעלאת רתיחה שיהא מועיל כדין הגעלה וכדברי הגש"ד בשם סמ"ק הנ"ל:
4