שו"ת מהרש"ם חלק ג ל״חTeshuvot Maharsham Volume III 38
א׳להרב וכו' מו"ה שמואל מיללער נ"י ראב"ד ומו"צ דק"ק יעדליטש
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בסרכא שאחז השו"ב לקלפה וניתקה מהריאה ולא נשאר שום שורש ובדקה בפושרין ולא בצבץ והשו"ב נוהגים להכשיר ורו"מ פקפק מאוד שהרי אין כאן לא מיעוך ולא קליפה וא"א לסמוך על הפושרין לבד כמ"ש בפת"ב סי' ל"ט סכ"ח ורא"פ שם והנה גם בשו"ת טטו"ד מ"ת סי' ק' החמיר מאוד גם בסרכא דקה המתנתקת מן הריאה ומ"ש שם לצדד בסרכא עבה המתחלקת לחטין דקין משום ס"ס הוא תמוה מאוד דוודאי כל שטח הסרכא בכלל האיסור אבל חקרתי ושאלתי וכל השו"ב מקילים בזה וטעמם כי הנה כל הקולא של קליפה חידש הגאון מהר"ס ז"ל הוא משום דוודאי מעשה דריינוס אינו מתהוה בפעם אחד ובתחלה מתהוה בכ"ש והולך ומתפשט בכל פעם יותר וא"כ כמו שאם כבר נתפשט ברוחב קצת ונקלף כשר ה"נ אם אוחז הסרכא לקלוף והוא ניתז בקלות מן הריאה ולא נשאר שום שרש ה"ז קליפה ממש ומפני שלא הי' להסרכא עוד שום התפשטות על עור הריאה אלא כל שהו ממש לכן נקלפה משם והעידו כי אם מתנתק בניתוק ממש כמעט נשמע בחוש כמו ניתוק חוט ולא שכיח שלא יושאר שרש בריאה אבל בכה"ג אין זה ניתוק אלא כמו קליפה ממש ועדיף מינה וכיון שכולם נוהגים כן ויש להמליץ זכות ולא להוציא לעז שכל העולם נכשלים ח"ו ולכן יניח להם לאחוז במנהגם ואח"ז הראוני בס' מנחיו"ס שנדמ"ח מהשו"ב מברוסק סי' ל"ט ענף י"א ש"כ ג"כ להקל בכה"ג
2